וריקוצל בילדים ובמתבגרים: התסמינים, האבחון ודרכי הטיפול

• הגיל: וריקוצל נדיר בילדות המוקדמת, ונעשה שכיח יותר עם הכניסה לגיל ההתבגרות (בגילי 10-15).
• המבנה של כלי הדם: בווריד האשך יש מסתמים קטנים, שתפקידם למנוע מהדם לזרום חזרה לכיוון האשך. כשהמסתמים האלה חסרים או אינם פועלים כראוי, הדם נוטה להצטבר סביב האשך.
• למה בצד שמאל? וריד האשך השמאלי מתחבר לווריד הכליה בזווית ישרה. כנראה שבשל כך, יש נטייה של המסתמים בווריד שאמורים למנוע זליגה אחורה, להיות פחות יעילים (ראו איור להמחשה). 

האם זה כואב? ואיך זה מרגיש?

• תחושת כובד, אי-נוחות או "משיכה" בשק האשכים – בעיקר אחרי עמידה ממושכת, אחרי פעילות גופנית או בסוף היום.
• נפיחות שאפשר למשש מעל האשך, שמתוארת לעיתים כמו "שקית תולעים".
• הבדל בגודל בין האשכים – האשך השמאלי קטן או רך יותר מהימני.

איך מאבחנים?

1. בדיקה גופנית: הרופא בודק את בנכם בשכיבה ובעמידה. לפעמים הוא יבקש ממנו לנשוף בכוח עם פה סגור, כמו בזמן מאמץ (תמרון ולסלבה) – כך הלחץ בבטן עולה, והוורידים המורחבים בולטים יותר. לפי הבדיקה נקבעת דרגת הווריקוצל:

• דרגה 1 (קטן): מורגש רק בזמן תמרון ולסלבה.
• דרגה 2 (בינוני): מורגש במישוש בעמידה, גם בלי ולסלבה.
• דרגה 3 (גדול): נראה בבירור מבעד לעור שק האשכים.

2. אולטרסאונד דופלר של שק האשכים: זו הבדיקה המרכזית לאבחון. היא לא כואבת ואין בה קרינה. הבדיקה מודדת את קוטר הוורידים, מראה אם הדם זורם בהם בכיוון ההפוך, ומשווה בין הנפח של שני האשכים.

• כשהאשך אינו גדל כמו שצריך: האשך בצד של הווריקוצל קטן ב-15% עד 20% ויותר מהאשך השני, או שבמעקב האולטרסאונד רואים שהוא הפסיק לגדול.
• כאב מתמשך או אי-נוחות משמעותית, שאינם משתפרים עם תמיכה מקומית (כמו תחתונים תומכים).
• וריקוצל גדול בשני הצדדים, או – אצל מתבגרים מעל גיל 17 – איכות זרע ירודה.

איך מטפלים?

1. ניתוח דרך חתך קטן במפשעה: המנתח קושר רק את הוורידים המורחבים. כך נשמרים העורק שמזין את האשך וכלי הלימפה – וזה מקטין את הסיכון להצטברות נוזלים סביב האשך.
2. ניתוח לפרוסקופי (זעיר-פולשני): דרך כמה חתכים קטנים בדופן הבטן, בעזרת מצלמה זעירה, נקשרים הוורידים במיקום גבוה יותר, בתוך הבטן. בשיטה זאת יש סיכון גבוה יותר שהווריקוצל יחזור ולכן אנו בשניידר לא מבצעים אותה.
3. צנתור חוסם (אמבוליזציה): פעולה שמתבצעת על ידי רופא רדיולוג. הרופא מחדיר צנתר – צינורית דקה וגמישה – לתוך וריד, ובהנחיית הדמיה מוביל אותו עד לוורידי האשך. שם הוא חוסם את הוורידים בעזרת סלילים זעירים או חומר דבק מיוחד.

• פגישה לפני הניתוח: תיפגשו עם האורולוג. האורולוג יוודא שהווריקוצל אכן מתאים לניתוח, ויאשר שוב באיזה צד מנתחים.
• צום: לרוב 6 שעות צום מלא ממזון לפני הניתוח. מים צלולים מותר לשתות עד שעה לפני הניתוח. הנחיות מדויקות תקבלו מהצוות לפני הניתוח.
• הרדמה: הניתוח מתבצע בהרדמה כללית מלאה – בנכם ישן ואינו מרגיש דבר. בנוסף מזריקים חומר אלחוש באזור החתך, כדי להפחית את הכאב לאחר ניתוח.

• בימים הראשונים: נפיחות, שטף דם או כאב קל באזור הניתוח.
• הצטברות נוזלים סביב האשך (הידרוצל).
• חזרה של הווריקוצל: בכ-1% עד 5% מהמקרים.
• נדיר ביותר: פגיעה באספקת הדם לאשך.

אחרי הניתוח

• שחרור הביתה: באותו היום (אשפוז יום), לאחר השגחה בחדר ההתאוששות.
• המשך טיפול בבית: שבוע של מנוחה יחסית. מומלץ ללבוש תחתונים צמודים ותומכים – הם מפחיתים תנועה ונפיחות באזור הניתוח.
• פעילות: יש להימנע מפעילות גופנית ומינית למשך כחודש ימים.
• מעקב: ביקורת במרפאה כמה שבועות אחרי הניתוח, ואולטרסאונד חוזר אחרי 6-12 חודשים – כדי לוודא שהאשך משלים את הגדילה שלו ומשתווה בגודלו לאשך השני.

• חום גוף מעל 38° מעלות.
• כאב עז ומתגבר באשך או בשק האשכים, שאינו חולף עם משככי כאבים רגילים.
• נפיחות ניכרת ומתגברת של שק האשכים.
• אודם, נפיחות או הפרשה מאזור החתך.