אורטרוצל (Ureterocele) בילדים

למה זה קורה, ואצל מי?

• מום מולד: אחת התיאוריות המקובלות לסיבת היווצרות אורטרוצל קשורה להתפתחותו ברחם. פתח השופכן מכוסה בקרום דק שאמור להיספג. כשהקרום אינו נספג כראוי, נוצר האורטרוצל.
• שכיחות: אורטרוצל שכיח יותר אצל בנות – פי 4 עד 6 לעומת בנים.
• קשר למערכת מאספת כפולה (Duplex kidney): בכ-80% מהמקרים האורטרוצל קשור ל"כליה כפולה" – כליה שיש לה שתי מערכות ניקוז ושני שופכנים, במקום אחד. במקרים האלה האורטרוצל שייך לשופכן של החלק העליון של הכליה (הקוטב העליון).

1. בתוך השלפוחית (Intravesical/Orthotopic): "הבלון" נמצא כולו בתוך שלפוחית השתן; מצב זה שכיח יותר כשיש לכליה מערכת ניקוז אחת.
2. מחוץ לשלפוחית (Ectopic): הבלון משתרע מצוואר השלפוחית לכיוון השופכה (צינור השתן). מצב זה שכיח יותר ב"כליה כפולה".

איך מגלים אורטרוצל? ומהם התסמינים?

• לפני הלידה: כיום מקרים רבים מתגלים כבר בסקירת מערכות בהריון. בסקירה רואים הרחבה של הכליה ואגן הכליה (הידרונפרוזיס), ולצידה מבנה עגול נוסף בתוך השלפוחית.
• אצל תינוקות: זיהום בדרכי השתן עם חום (פיאלונפריטיס), אי-שקט, ירידה במשקל או נפיחות של הבטן.
• הפרעה במתן שתן: כשהאורטרוצל גדול הוא גולש לשופכה ויכול להפריע לזרימת השתן.

איך מאבחנים?

• אולטרסאונד של הכליות ושלפוחית השתן: הבדיקה הראשונה והעיקרית. היא מראה את הרחבת השופכן והכליה, ואת האורטרוצל שבתוך השלפוחית.
• ציסטוסקופיה: הסתכלות ישירה לתוך השלפוחית בעזרת מצלמה זעירה על גבי סיב אופטי. לרוב מבצעים אותה כחלק מהטיפול עצמו.

איך מטפלים?

אפשרות א': חיתוך אנדוסקופי

• מתי: זהו טיפול הבחירה ברוב הילדים ובמיוחד ביילודים.
• איך זה מתבצע: מחדירים מצלמה זעירה (ציסטוסקופ) דרך פתח השתן אל תוך השלפוחית, ללא חתך בעור. בעזרת סיב לייזר או להב עדין מבצעים חיתוך של ה"בלון". פעולה זו משפרת את ניקוז השתן מהשופכן ומהכליה.
• היתרונות: פעולה קצרה והחלמה מהירה. במרבית הילדים זהו הטיפול היחיד שיידרש.

אפשרות ב': ניתוח משחזר

• הסרה של החלק שאינו מתפקד בכליה: כשהחלק העליון של הכליה אינו מתפקד וגורם לזיהומים חוזרים, ייתכן שיידרש ניתוח להסרתו – לרוב בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית).
• הסרת האורטרוצל והשתלה מחדש של השופכנים: אם אחרי החיתוך האנדוסקופי נוצר רפלוקס משמעותי שגורם לזיהומים, אפשר לבצע בהמשך ניתוח שבו מסירים את האורטרוצל ומשתילים מחדש את השופכנים בשלפוחית.

לפני הטיפול: הכנה והרדמה

• בדיקות: ספירת דם ובדיקות קרישה, ובדיקות הדמיה עדכניות.
• תרבית שתן: צריך לוודא שהתרבית תקינה ושאין זיהום פעיל בשתן לפני הפעולה.
• צום: צום מלא לפי הנחיות הצוות, בהתאם לגיל הילד.
• הרדמה: הפעולה מתבצעת בהרדמה כללית מלאה. הילד ישן, ואינו מרגיש כאב.

• אחרי חיתוך אנדוסקופי: ייתכן שייווצר רפלוקס - זרימה חוזרת של שתן מהשלפוחית לכליה – שמצריך מעקב. במקרים מעטים החתך נסגר מחדש, ויש צורך בפעולה נוספת לניקוז.
• דימום קל או דם בשתן ביממה הראשונה.
• זיהום בדרכי השתן: לפי שיקול הרופא, יינתן טיפול אנטיביוטי מונע.

אחרי הטיפול

• אשפוז: לאחר חיתוך אנדוסקופי – משתחררים יום למחרת הפעולה.
• אחרי ניתוח משחזר (פתוח או לפרוסקופי) – אשפוז של מספר ימים.
• בבית: מעקב אחרי מתן השתן וצבע השתן, המשך הטיפול האנטיביוטי המונע לפי המלצת האורולוג.
• מעקב: אולטרסאונד ביקורת אחרי כחודש, כדי לבדוק שההרחבה בכליה הולכת ופוחתת, ומעקב במרפאה לאורולוגיה לילדים בהתאם להנחיות.

• חום גוף מעל 38° מעלות.
• הילד אינו נותן שתן יותר מ-6 שעות, או מתקשה מאוד במתן שתן.
• דם בשתן שאינו פוחת אחרי היממה הראשונה, או קרישי דם בשתן.
• כאבים עזים בבטן או במותן, שאינם חולפים עם משככי כאבים רגילים.
• הקאות חוזרות או חוסר יכולת לשתות.