חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הנחיות להורים לביצוע צנתור לסירוגין של שלפוחית השתן

צנתור של שלפוחית השתן – הוא צעד גדול בדרך למתן עצמאות לילד או לילדה ששלפוחית השתן שלהם לא מתרוקנת במלואה בכוחות עצמה. במדריך זה נסביר כיצד לבצע את התהלך
פורסם: 15.10.26 | עודכן: 15.10.26

עבור ילדות וילדים מסוימים צנתור הכרחי למנוע מצב של שתן שנותר בשלפוחית. שתן שכזה יכול לגרום זיהומים חוזרים בדרכי השתן ופגיעה מתמשכת בתפקוד הכליות.

צנתור לסירוגין מרוקן את השלפוחית באופן מלא, בשעות ובתדירות שנקבעו עבור ילדכם. ביצוע סדיר ונכון של הצנתור שומר על תפקוד הכליות, מפחית את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן, מפחית דליפות שתן בין הצנתורים, ומאפשר לילדכם שגרה מלאה הכוללת מסגרת חינוכית, חוגים, פעילות גופנית ולבסוף גם עצמאות.

הנושאים המופיעים בדף מידע זה

  • הציוד הנדרש
  • הכנה לצנתור
  • מהלך הצנתור בילדה
  • מהלך הצנתור בילד
  • התמודדות עם קושי במהלך הצנתור
  • מתי לפנות לעזרה רפואית
  • חשוב לזכור

הציוד הנדרש

  • מים וסבון או אלכוג'ל להיגיינת ידיים.
  • 2 פדי גזה סטריליים לחיטוי. בצנתור בילד – פד סטרילי נוסף לאחיזת הצנתר (בסך הכל 3).
  • צנתר (קתטר) בגודל ובסוג שהותאמו לילדכם במרפאה.
  • חומר חיטוי: 10 מ"ל של יוניספט – UNISEPT – Chlorhexidine Digluconate 0.05%
  • מיכל לאיסוף שתן או שקית שתן, אם הצנתור אינו מתבצע על האסלה. הורים לתינוקות יכולים לצנתר לתוך טיטול.

הכנה לצנתור

  1. שטפו ידיים במים ובסבון, או חטאו אותן באלכוג'ל.
  2. הכינו את כל הציוד הנדרש.
  3. דאגו למקום נקי ונוח המאפשר פרטיות.
  4. הסבירו לילד/ה שאתם עומדים לבצע את הצנתור.
  5. פתחו את אריזת הפדים מבלי לגעת בפדים עצמם.
  6. שפכו את חומר החיטוי על שני פדים.
  7. פתחו את כיסוי הצנתר והשאירו את הצנתר בתוכו, כפי שהודרכתם.

מהלך הצנתור בילדה

  1. חטאו ידיים באלכוג'ל. הכנת הציוד כרוכה במגע בסביבה, ולכן חוזרים על היגיינת הידיים מיד לפני תחילת הפעולה.
  2. הושיבו את הילדה בתנוחה נוחה ויציבה – על האסלה עם רגליים מפושקות, או על מיטה עם ברכיים כפופות.
  3. פשקו בעדינות את שפתי הפות.
  4. חטאו את אזור הפות בשני פדי גזה סטריליים הטבולים בחומר החיטוי, מלפנים לאחור (לכיוון פי הטבעת, כדי למנוע העברת חיידקים). פעם אחת בכל פד.
  5. הימנעו ממגע באזור לאחר החיטוי, והשאירו את השפתיים פשוקות עד להחדרת הצנתר.

הכנסת הצנתר

  1. המשיכו להחזיק את השפתיים פשוקות במהלך ההחדרה. אין לשחרר את הפישוק לפני שהצנתר הוכנס.
  2. זהו את פתח השופכה, הממוקם מעל פתח הנרתיק.
  3. הכניסו את הצנתר בעדינות דרך פתח השופכה. אין להפעיל כוח.
  4. כאשר מופיעה זרימת שתן, הכניסו את הצנתר 1-2 ס"מ נוספים כדי לוודא שהוא ממוקם היטב בשלפוחית, ואפשרו לשלפוחית להתרוקן במלואה.
  5. לאחר שזרימת השתן נפסקה, הוציאו את הצנתר בעדינות ובהדרגה, כפי שהודרכתם.
  6. השליכו את הציוד לפח, ושטפו ידיים במים ובסבון.

למה חשוב לשמור על פישוק השפתיים?

לאחר חיטוי האזור חשוב למנוע מגע של הצנתר עם השפתיים ועם העור. אם השפתיים נסגרות והצנתר נוגע בהן, הוא עלול לבוא במגע עם חיידקים ולהעביר אותם לפתח השופכה, ובכך להעלות את הסיכון לזיהום בדרכי השתן.

שימו לב: אם השפתיים נסגרו במהלך הפעולה – עצרו. פשקו אותן מחדש, חטאו שוב את אזור פתח השופכה, והמשיכו בתהליך.

מהלך הצנתור בילד

חיטוי

  1. חטאו ידיים באלכוג'ל. הכנת הציוד כרוכה במגע בסביבה, ולכן חוזרים על היגיינת הידיים מיד לפני תחילת הפעולה.
  2. הושיבו את הילד בתנוחה נוחה ויציבה, או אפשרו לו לעמוד מול האסלה.
  3. החזיקו בעדינות את הפין. בילד שאינו נימול – הפשילו את העורלה מעט לאחור בעדינות לפני החיטוי.
  4. חטאו את אזור פתח השופכה בפד הטבול בחומר החיטוי, בתנועה סיבובית מהמרכז החוצה. פעם אחת בכל פד.

הכנסת הצנתר

  1. בעזרת פד סטרילי, אחזו בצנתר, באמצע שלו, בצורה יציבה.
  2. הרימו את הפין בזווית כלפי מעלה (לכיוון הבטן), כדי ליישר את מהלך השופכה.
  3. הכניסו את הצנתר בעדינות דרך פתח השופכה. אין להפעיל כוח. אם מורגשת התנגדות קלה באזור הסוגר – עצרו לרגע, בקשו מהילד לנשום עמוק ולהרפות, והמשיכו לקדם את הצנתר בעדינות.
  4. כאשר מופיעה זרימת שתן, הכניסו את הצנתר 1-2 ס"מ נוספים כדי לוודא שהוא ממוקם היטב בשלפוחית, ואפשרו לשלפוחית להתרוקן במלואה.
  5. לאחר שזרימת השתן נפסקה, הוציאו את הצנתר בעדינות ובהדרגה, כפי שהודרכתם.
  6. בילד שאינו נימול – החזירו את העורלה למקומה בסיום הפעולה.
  7. השליכו את הציוד לפח, ושטפו ידיים במים ובסבון.

התמודדות עם קושי במהלך הצנתור

  • אם הצנתר לא מתקדם בקלות – עצרו. אין להפעיל כוח.
  • הרגיעו את הילד/ה, בקשו ממנו או ממנה לנשום עמוק ולהרפות את השרירים, ונסו שוב בהתאם להדרכה שקיבלתם.
  • אם הקושי נמשך – פנו לצוות המטפל במרפאה, לרופא המטפל או לחדר מיון.

מתי לפנות לעזרה רפואית

יש לפנות לצוות המטפל במרפאה או לרופא המטפל בקופת החולים במקרה של:
  • קושי חדש או משמעותי בהחדרת הצנתר.
  • כאב חדש או משמעותי בעת ההחדרה.
  • דימום משמעותי או מתמשך בעקבות הצנתור.
  • חום מעל 38.2° מעלות, או חשד לזיהום בדרכי השתן (שתן עכור, ריח חריף, כאב במותן, הקאות).
  • ירידה משמעותית בכמות השתן המנוקזת, על אף שתייה סדירה.
  • בכל שאלה או חשש בנוגע לביצוע הצנתור.

חשוב לזכור

  • טיפול אנטיביוטי מניעתי: אם נרשמה לילדכם אנטיביוטיקה מניעתית, יש להקפיד לתת אותה למשך כל התקופה שהגדיר הרופא.
  • יש לבצע את הצנתור בשעות ובתדירות שנקבעו עבור ילדכם.
  • היגיינת ידיים, חיטוי נכון וטכניקה נכונה מפחיתים את הסיכון לזיהום ולפציעה.

ליווי הצוות

למידת הצנתור היא תהליך. רוב המשפחות מרגישות בטוחות בפעולה לאחר כמה ימי תרגול, והצוות במרפאה כאן כדי ללוות אתכם. לכל שאלה ניתן לפנות למרפאה בטלפון: 03-9253347.


ד"ר דוד בן מאיר הוא מומחה לאורולוגיה בילדים ומנהל היחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

אנה בביוב, היא אחות בכירה ביחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

עבור לתוכן העמוד