תוכן העמוד

בעקבות חידוש המערכה מול איראן: כיצד ניתן לסייע לילדים ובני נוער להתמודד עם חרדה

חשוב לזכור כי הדאגה והחרדה אינן חולפות מעל ראשם של הילדים. הם מודעים לחששות של המבוגרים סביבם, לחשיפה המוגברת למסכים, להיערכות בבית ולמתח הכללי. מומחי מרכז שניידר מסבירים כיצד ניתן לסייע לילדים ובני נוער להתמודד עם חרדה

דני לוטן

פורסם: 08.06.26 | עודכן: 08.06.26

פתיחתה של מערכה צבאית שלישית מול איראן בתוך שנה צפויה לעורר מגוון רחב של תגובות רגשיות בקרב ילדים ובני נוער. ילדים שסבלו מחרדה בעבר או שנחשפו מקרוב לפגיעות בנפש או ברכוש, עלולים להגיב בהחמרה ובהקצנה של תגובות סטרס. לצד זאת, ילדים רבים עשויים לחוות תחושות של מותשות, ייאוש ודכדוך מתמשך.

בנוסף, ייתכנו תגובות של כעס על המצב המתמשך, תחושת אזלת יד וחוסר אונים. תגובה זו מכונה ״חוסר ישע נלמד״, מצב שבו האדם לומד כי אין לו השפעה על המציאות ולכן מפתח מנגנון של ניתוק רגשי ואדישות פסיבית, שלעיתים נראים כלפי חוץ כאפטיה או אדישות דיכאונית.

עם תחילתה של מערכה צבאית נוספת, חשוב לזכור כי לנו ההורים, יש תפקיד משמעותי ביצירת תחושת ביטחון עבור הילדים.

לדברי דני לוטן, מנהל המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית: ״התגובה הנפשית של ילדים למצב חירום תלויה במידה רבה באופן שבו הם חוו את המערכות הקודמות, ובאופן שבו המבוגרים בסביבתם מתמודדים עם המצב. כאשר ההורה שומר על קור רוח, משדר אחריות ושליטה, גם אם הוא עצמו נמצא בדריכות, רוב הילדים יגיבו בהתאם״.

במציאות מתמשכת של חוסר ודאות, חשוב לאפשר לילדים ולבני הנוער לבטא גם רגשות מורכבים: תסכול, עייפות מהמצב, כעס ותחושה שהמציאות כולה חסרת היגיון.

הצורך לומר ״נמאס לי״, ״זה לא הוגן״ או ״אני לא מבין למה זה קורה״ הוא טבעי ולגיטימי. דווקא היכולת של המבוגרים להקשיב לרגשות הללו, מבלי למהר לתקן או להרגיע, היא שמסייעת לילדים לעבד את החוויה ומחזקת את תחושת הביטחון שלהם.

במקרה של צורך בתמיכה נוספת, ניתן לפנות למוקד התמיכה הנפשית של כללית, הפועל 24/7 בטלפון 8703.

וובינרים "שניידר עד הבית" - מהדורת חירום