תוכן העמוד
דלג על תוכן העמודפיום קנה נשימה: החיים עם קנולה
פיום קנה (טרכאוסטומיה, Tracheotomy) הוא ניתוח בו יוצרים חור בקנה הנשימה ובעור הצוואר, כדי להחדיר צינור אל תוך קנה הנשימה (טרכאה, Trachea). צינור זה, הקרוי קנולה, יוצר נתיב אוויר עוקף לפה ולאף, ושבאמצעותו יכול הילד לנשום. הקנולה עשויה ללוות את הילד תקופה ארוכה - החל ממספר חודשים ועד מספר שנים ואף לכל ימי חייו.
לרשותכם להורדה חוברת הדרכה להורים לחיות עם טרכאוסטומי |
באילו מקרים נדרש ניתוח טרכאוסטומי?
פיום קנה נדרש במקרים שבהם הילד לא יכול לנשום דרך האף או הפה והוא עשוי להתבצע במקרים הבאים:
- מום מולד המשפיע על יכולת הנשימה
- צורך בהנשמה לאורך זמן
- טרכאומאלציה - היחלשות דופן קנה הנשימה
- חוסר יכולת לסלק הפרשות
כמה זמן הילד צריך להיות בבית החולים לאחר הניתוח?
השחרור ממרכז שניידר יתבצע אך ורק כאשר תהיו מוכנים לכך. מחלקות הציוד הרפואי של קופת החולים יקבלו מאתנו את רשימת הציוד הקבוע והמתכלה הדרוש לכם ורק כאשר כל הציוד יהיה ברשותכם, תשתחררו מבית החולים
מהי קנולה?
הקנולה היא צינורית קצרה, הממוקמת בצוואר ומוכנסת לקנה הנשימה. היא עשויה מיקשה אחת של חומר גמיש. קיימות קנולות העשויות מצינורית חיצונית וצינורית פנימית, היושבות בהתאמה אחת בתוך השנייה. הקנולה הפנימית ננעלת בתוך הקנולה החיצונית כדי למנוע שליפה לא מתוכננת. את הקנולה הפנימית אפשר להוציא בקלות לצורך ניקוי, בזמן שהקנולה החיצונית נשארת במקומה ושומרת על מעבר האוויר פתוח.
הקנולה מגיעה עם מוליך. המוליך הנו עצם בעל קצה מעוגל, המוכנס לתוך קנולת הטרכאוסטומיה כדי שהחדרתה לקנה הנשימה תהיה קלה יותר. את המוליך יש להוציא מיד כשהקנולה יושבת במקומה, מכיוון שהוא חוסם ואינו מאפשר מעבר אוויר. לאחר ניקוי המוליך וייבושו, יש להשאירו בהישג יד. ישנן קנולות שבחלקן התחתון ישנה בלונית. מטרת בלונית זו היא להקטין את דליפת האוויר במרווח שבין קנה הנשימה לקנולה.
האם ילד עם קנולה יכול לדבר?
בניתוח טראוכסטומיה הקנולה מוכנסת לקנה הנשימה ועוברת דרך מיתרי הקול. האוויר שיוצא מהריאות עובר דרך הקנולה ולא דרך מיתרי הקול ולכן לא תוכלו לשמוע את קולות הבכי והדיבור. עם זאת, במשך הזמן, נוצרת אפשרות למעבר אוויר מסביב לקנולה ודרך הקנה ומיתרי הקול. מעבר זה מאפשר לילד להשמיע קולות ולדבר.
כשהילד יגדל, גם קנה הנשימה שלו יגדל ותתאפשר דליפת אוויר מסביב לקנולה. אוויר זה יעבור דרך מיתרי הקול. בתחילה הקול ישמע כחריקות קטנות. בשלב מאוחר יותר הילד יוכל להשמיע קולות גרגור, מלמול וקשקוש תינוקי, גם כשהקנולה במקומה.
מהו שסתום דיבור?
חלק מהילדים יכולים להשתמש בשסתום דיבור מיוחד הממוקם על הקנולה. בזמן נשיפת האוויר החוצה השסתום נסגר והאוויר יוצא מסביב לקנולה, דרך מיתרי הקול והחוצה דרך האף והפה. על אף שרוב הילדים לומדים לסגור את החור בעזרת האצבע או בעזרת הסנטר כדי לדבר, שסתום דיבור הוא האפשרות המועדפת, בשל היותו בטוח ונקי יותר. השסתום מאפשר לסגור את המערכת ולשמור על חום ולחות טבעיים.
ההחלטה אם להשתמש בשסתום דיבור תלויה בגורמים שונים ויש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יתאים לילדכם השימוש בשסתום זה ואם כן, מתי יוכל להשתמש בו. לאחר אישור הרופא, קלינאית תקשורת תאמן ותתרגל את הילד בשימוש בשסתום הדיבור.
איך מתקשרים עם תינוק שלא יכול לדבר?
הילד שלכם יכול לשמוע גם אם אינו יכול לענות, ולכן חשוב מאוד להקפיד על גירויים להתפתחות השפה: דברו אליו, ספרו לו סיפורים, הצביעו על תמונות וקראו להן בשם, כפי שהייתם נוהגים עם כל ילד אחר.
אם הילד לא יכול להשמיע קולות או לתרגל דיבור, ייתכן שיהיה עיכוב בהתפתחות השפה. שימו לב ועקבו אחרי התפתחות הילד. קלינאית תקשורת תלמד אתכם כיצד לגרות את הילד, על מנת למנוע עיכוב בהתפתחות כושר הדיבור והשפה. אצל ילד בוגר היודע קרוא וכתוב השימוש בנייר וכלי כתיבה או במחשב יסייעו רבות בתקשורת.
האם הצינורית שמוחדרת לקנה הנשימה יכולה לגרום לילד להשתעל?
הצינורית (קנולה) היא גוף זר ובשל המצאותה בקנה הנשימה, ייתכן שבשלב הראשון יהיו לילד הפרשות מרובות. פינוי ההפרשות נעשה בדרך כלל בעזרת מנגנון השיעול.
האם השיעול לבדו יכול לסלק הפרשות?
לעתים השיעול עשוי להיות חלש ופחות יעיל מהרגיל, ולכן צריך לשאוב את ההפרשות בעזרת מכשיר סקשן, וזאת כדי שהילד ינשום ביתר קלות. השאיבה תתבצע רק דרך הקנולה ובאורך הקנולה. שאיבה עמוקה יותר מאורך הקנולה, עלולה לפצוע את קנה הנשימה.
כל כמה זמן צריך להפעיל את מכשיר השאיבה?
שאיבת ההפרשות נעשית כדי להרחיק את ההפרשות מדרכי האוויר. פעולה זו נקראת סקשן (Suction) ומתבצעת על ידי מכשיר שאיבה חשמלי. השאיבה תיעשה רק בשעת הצורך, בדרך כלל בבוקר, לפני ארוחות, לפני השינה ואחרי פיזיותרפיה נשימתית. לעתים קרובות הילד יוכל להשתעל ולהוציא בעצמו את הפרשותיו ולכן לא יהיה צורך בשאיבה עמוקה אלא רק מהחלק החיצוני של הקנולה. שאיבות מיותרות עלולת לגרום לגירוי במערכת הנשימה וליצור כמות מוגברת של הפרשות.
באילו עוד מקרים צריכים לשאוב הפרשות?
בנוסף לשאיבה שגרתית, חייבים לשאוב הפרשות במקרים הבאים:
- הילד קיבל טיפול פיזיותרפי והכיח לא יצא באופן ספונטני
- אתם שומעים רעש חזק של בעבוע הפרשות מהקנולה
- אתם רואים הפרשות בפתח הקנולה או מחוצה לה
- אתם שומעים קול נשימה שונה מהרגיל - נשימה כבדה
- אתם חשים ברעידות בגב או בחזה של הילד במגע יד חיצוני
- הילד לא רגוע, עצבני, מזיע או בוכה ולא מגיב לניסיונות הרגעה
- קצב הנשימות ו/או הדופק עולה
- אתם מבחינים בחיוורון, כיחלון או בצבע אפור מסביב לעיניים, הפה או הציפורניים
- הנחיריים מתרחבים בזמן נשימה רגילה
- העור בבית החזה ו/או בצוואר נמשך פנימה בכל נשימה
- הילד מדווח על צורך בשאיבה באמצעות דיבור או בתנועות
- הימנעו משאיבה דרך האף והפה
- השאיבה תתבצע רק דרך הקנולה ובאורך הקנולה. שאיבה עמוקה יותר מאורך הקנולה, עלולה לפצוע את קנה הנשימה
מהן שיטות השאיבה המקובלות?
קיימות שתי שיטות לשאיבה מהקנולה: שיטה נקייה ושיטה סטרילית. הרופא המטפל יקבע את השיטה המתאימה לטיפול הביתי בילד בהתאם למצבו ולסכנת חשיפתו לזיהום. הכינו את הציוד הנדרש על מנת שיהיה תמיד מוכן לשימוש:
- כפפות
- סליין - תמיסת מי מלח NaCl 0.9% במזרק של 2.5 עד 5 סמ"ק
- קטטרים לשאיבה בהתאם לגודל הקנולה
- מחבר לחץ - Finger Tip
- כוסית חד פעמית עם מים מזוקקים
- מכשיר שאיבה
- קנולה רזרבית עם מוליך
- קנולה נוספת בחצי מידה קטנה יותר מזו של הילד
- אמבו להנשמה עם מאריך אקורדיון
איך מבצעים שאיבה סטרילית?
תחילה רוחצים היטב ידיים ומסבירים לילד, לפי רמת הבנתו, על התהליך העומד להתבצע. בשאיבה עצמה נוקטים בפעולות הבאות:
- מחברים את הקטטר ומחבר הלחץ למכשיר הסקשן
- מפעילים את המכשיר, מוודאים שיש לחץ
- בודקים אם הילד נמצא בתנוחה הנכונה - שכיבה
- חובשים את הכפפה הסטרילית על יד אחת ובעזרת היד השנייה מסירים את העטיפה מעל הקטטר, כאשר היד הסטרילית מחזיקה את הקטטר. הקטטר הוא סטרילי ואסור לגעת בו ביד החשופה או בכל דבר אחר
- מטפטפים ביד הלא סטרילית מספר טיפות של סליין - NaCl 0.9% לתוך הקנולה
- מחדירים את הקטטר הסטרילי לתוך הקנולה במהירות ובזהירות, באורך הרצוי - האורך המשוער של הקנולה עצמה
- סוגרים עם האצבע על פתח מחבר הלחץ ומושכים בעדינות ובתנועה סיבובית את הקטטר החוצה
- בזמן שהקטטר נמצא בקנולה אין מעבר אוויר. משך זמן פעולת השאיבה, כניסה ויציאה ביחד, לא יעלה על מספר שניות
- ייתכן שהילד יצטרך שאיבה נוספת לאחר שינשום כמה נשימות. המתינו מספר שניות בין שאיבה לשאיבה או עד שצבע עורו של הילד יחזור לנורמלי. בחלק מהמקרים תצטרכו לסייע לילד לנשום בעזרת אמבו
איך יודעים מתי צריך להפסיק לשאוב?
הפסיקו לשאוב כאשר תראו שאין יותר הפרשות הנשאבות לקטטר או כשלא תשמעו יותר את בעבוע ההפרשות. לאחר מכן, חשוב להסתכל על ההפרשות כדי לראות את הכמות, הצבע והסמיכות שלהן, כדי להעריך את מצב הילד.
מה צריך לעשות בגמר השאיבה?
כיוון שאתם עלולים להידרש לבצע שאיבה נוספת שלא על פי לוח הזמנים המתוכנן, יש להכין את המכשיר לפעולה חוזרת עם סיומה של פעולת השאיבה:
- שוטפים את צינור השאיבה עם מים מהכוסית החד פעמית. זורקים לפח את כל הציוד החד פעמי
- מכבים את מכונת השאיבה
- רוחצים ידיים
- מוודאים שהמכשיר מוכן לפעולה חוזרת ושכל הציוד הדרוש נמצא בהישג יד
מה ההבדל בין שאיבה נקייה לשאיבה סטרילית?
שאיבה נקייה זהה לשאיבה סטרילית אך בהבדל אחד: בזמן השאיבה לא לובשים כפפה סטרילית, אלא מחזיקים את קטטר השאיבה בקצה המרוחק שלו ונמנעים מלגעת בקצה הסטרילי שחודר לדרכי הנשימה. בכל שאר השלבים יש להקפיד ולמלא את כל ההנחיות כמו בשאיבה הסטרילית.
בבית ניתן לבצע שאיבה בשיטה הנקייה - וזאת בהתאם להחלטת הרופא המטפל - ואילו במרכז שניידר תתבצע השאיבה בשיטה הסטרילית בלבד.
מתי ואיך משתמשים באמבו?
אמבו הוא מפוח ידני, שבעזרתו ניתן להכניס אוויר לריאות. האמבו משמש לסיוע בנשימה כשיש לילד קשיי נשימה ולהנשמה רציפה בשעת חירום. האמבו צריך להימצא ליד הילד כל הזמן ולהיות מוכן לשימוש. יש לחבר את האמבו ישירות לקנולה או למאריך קצר (אקורדיון), וללחוץ על האמבו עד להתרוממות בית החזה כדי לספק את נפח האוויר המתאים לריאות של הילד. לאחר מכן יש להמשיך בלחיצות לפי הצורך.
איך ומתי מחליפים קיבוע לקנולה?
יש להחליף את הקיבוע פעם ביום באופן קבוע ובנוסף במקרים הבאים:
- הקיבוע נרטב או התלכלך
- הקשרים בשרוך הבד התרופפו
- שרוך הבד לוחץ על הצוואר
כדאי להיעזר באדם נוסף בעת החלפת הקיבוע, כדי שהפעולה תהייה בטוחה יותר. בזמן החלפת הקיבוע, האחד ממקם את הילד ומחזיק את הקנולה במקומה למניעת תזוזה בעוד שהשני מבצע את ההחלפה.
רצוי לרכז את הטיפול בקנולה ולשלבו בטיפול הרגיל בילד. מומלץ לטפל בקנולה לאחר המקלחת, אולם אפשר לבחור את הזמן המתאים לכם, בבוקר או בערב. הטיפול היומיומי כולל:
- החלפת קיבוע
- ניקוי אזור כניסת הקנולה והעור מסביב (מתבצע במהלך החלפת הקיבוע)
- ניקוי הצינורית הפנימית של הקנולה, אם קיימת
קיימים שני סוגי קיבועים: שרוך בד המגיע עם הקנולה וקיבוע ייעודי אשר בקצותיו ישנו סקוצ', המשמש לסגירה ומחליף את פעולת הקשירה בשרוך הרגיל.
הציוד הנדרש:
שרוך בד קיבוע ייעודי, פד גזה חתוך, פדים נקיים, אפליקטורים (דמויי מנקי אוזניים), תמיסת מלח סליין, שרוך באורך הרצוי או קיבוע ייעודי, מספריים (אם משתמשים בשרוך בד), שמיכה קטנה או מגבת מגולגלת
כך מחליפים קיבוע ייעודי:
- רוחצים ידיים היטב
- מסבירים לילד לפי רמת הבנתו על התהליך העומד להתבצע
- מכינים את הקיבוע הייעודי, כאשר את הקצוות ניתן לחתוך בזווית להשחלה קלה
- משכיבים את הילד, ומניחים מגבת מגולגלת מתחת לכתפיו, כדי לחשוף את אזור הצוואר
- במידת הצורך, שואבים הפרשות לפני החלפת הקיבוע. לרוב, ההחלפה מגרה את הילד לשיעול
- אם אתה או את לבד וההחלפה אינה מתבצעת בשניים, מרגע זה כל פעולה שתעשו תהיה עם יד אחת בלבד, כשהיד השנייה אינה עוזבת לרגע את הקנולה כדי לקבע אותה במקומה לאחר פתיחת הסקוצ'
- מחזיקים את הקנולה באצבעותיכם מקדימה, לכיוון הצוואר, במשך כל פעולת ההחלפה והניקוי
- פותחים את הסקוצ' בצד המרוחק מכם ומוציאים אותו מהלולאה
- משחילים את הקיבוע החדש בלולאה הפנויה של הקנולה וסוגרים את הסקוצ'
- מוציאים הוציאו את הקיבוע הישן מהצד הקרוב אליכם
כעת יש לנקות את האזור:
- מרטיבים אפליקטור (דמוי מנקה אוזניים) או פדים בתמיסת מי מלח
- מנקים את כל אזור הפתח מהפרשות בעזרת פד רטוב. מנגבים פעם אחת בלבד עם כל פד וזורקים לפח
- מנקים את שולי הקנולה באותה שיטה
- מנקים את החלק התחתון של כנפי הקנולה והאזור שמתחת להן על ידי הצמדת הקנולה לצוואר בעדינות וקיפול כנפי הקנולה החוצה לסירוגין.
- לאחר הניקוי יש ליבש את האזור עם פד יבש
- ממקמים את הפד המשונץ סביב הקנולה
- משחילים את הקיבוע החדש בלולאה הקרובה אליכם
- סוגרים את הסקוצ'ים כך שהקיבוע יהיה הדוק מספיק, אך עדיין יאפשר הכנסת האצבע הקטנה בין הקיבוע לבין צוואר הילד
- רוחצים ידיים היטב
איך מחליפים שרוך בד?
החלפת שרוך בד זהה להחלפת קיבוע יעודי מלבד הסעיפים הבאים:
- הכנת שרוך הבד: גוזרים שרוך באורך מעט יותר מפעמיים היקף הצוואר של הילד. את הקצוות יש לחתוך בזווית כדי להקל בהשחלה. כאשר גוזרים את השרוך החדש, רצוי לבדוק שאין פגם באריגה שלו כדי שלא יגרום לגירוי הצוואר
מרופפים את קשרי השרוך הישן, משחררים ומוציאים אותו מהלולאה מהצד המרוחק מכם. ניתן לגזור את השרוך ומומלץ להשתמש במספרי ציפורניים מעוגלות של תינוקות.
- משחילים את השרוך החדש ללולאה הפנויה
- מנקים ומייבשים את האזור כמתואר לעיל
- מעבירים את השרוך הכפול ללולאה הקרובה אליכם. יש להשחיל את השרוך הקרוב יותר לעור תוך הקפדה שהשרוך ישר ולא נוצרו קיפולים
- קושרים את השרוך החדש בקשר שטוח כפול. הקשר צריך להיות הדוק מספיק, אך עדיין מאפשר הכנסת האצבע הקטנה בין השרוך לבין צוואר הילד
- גוזרים את עודף השרוך
מתי מחליפים את הפד המשונץ?
תפקיד הפד הוא להגן על העור. קיימים פדים משונצים רגילים ויעודיים. יש להחליף את הפד כשהוא רטוב או מלוכלך גם ללא החלפת השרוך. אין להשתמש בטלק ותחליב לחות מתחת לפד.
מתי צריך להחליף קנולה?
תדירות החלפת הקנולה היא בהתאם להוראות הרופא ובמקרים הבאים:
- קיים קטטר בהחדרת קטטר השאיבה במספר ניסיונות חוזרים של שאיבה, כנראה בשל חסימה
- הילד מתקשה בנשימה (נשיפה או שאיפה) גם לאחר מספר שאיבות
- קולות השריקה אינם נעלמים לאחר טפטוף תמיסת מי מלח ושאיבה
- הילד אינו רגוע ולא מגיב לשאיבות או לשיטות ההרגעה הרגילו.
מתי כדאי להחליף קנולה?
הזמן המתאים להחלפה מתוכננת של קנולה הוא לפני האכלה או שעתיים לפחות לאחר האוכל. חובה להיעזר באדם נוסף בזמן החלפת הקנולה.
הציוד הנדרש להחלפת קנולה:
- מד סטורציה
- מספריים (אם משתמשים בשרוך בד)
- שמיכה או מגבת מגולגלת לתמיכה מתחת לכתפיים
- אמבו + אקורדיון
- ציוד לשאיבה: מכשיר סקשן, קטטרים, תמיסת מלח וכפפות
- קיבוע קנולה
- שתי קנולות: אחת בגודל שיש לילד והשנייה בחצי מספר קטן יותר
- חמצן
מדריך להחלפת קנולה צעד אחרי צעד:
- רוחצים ידיים היטב ומסבירים לילד לפי רמת הבנתו על התהליך העומד להתבצע
- מחברים את מד הסטורציה לילד
- אם הילד נעזר בחמצן, ייתכן שתצטרכו לתת תוספת חמצן
- פותחים את אריזת הקנולה החדשה, מכניסים את המוליך לקנולה ומחברים את השרוך מצד אחד
- משכיבים את הילד על גבו
- מניחים את המגבת או השמיכה המגולגלת מתחת לכתפיים של הילד, כדי לחשוף את אזור הצוואר ולהרים את הסנטר כלפי מעלה
- אם צריך, שואבים הפרשות לפני החלפת הקנולה
- משחררים את קיבוע הקנולה מצד אחד: פותחים את הסקוצ' או גוזרים את הקשר בצד אחד של שרוך הבד בזהירות
- מעבירים את השרוך המשוחרר לצד השני של הצוואר, כך שבזמן שליפת הקנולה השרוך יהיה משוחרר לגמרי
- מוציאים את הקנולה הישנה בזווית הכיפוף של הקנולה. התנועה צריכה להיות בצורת קשת כלפי מעלה והחוצה בו בזמן
- מכניסים את הקנולה החדשה בעדינות, בהתאם לזווית הקנולה. כוונו את הקנולה פנימה ולמטה בו בזמן
- מוציאים את המוליך כאשר אתם מחזיקים את הקנולה במקומה. הילד לא יכול לנשום כל עוד המוליך נמצא בתוך הקנולה ולכן יש להוציאו מיד
- שומרים על המוליך
- מחכים שהילד יירגע
- מנקים את סביבת הקנולה כפי שעושים כשמחליפים קיבוע
- מניחים את הפד המשונץ סביב הקנולה
- סוגרים או קושרים את הקיבוע
- מהדקים את הקיבוע במידה הנכונה, כזו שמאפשרת להכניס את האצבע הקטנה בין הקיבוע לבין צוואר הילד
- רוחצים ידיים היטב
איך הילד צפוי להגיב בזמן החלפת הקנולה?
החלפת קנולה היא פעולה לא נעימה, אך אינה גורמת לכאב. בזמן החלפת הקנולה הילד עשוי להשתעל במעין תנועות הקאה, לבכות, להאדים או להזיע.
מה עושים אם לא מצליחים להחדיר את הקנולה למקומה?
הרטיבו את הקנולה בעזרת תמיסת סליין ונסו להחדיר אותה שוב. אם לא הצלחתם, נסו להחדיר קנולה הקטנה בחצי מספר מהקנולה הישנה. אם לא הצלחתם, צלצלו למגן דוד אדום – 101. המשיכו בניסיון נוסף להכנסת הקנולה. במקביל, יש להעריך את המצוקה הנשימתית של הילד ולפעול בהתאם לסדר פעולות במצבי חרום. בסיום התהליך, יש לידע את הרופא המטפל על קושי בהחדרת קנולה.
מתי ובאילו מקרים נותנים לילד אמצעי לחות?
האוויר הנשאף בנשימה רגילה עובר דרך האף והפה ומגיע לקנה הנשימה ולריאות כאשר הוא נקי, חם ולח. עם טרכאוסטומי, האוויר שנכנס לריאות אינו עובר דרך מערכת הנשימה העליונה של האף והפה ולכן הקנה חשוף יותר ליובש ולדלקות. אוויר קר ו/או יבש, יכול לגרום להתכווצות של קנה הנשימה או להסמכת ההפרשות מהריאות ולגרום לקשיי נשימה. כדי למנוע זאת, יש לרכך את ההפרשות על ידי מתן לחות. החלטה על מתן הלחות ובחירת אמצעי המתן היא אך ורק על פי שיקול דעתו של הרופא.
אמצעים למתן לחות:
- פילטר לחות במונשמים - מתחבר לצנרת המנשם
- מחולל חמצן - מתאים לילד שנזקק לחמצן ואינו מונשם. החמצן עובר דרך מים, מקבל לחות ומגיע אל הילד באמצעות מסיכה מתאימה
- פילטר מלחלח - מתאים לילד שאינו נזקק לחמצן, אינו מונשם וכמות ההפרשות מהקנולה אינן גדולות. הפילטר מתחבר ישירות אל הקנולה ובנוסף ללחות מאפשר דיבור. יש להחליפו אחת ל־24 שעות או לפני כן, במקרה של הצטברות הפרשות בתוכו
מהו הציוד הרפואי שהילד יזדקק לו?
לפני השחרור מהיחידה לטיפול נמרץ, תשלח לקופת החולים רשימת הציוד הביתי הנדרש. ההדרכה, השירות ותמיכה במכשור הביתי, תינתן על ידי הגוף שמספק את המכשור. הרשימה שלהלן מתארת סוגים שונים של מכשירים ביתיים שהילדכם עשוי להזדקק להם בבית, על פי החלטת הרופא:
מד סטורציה - מכשיר לקריאת רמות החמצן הרווי בדם והדופק
מוניטור הפסקת נשימה - מודד דופק ואת מספר הנשימות בדקה ומתריע בעת הפסקות נשימה
מחולל חמצן - מכשיר המספק חמצן
בלון חמצן - ליציאה מהבית
מכשיר אינהלציה
אמבו - משמש לסיוע בנשימה במהלך פעולות שגרתיות ובמצבי חרום
מכשיר שאיבת הפרשות (סקשן) עם גיבוי של סוללות
מנשם - מכונה המסייעת לילדכם לנשום
מה תמיד צריך לקחת אתנו כשיוצאים מהבית?
בכל רגע נתון, בכל מקום בו הילד נמצא, בבית ומחוצה לו, חובה שערכת הטיפול תהיה זמינה ומוכנה לשימוש. רצוי להכין ערכה זהה גם ליד המיטה שלו. לפני יציאה מהבית, וודאו שכל הציוד נמצא בערכה. כשחוזרים הביתה, יש להחליף את הציוד שהשתמשתם בו, כך שיהיה מוכן לפעם הבאה. תכולת ערכת הטיפול:
- מכונת שאיבה הפועלת גם על סוללות
- קטטרים לשאיבה בהתאם לגודל הקנולה
- מזרקים של 2.5 עד 5 סמ"ק
- תמיסת סליין
- כפפות סטריליות
- מחבר לחץ Finger Tip
- אמבו + אקורדיון
- קיבוע
- שתי קנולות רזרביות (אחת בגודל שיש לילד והשנייה קטנה בחצי מספר)
- בלון חמצן
- פדים משונצים
- כוסיות
- תכשיר לחיטוי ידיים
- מספריים (אם משתמשים בשרוך בד)
מהו קצב הנשימה התקין?
קצב וצורת הנשימה שונים מילד לילד ומשתנים בהתאם לגיל ולפעילות. ככל שהילד גדל, קצב הנשימה יורד:
תינוק עד גיל חודשיים: 20 עד 60
חודשיים עד 5 שנים: 15 עד 50
מעל גיל 5 שנים: 30-15
איך אפשר למדוד מהו קצב הנשימה התקין של הילד?
חשוב שתלמדו מהו קצב הנשימה הרגיל של הילד. בצעו את מדידת קצב הנשימה כשהילד במצב נינוח, לא בזמן משחק או בזמן פעילות אחרת.
מניחים יד על חזה הילד או בזמן שהילד לא שם לב ומסתכלים על בית החזה שלו. מתבוננים בעליות וירידות בית החזה. סופרים כל עליה של בית החזה כנשימה אחת. סופרים את הנשימות במשך 30 שניות. נשימה אחת מורכבת משאיפה ונשיפה ביחד. מכפילים בשתיים ומקבלים את קצב הנשימות לדקה.
מה עושים אם קצב הנשימה גבוה מהרגיל?
אם קצב הנשימה גבוה ב־15 עד 20 נשימות בדקה מהרגיל, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
האם קולות וצפצופים מעידים על מצוקה?
עם הזמן ובעזרת הצוות הרפואי והסיעודי תוכלו לזהות את קולות הנשימה הרגילים של הילד וגם מצבי נשימה חריגים.
קולות בעבוע מצביעים על דרכי נשימה מלאות בהפרשות. קולות צפצוף או שריקה בעלי טון גבוה ודק מצביעים על מעבר אוויר בדרכי נשימה צרות.
מה אפשר ללמוד מצבע ההפרשות?
הפרשות דרכי נשימה רגילות הן שקופות וחסרות ריח. כמות מוגברת של הפרשות דורשת שאיבות תכופות יותר. ריבוי הפרשות, שינוי בצבע ובריח יכולים להצביע על שינוי במצב הבריאות. התייעצו עם הרופא המטפל.
תוכן השאיבה עשוי להיות אדום או עם נקודות דם בשל גירוי הרקמות כתוצאה מ: שאיבה עמוקה מאורך הקנולה, שאיבות תכופות, שיעול חזק, שימוש בלחץ שאיבה חזק מידי. אם הדבר קורה באופן תכוף, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
מה קורה כאשר צבע החניכיים והשפתיים הוא כחול או אפרפר?
הצבע הרגיל של החניכיים הוא ורוד. שינוי בצבע יכול להעיד על שינוי במצבו הבריאותי של הילד /או על מצוקה בנשימה. אם הצבע משתנה מוורוד לכחול או אפרפר ונשאר כך גם לאחר ששאבתם את ההפרשות מהקנולה, ייתכן שהילד צריך תוספת חמצן. תוכלו להיעזר במכשיר למדידת סטורציה על מנת לזהות מהי הסטורציה של הילדכם והאם יש צורך בתוספת חמצן. תוספת החמצן תינתן כאשר הסטורציה אינה עולה לאחר שאיבה, או כאשר היא נמוכה מהנורמה של הילד.
מה הקשר בין דופק הלב למצוקת נשימה?
קצב הלב שונה מילד לילד בהתאם לגיל ולפעילות. הדופק הממוצע יורד עם הגיל, משתנה מרגע לרגע ותלוי במספר גורמים: פעילות גופנית, ערנות ושינה, חום גוף, בכי, אי שקט, כאב ומחלה. מצוקה בנשימה כתוצאה מקנולה חסומה תתבטא גם בעליית הדופק.
האם ילד עם קנולה יכול לאכול כרגיל?
רוב הילדים עם קנולה יכולים לאכול ככל ילד אחר בגילם. חשוב ביותר שתאכילו את הילד בצורה הרגילה ביותר. חוש הריח והטעם מופחתים במעט בשל נוכחות הקנולה,
זאת מכיוון שהאוויר אינו עובר דרך הפה והאף. למרות זאת, חשוב להגיב להעדפותיו של הילד ביחס לטעם כפי שתנהגו עם כל ילד אחר.
ואם הילד מקיא?
אם הילד מקיא ואתם סבורים שתוכן ההקאה חדר לקנולה, שאבו את הפרשות מהקנולה ללא דיחוי. בכל עת, אם הנכם סבורים שילדכם מתקשה בבליעה, משתעל,
נחנק תוך כדי ארוחה או נרתע בפתאומיות מהבקבוק או מהכפית, צרו קשר עם הרופא המטפל.
מה בנוגע להאכלת תינוקות?
כאשר מאכילים תינוק עם קנולה יש להקפיד על הכללים הבאים:
- אל תשאירו את הבקבוק בפי הילד, אלא אם כן אתם נמצאים ומשגיחים. אם הילד פולט או מקיא, השכיבו אותו על צדו ונקו את פיו
- השתמשו אך ורק בסינרי בד כדי לא לחסום את זרימת האוויר מעל הקנולה
- אל תשתמשו בסינרי פלסטיק מעל הקנולה, הם לא מאפשרים מעבר אוויר
- אין להאכיל בשכיבה. החזיקו את התינוק בידיכם בזווית של 75 מעלות או הושיבו אותו בכיסא.
- לאחר שהתינוק סיים את הבקבוק, ודאו שעשה גרעפס ורק אז הושיבו אותו או השכיבו אותו על צדו הימני
האם אפשר לרחוץ את הילד באמבטיה?
אפשר לרחוץ את הילד באמבטיה, אך יש להישמר שלא יכנסו מים לתוך הקנולה. שימוש בפילטר מלחלח עוזר למניעת חדירת מים. עומק המים באמבטיה לא יהיה גבוה משבעה סנטימטרים. לעולם אל תשאירו את הילד לבדו באמבטיה.
בזמן חפיפת השיער יש להטות את גוף הילד לאחור, כך שתומכים בגבו וראשו נוטה לאחור. היד השנייה מונחת על המצח כמו מצחייה למנוע ירידת מים מהמצח לכיוון הצוואר בעת שטיפת השיער.
האם אפשר להשאיר את הילד ללא השגחה?
ילד הנושם בעזרת קנולה זקוק להשגחה צמודה ומתמדת. כל אדם ששוהה לבדו עם הילד, גם לזמן קצר, צריך לעבור הדרכה לטיפול בילד, כולל שאיבות, טיפול בקנולה, קורס החייאה וטיפול בציוד.
האם גם האחים והאחיות צריכים לקבל הדרכה?
חשוב מאוד לעזור לבני המשפחה האחרים להבין כיצד הילד נושם דרך הקנולה. המראה הראשוני עלול להפחיד את האחים וידרוש מכם תמיכה והדרכה, על מנת להפיג את חוסר הנוחות והחשש. שילובם במטלות קטנות, כמו הבאת חפצים שונים, יסייע להם להתגבר על הפחד. השגיחו כל הזמן על אחים ואחיות קטנים, שלא יכניסו שום דבר לתוך הקנולה.
האם ילד עם קנולה נזקק לבגדים ומצעי מיטה מיוחדים?
חולצות וגופיות להיות עם פתח צוואר רחב. בגדי תינוקות העשויים מבד קטיפתי אינם מומלצים, כיוון שסיבי הבד עלולים להישאב לתוך הקנולה. לא מומלצים גם שרשראות לצוואר, חולצות עם שרוכים, ביגוד שעיר, שמיכות שעירות
ובובות פרווה ממולאות. חרוזים קטנים או שערות עלולים להשאב לתוך הקנולה.
אילו סימנים יכולים להעיד על מצוקת נשימה?
הסימנים הבאים עלולים להעיד על קשיי נשימה:
- הילד נראה לא רגוע, מוטרד, מזיע או בוכה ולא ניתן להרגיעו
- קצב הנשימות עולה
- קול הנשימה שונה מהרגיל
- התרחבות לא רגילה של נחירי האף
- העור בין הצלעות בחזה נכנס פנימה בכל נשימה
- צבע השפתיים או שולי האף כחול-אפרפר
- כחלון בציפורניים
- הילד מדווח על קשיי נשימה בעזרת תנועות ידיים או דיבור
במקרים הבאים יש לפנות לרופא המטפל:
- חום גוף גבוה של 38 מעלות או יותר
- ההפרשות בצבע צהוב, ירוק, אדום (מוכתמות בדם), בעלות ריח רע או סמיכות יותר מהרגיל
- קולות צפצוף או שריקה לא רגילים, שאינם נעלמים לאחר שאיבות
- נשימה כבדה
- עליה בקצב הנשימה
- שיעול תכוף יותר מהרגיל
- יציאת אוכל או נוזלים מהקנולה
- הילד נראה לא רגוע וחסר מנוחה (אי שקט)
- בכל מצב חולי אחר
אמצעי בטיחות בבית:
- יש לשמור את הבית נקי מאבק, פירורי צמר ושיער של חיות מחמד
- בזמן ההאכלה, אל תשתמשו בסינר פלסטיק שיכסה את הקנולה, אלא בסינר בד.
אל תשתמשו באבקות, אקונומיקה, כלור, אמוניה או תרסיסים שונים בזמן שהותו של הילד בחדר. חשוב לאוורר את החדר לאחר הנקיון. חלקיקים ואדים חודרים לריאות דרך הקנולה. מצב שכזה יגרום לילד תחושת בעירה בגרון וקשיים בנשימה
- אל תאפשרו עישון בבית בשום צורה! העשן מגרה את הריאות של הילד בצורה חריפה. ילדים שחשופים לעישון, מפתחים דלקות בדרכי הנשימה לעיתים קרובות יותר בהשוואה לילדים שגדלים בבית ללא עישון. עישון כולל: סיגריות, מקטרות, תנורי בישול בעץ ואח לחימום בבעירת עץ
- השגיחו היטב כשהילד משחק עם ילדים אחרים כדי שצעצועים, אצבעות ומזון לא יחדרו לקנולה בזמן המשחק
- יש להשגיח בקפידה רבה כשילד עם קנולה בא במגע עם מים. נדרשת תשומת לב מרובה והשגחה מתמדת על מנת שלא יחדרו מים לקנולה
- יש להמנע משחיה וממשחק בארגז חול
- אל תתנו לילד צעצועים עם חלקים קטנים הניתנים להסרה בקלות
- קחו עמכם את ערכת הטיפול הניידת תמיד, לכל מקום ובכל יציאה מהבית
- בדקו את תכולת ערכת הטיפול הניידת לפחות פעם בשבוע
- דאגו שתהיה בבית תאורת חירום
- ודאו שכל בני הבית יודעים היכן נמצא כל פריט
- בצעו בדיקות תקופתיות של הציוד
מי יכול לעזור לנו במידע על זכיותיו הסוציאליות של הילד?
צוות של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים הוא חלק בלתי נפרד מצוות היחידה לטיפול נמרץ במרכז שנידר. צוות זה עומד לרשותכם ויעזור לכם בהתמודדות הרגשית ובפתרון בעיות. הצוות יעזור לכם ביצירת הקשר עם מוסדות בקהילה, לצורך קבלת זכויות סוציאליות.
אסתר שמואלוב היא מנהלת הסיעוד ביחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר