חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

היפוספדיאס - מום בצינור השופכה

היפוספדיאס הוא מום מולד בצינור השופכה. המום נחלק לשלוש דרגות. בדרגות קלות מדובר בבעיה אסתטית בלבד, אולם בשאר הדרגות הטיפול בהיפוספדיאס הוא בניתוח, שבמהלכו יוצרים צינור שופכה חדש
פורסם: 29.01.26 | עודכן: 19.02.26


היפוספדיאס הוא מום מולד המתבטא בהתפתחות לא תקינה של השופכה: הצינור שמוציא שתן משלפוחית השתן ועובר דרך הפין אינו מסתיים בקצה איבר המין. המום מלווה לרוב בשינוי של צורת העורלה, ולכן הפין נראה נימול חלקית. קיימות דרגות חומרה שונות למום, החל מפתח שיוצא בראש הפין ועד פתח שנמצא בשק האשכים. ניתן לחלק את המום לשלוש קבוצות על פי דרגת החומרה מהקל אל הכבד:

  • פתח השופכה נפתח בעטרת הפין. דרגה זו של המום מאפיינת 50% עד כ־75% מהמקרים.
  • פתח השופכה מצוי בגוף הפין. דרגה זו של המום מאפיינת כ־20% מהמקרים.
  • פתח השופכה נפתח בחלקו התחתון של הגו בין הירכיים, בשק האשכים או מתחתיו. דרגה זו של היפוספדיאס מאפיינת כ־5% מהמקרים.



להיפוספדיאס עלולות להתלוות בעיות נוספות או מאפיינים נוספים: חוסר עורלה בחלק התחתון של הפין (התינוק נולד נימול חלקית), עקמת של הפין כלפי מטה והיצרות בפיית השופכה. בדרגות חומרה קשות, גם שק האשכים עלול להיות מפוצל, ולעתים האשכים אינם נמצאים בשק האשכים (אשכים טמירים).



האם מדובר במום נפוץ?

היפוספדיאס הוא המום האורולוגי המולד השני בשכיחותו. על פי נתונים שנאספו ממחקרים שונים, עולה כי היפוספדיאס יופיע בממוצע באחד מכל 300 בנים. 


מהן הסיבות להיווצרות המום?

היפוספדיאס נוצר בשלב העוברי, בשל סגירה לא תקינה של השופכה המתרחשת בשליש הראשון להריון. המום עלול לעבור בתורשה, ומחקרים הראו עלייה בסיכון להופעת המום בילדים שאביהם או אחד האחים נולד עם היפוספדיאס. מחקרים גם הצביעו על קשר אנדוקרינולוגי, המתבטא בירידה בכמות ההורמונים הגבריים ובהשפעתם על התפתחות איבר המין בתקופה העוברית. המום גם נפוץ יותר בבנים שנולדו בהפריית מבחנה (IVF) - פי 5 בהשוואה ללידות בהפריה רגילה. 


בשנים האחרונות יש עלייה בשכיחות היפוספדיאס, וככל הנראה גם גורמים סביבתיים מעורבים בכך. התופעה נפוצה יותר גם כאשר גיל היולדת גבוה, בפגות ומשקל לידה נמוך ובבנים לאימהות עם סוכרת.


מהו הטיפול בהיפוספדיאס?

היפוספדיאס בדרגה קלה אינו מצריך ניתוח, כיוון שהביטוי שלו הוא אסתטי בלבד. בדרגות קשות יותר של המום, הילד צריך לשבת כדי להטיל שתן ובהמשך החיים המום עלול להתבטא בקשיי פוריות ולכן מומלץ לנתח. תיקון היפוספדיאס נעשה בניתוח בהרדמה מלאה והוא נועד להביא את השופכה לקצה הפין. במקרים הקשים יותר, נדרש קודם ליישר את הפין ואחר כך ליצור את המשך השופכה.


כמה זמן נמשך הניתוח?

הניתוח נמשך בין שעה לשלוש שעות, בהתאם לדרגת חומרתו של המום.


מהי ההכנה הדרושה לניתוח?

ברוב המקרים לא דרושה הכנה מיוחדת. יש להגיע בצום כיוון שהניתוח מבוצע בהרדמה כללית. 


איך מתבצע הניתוח? 

בניתוח נעזרים ברקמות סמוכות על מנת ליצור ולהאריך את השופכה. במקרים נדירים יש צורך בשימוש בשתל רירית פה או עור. 

יישור הפין מתבצע לרוב על ידי הנחת תפרים בצד הארוך יותר של הפין.

לאחר הניתוח הילד יאושפז להשגחה במחלקה לכירורגיה למשך כיממה. הילד ישוחרר לביתו עם חבישה סביב הפין וצנתר שופכתי (קתטר שתן).


מתי מסירים את החבישה?

החבישה תוסר במרפאה לאורולוגיה כ-3-4 ימים לאחר הניתוח, או בהתאם להנחיית הרופא.

יש להשתדל לא לגעת בחבישה. אם נפלה מאליה, אין צורך לפנות למרפאה. 


מה מטרת הקתטר וכיצד מטפלים בו?

הקתטר מנקז את השתן לחיתול או לשקית שתן ומאפשר ריפוי תקין של הרקמות לאחר הניתוח. 

הקתטר יכול להיות ארוך או קצר. 

  • הקתטר הארוך מחובר לשקית או מונח בין שני טיטולים. יש לוודא שהקתטר לא מקופל או מסובב, שכן הדבר יגרום לחסימת מעבר השתן. 
  • הקתטר הקצר תפור לקצה השופכה והשתן מטפטף דרכו לטיטול.

לעיתים הטיטול או השקית נצבעים ורוד-אדום בהיר עקב דימום קל. רצוי לעודד את הילד לשתייה. 

את הקתטר מוציאים במרפאה לאורולוגיה, כשבוע וחצי לאחר הניתוח. 


מתי אפשר לקלח את הילד?

אין להרטיב את אזור הניתוח עד להסרת החבישה. ניתן לשטוף עם מגבונים את שאר הגוף. 

אם החבישה התלכלכה בצואה, יש לשטוף בעדינות במים וסבון. 

חשוב להחליף טיטול מיד לאחר כל יציאה (קקי). 


כיצד ייראה אזור הניתוח לאחר הסרת החבישה?

בימים הראשונים האזור נראה אדום ונפוח. שק האשכים יכול להיות בגוון כהה. 

תהליך הריפוי המלא אורך זמן. 


האם הילד יזדקק לטיפול תרופתי לאחר הניתוח?

נדרש טיפול אנטיביוטי עד להוצאת הקתטר (המרשם יינתן בעת השחרור). 

מומלץ להיעזר במשככי כאבים כגון נורופן או נובימול בימים הראשונים. 

ביום הוצאת הקתטר יש לתת משכך כאבים לפני צאתכם מהבית.

 

האם הילד יהיה מוגבל בפעילות בבית?

יש לשמור על אזור הניתוח מפני חבלות ולכלוך. לפיכך רצוי להימנע מצעצועי רכיבה (אופניים, בימבה) וממשחק בארגז החול. מומלץ לא להחזירו לגן או לכיתה עד להוצאת הקתטר. 


מהם הסיכונים או תופעות הלוואי בניתוח היפוספדיאס?

לרוב מדובר בהליך בטוח, אך יחד עם זאת ישנן תופעות לוואי ובהן: שטפי דם ונפיחות מקומית זמנית. 

סיבוכים נדירים יותר כוללים היצרות שופכה, פתיחה חלקית של השופכה המשוחזרת וכיפוף שארי - סיבוכים אלו מצריכים ניתוח חוזר. 


מתי יש לפנות למרפאה או למלר"ד?

  • חום מעל 38° מעלות
  • הפרשה מוגלתית
  • דימום טרי מפצע הניתוח שלא נפסק
  • חשד לחסימת הקתטר (היעדר מתן שתן)
  • יציאת קתטר
  • אי שקט יוצא דופן


ד"ר דוד בן מאיר הוא מומחה לאורולוגיה בילדים ומנהל היחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

ד"ר מיכאל פרומר, הוא רופא בכיר ביחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

עבור לתוכן העמוד