די להתגרד: כל מה שצריך לדעת על אימפטיגו בילדים

אימפטיגו (Impetigo), המכונה גם “גלדת”, היא מחלת עור חיידקית ומידבקת, הנפוצה בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים. איך נדבקים? מתי המחלה נפוצה במיוחד, איך היא נראת ואיך מטפלים בה? רופאות עור ממרכז שניידר מסבירות

ד"ר שירן רייס-הוס וד"ר יעל רנרט-יובל

פורסם: 30.04.25 | עודכן: 30.04.25

די להתגרד: כל מה שצריך לדעת על אימפטיגו בילדים

מה זה אימפטיגו?

אימפטיגו (Impetigo), המכונה גם “גלדת”, היא מחלת עור חיידקית ומידבקת, הנפוצה בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים.

המחלה נגרמת בדרך כלל משני סוגים של חיידקים:

סטפילוקוקוס זהוב (Staphylococcus aureus)
סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes)

מתי המחלה נפוצה במיוחד?

אימפטיגו נפוץ יותר בחודשי האביב והקיץ, בגלל:

חום ולחות, שמגבירים הזעה ויוצרים סביבה אידיאלית להתרבות חיידקים.
מגע ישיר תכוף בין ילדים (בקייטנות, בריכות, גנים, גני שעשועים).
עקיצות יתושים, שפשופים ושריטות קטנות - שמאפשרות חדירה של חיידקים לעור.
לובשים בגדים קצרים, שמגדילים את השטח החשוף לשריטות וחתכים, וכן מאפשרים יותר מגע ישירות על פני העור.

איך נראית המחלה?

יש שני סוגים עיקריים של אימפטיגו:

אימפטיגו לא-בולוסי (קלאסי) – הנפוץ יותר:
- מתחיל כנקודות אדומות קטנות שמתפתחות לגלדים עבים בצבע דבש
- מופיע בעיקר סביב האף, הפה, ואזורי הקפלים של הצוואר, הידיים והרגלים אך גם באזורי נוספים.
- לעיתים מלווה בגירוד קל.
- לרוב מופיע באזור של פצע קודם (עקיצה, שפשוף, חתך קל).
אימפטיגו בולוסי – שכיח יותר בתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים:
- מתבטא בשלפוחיות נוזליות גדולות יחסית, שמכילות נוזל שקוף או צהבהב.
- נפוץ בעיקר באזור החזה והבטן.
- מופיע ללא טראומה מוקדמת לעור - ההורים מגלים שלפוחית פתאומית בבוקר.
- עשוי להתפשט ולהופיע במוקדים נוספים בגוף גם תוך כדי טיפול מקומי.

האם המחלה מדבקת?

כן – מאוד!

הדבקה מתרחשת בעיקר בין ילדים צעירים, ובמיוחד אם הם ישנים באותו חדר, מתנגבים באותן מגבות, או משחקים יחד.

גם הורים עלולים להידבק, אם כי זה נדיר יותר.

המחלה עוברת בעיקר במגע ישיר עם העור, אך גם דרך פריטים משותפים

איך נדבקים?

החיידקים עלולים לעבור במגע ישיר עם ילד אחר או דרך פריטים משותפים כמו מגבות, מצעים ובגדים.
אזור הנחיריים הוא מקור נשאות עיקרי של חיידק הסטפילוקוקוס - ילדים נוטים לחטט באף ולהעביר את החיידק לשאר חלקי הגוף.
חיידק הסטרפטוקוקוס יושב לרוב על העור בלבד, ונרכש כ-10 ימים לפני הופעת הנגעים.

מהם הסיבוכים האפשריים?

לרוב מדובר בזיהום שטחי בלבד. עם זאת, קיימים סיבוכים אפשריים:

אבצס (מורסה) - אזור מוגלתי מתחת לעור
צלקות - בעיקר אם הילד חוטט או מגרד את הנגעים
הישנות של הזיהום - אצל אותו ילד או אצל אחים בבית
סיבוכים נדירים: זיהום כלייתי משני (פוסט-סטרפטוקוקלי), אך זה מאוד לא שכיח וזיהומים בדם.

איך מטפלים באימפטיגו?

הטיפול מותאם לפי סוג הנגעים, מיקומם, גודלם ומידת ההתפשטות של הנגעים.

במקרים קלים וממוקדים: משחה אנטיביוטית מקומית (למשל מופירוסין/בקטרובן או פוסידין).
במקרים עקשניים או מתפשטים:
טיפול אנטיביוטי פומי (דרך הפה) למשך 5–7 ימים.
ניתן לשלב גם דה-קולוניזציה: טיפול במוקדי הדגירה הנפוצים של החיידק.
אם הזיהום חוזר או מופיע אצל מספר בני משפחה - יש מקום לשקול טיפול לכל בני הבית.

איך למנוע החמרה?

למנוע גירוד - השלב שבו הפצעים מתייבשים מלווה בגירוד חזק.
יש לקצר ציפורניים, להסביר לילד לא לחטט ולשקול טיפול מקל לגרד בהמלצת רופא.
פצעים שנפתחים שוב ושוב עלולים להחמיר ולהותיר צלקת וכתמים בעור ולכן חשוב להקפיד על הימנעות משמש בזמן הזיהום העורי וגם בזמן ההחלמה.
⁠טיפול אנטיביוטי לפי המלצת רופא הילדים או רופא העור.

מתי הילד יכול לחזור לגן או לבית הספר?

על פי ההנחיות: