תינוקות על ספת הפסיכולוג: חשיבות ההתערבות המוקדמת וטיפול הורה - תינוק בשנה הראשונה לחיים

עייפות, בלבול, דאגה או קושי בקשר עם התינוק הם חוויה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב. מתי זה טבעי, ומתי כדאי לפנות לליווי מקצועי כבר בשנה הראשונה?

עדי שמיע עצמון ואודט בוקאי

פורסם: 14.01.26 | עודכן: 14.01.26

תינוקות על ספת הפסיכולוג: חשיבות ההתערבות המוקדמת וטיפול הורה - תינוק בשנה הראשונה לחיים

השנה הראשונה לחייו של תינוק היא תקופה התפתחותית ורגשית מכרעת, עבור התינוק ועבור הוריו גם יחד. לצד ההתרגשות, האהבה והמשמעות החדשה, הורים רבים חווים גם עייפות, בלבול, דאגה ולעיתים תחושת בדידות או מתח זוגי ומשפחתי. גם כאשר ההורות היא רצויה ומצופה, קשה באמת להתכונן לעומק השינוי שמביא עמו תינוק שתלוי בנו לחלוטין. בשלב זה, לא רק התינוק מתפתח, גם ההורה נולד.

מה תינוקות מבינים וזוכרים בחודשים הראשונים?

בחודשי החיים הראשונים התינוק עדיין אינו שומר זיכרונות במובן המודע והמילולי, אך מוחו וגופו נמצאים בתהליך מואץ של למידה והסתגלות. חוויות של מגע, קול, מבט, הרגעה ותגובה לצרכיו נצרבות במערכות העצביות והרגשיות שלו ויוצרות את היסודות ל"זיכרון רגשי" ולתחושת הביטחון הבסיסית.. האופן שבו ההורה נוכח, מרגיע ומווסת את התינוק מלמד אותו, בהדרגה, כיצד העולם פועל וכיצד ניתן להרגיש בטוח בקשר. חוויות אלה מהוות תשתית להתפתחות האמון, הוויסות הרגשי והיכולת ליצור קשרים בהמשך החיים. הדבר נכון במיוחד, במצבים בהם תחילת החיים מלווה במתח, חרדה או מרחק, בשל לידה מורכבת, קושי רגשי או מורכבות רפואית אצל התינוק או אימו.

המעבר להורות היא חוויה רגשית עמוקה

עם לידת התינוק מתרחשת תקופה של שינוי עמוק, הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית והזהותית. ההורה מגבש זהות חדשה, הגוף מתאושש ומשתנה, והיומיום מתארגן מחדש סביב צרכיו של תינוק התלוי לחלוטין בסביבתו. הזמן, הקצב והעדיפויות מקבלים משמעות אחרת, ולעיתים גם פחות צפויה. עבור הורים רבים, המעבר הזה מלווה בתחושות של חוסר ודאות, בלבול או עומס רגשי. תגובות אלו אינן סימן לחולשה או לכישלון, אלא חלק טבעי מתקופה אינטנסיבית של הסתגלות, למידה ובנייה של קשר והורות חדשים.

אילו קשיים יכולים להופיע בשנה הראשונה?

בשנה הראשונה לחיי התינוק עשויים להופיע, בין היתר, קשיים בהסתגלות להורות (במיוחד עם ילד ראשון), דכדוך או חרדה לאחר לידה אצל האם ולעיתים גם אצל בן או בת הזוג, תחושות של הצפה, אשמה או ספק במסוגלות ההורית, קושי להבין את התינוק או להתחבר אליו רגשית, וכן שחיקה, עייפות קיצונית וחוסר שינה. בנוסף, הורים רבים חווים דאגנות מוגברת סביב בריאותו או התפתחותו של התינוק, ולעיתים מתמודדים עם קשיים בוויסות, בשינה או באכילה של התינוק.

חשוב להדגיש כי חוויות אלו משקפות את המורכבות והעומס המאפיינים תקופה של שינוי עמוק והסתגלות מתמשכת ואינן מעידות בשום צורה על כישלון או על הורות "לא טובה|.

מצבים שבהם העומס עלול להיות גדול במיוחד

ישנם מצבים שבהם תחילת החיים מלווה במורכבות נוספת, כגון היריון בסיכון, סיבוכים רפואיים, אובדני היריון קודמים, לידה טראומטית או ניתוח קיסרי דחוף, אשפוז בפגייה או תקופות של הפרדה בין ההורה לתינוק. גם קשיים רפואיים אצל התינוק או האם, החלמה ממושכת או חוויות מאתגרות סביב האכלה והנקה עשויים להשפיע על החוויה הרגשית של תחילת ההורות. גם כאשר המצב הרפואי משתפר, החוויה הנפשית אינה תמיד "מסתיימת" באותו זמן, ולעיתים נותרות תחושות של דריכות, חרדה או קושי להתקרב ולהירגע בתוך הקשר. במצבים אלה, ליווי מקצועי יכול לסייע בעיבוד החוויה, בהפחתת העומס הרגשי ובחיזוק תחושת הביטחון והקרבה בין ההורה לתינוק.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אצל רבים, הזמן, ההסתגלות ותמיכת הסביבה מביאים להקלה. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית: כאשר העומס היומיומי מרגיש מכביד עד כדי שחיקה, כאשר יש תחושת ריחוק או קושי בקשר עם התינוק, כאשר דכדוך או חרדה אינם פוחתים, או כאשר מופיעות תחושות של בלבול, אובדן דרך או תשישות עמוקה. גם מצבים שבהם ההורות מעוררת חוויות, זיכרונות או פצעים מהעבר, או כאשר מתפתחים קשיים משמעותיים בדינמיקה הזוגית, עשויים להעיד על צורך בתמיכה נוספת. חשוב לזכור כי פנייה לעזרה מקצועית היא ביטוי לאחריות ואכפתיות הורית, ולא לסימן של חולשה.

יחידה חדשה לטיפול בהורים ובתינוקות עד גיל שנה

במכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים נפתחה יחידה ייעודית לעבודה עם הורים ותינוקות בשנה הראשונה לחייהם. היחידה מציעה טיפול הניתן על ידי פסיכולוגיות המומחיות בעבודה עם הורים ותינוקות, בגישה התפתחותית רחבה ותוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים במכון, בהתאם לצרכים העולים בתהליך.

מה מציעה היחידה?