דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis

החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם: כלמידיה (מחלת מין עם ביטוי קליני של דלקת בשופכה), חיידקים הגורמים לזיהום במערכת העיכול עם ביטוי קליני של חום, שלשולים עם או בלי דם וריר (כגון קמפילובקטר, ירסניה, סלמונלה ושיגלה) ומיקופלזמה. דלקת המפרקים התגובתית מתפתחת זמן קצר (עד 3 שבועות) לאחר זיהום מאחד המחוללים הללו ומתאפיינת בחום נמוך, עייפות, כאבים, נפיחות ואודם במספר מפרקים, לרוב בגפיים התחתונות ובפיזור א-סמטרי. כיוון שלא מדובר בתהליך זיהומי, אין בדיקה ספציפית אחת לאבחנה ויש צורך לשלול סיבות אחרות נוספות לדלקת המפרקים.

בבדיקות המעבדה ניתן לראות עליה לא ספציפית במדדי הדלקת (שקיעת דם ו-CRP). הנוזל מהמפרקים המעורבים גם הוא בעל מאפיינים דלקתיים, אך ללא עדות למחולל הזיהומי שקדם לדלקת המפרק. מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה כגון PCR לכלמידיה בשתן ועדות לירסניה/שיגלה/סלמונלה וקמפילובקטר בצואה. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים וטיפול תומך אנטי- דלקתי הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה. בניגוד למבוגרים, בילדים מחלת המפרקים קלה וקצרה ולרוב נדרש טיפול להקלת כאב בלבד. אולם בחלק מהמקרים – בעיקר אצל נערים מתבגרים שנושאים גןHLA B27 –  יש סיכון להתפתחות דלקת כרונית עם מעורבות של עמוד השדרה (ספונדילוארטריטיס).