חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הפרעות אכילה בילדות ומתבגרות

בשנים האחרונות, הנתונים הנאספים בתחום הפרעות האכילה, מצביעים על עלייה משמעותית במספר הנערות והנערים הסובלים מבעיה כלשהי הקשורה באכילה. בקצה הפתולוגי של בעיות האכילה נמצאות אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, כביטויים הקיצוניים של העיסוק במשקל ובדיאטה. הפרעות אלו מתאפיינות בנזקים גופניים ונפשיים קשים כגון: עיוות בתפיסת הגוף, ערך עצמי פגוע, פרשנות שגויה של תחושות ורגשות פנימיים, שינויים במצבי הרוח, תחושות של דיכאון וחרדה וירידה בתפקוד האקדמי והחברתי.
פורסם: 14.03.22 | עודכן: 16.03.22

מהי אנורקסיה נרבוזה?
אנורקסיה נרבוזה מתאפיינת בהגבלה ובצמצום האכילה ביחס לנדרש, אשר מובילה למשקל גוף נמוך באופן משמעותי ביחס לגיל, למין ולשלב ההתפתחותי בו נמצאת הנערה. ההפרעה מתאפיינת בפחד אינטנסיבי מעלייה במשקל ומהשמנה, זאת על אף משקל הנמוך באופן משמעותי מהמצופה.

ההפרעה מתבטאת גם באופן שבו המשקל או צורת הגוף נחווים ומשפיעים על הערך והדימוי העצמי של הסובלות מההפרעה. לרוב, הנערה מפגינה חוסר תובנה ביחס לחומרת משקלה הנמוך.
אנורקסיה שכיחה בעיקר בנערות: כ- 90 אחוזים מכלל הסובלים מאנורקסיה הן בנות, ומופיעה לרוב בגיל ההתבגרות, גילאי 18-14. כיום הגיל הולך ויורד. פעמים רבות יתלוו להפרעת האכילה קשיים נוספים כמו דיכאון וחרדה. כמחצית מהנערות עם אנורקסיה, עשויות לפתח בשלב מסוים גם סימפטומים בולימיים, וכעשירית מהנערות הבולימיות, סבלו מאנורקסיה בעברן.

 

ההפרעה נחלקת לשני סוגים:

  • הסוג המצמצם:
    סוג זה מתאר מצב בו אובדן המשקל מושג בעיקר על ידי דיאטה, צום או עשיית ספורט אינטנסיבי.

  • הסוג המטהר:
    סוג זה מאופיין באפיזודות חוזרות של התקפי אכילה או בהתנהגויות מפצות כמו  הקאה יזומה או שימוש במשלשלים, משתנים וחוקנים.

מהלך המחלה כולל צמצום אכילה, דילוג על ארוחות, אכילת כמויות קטנות, הורדת מזון שנחשב "משמין", בחירת מזון מוזרה ועוד. מלווה בבדיקת רזון, שקילה מוגזמת, הסתכלות או הימנעות ממראה, מדידה כפייתית של חלקי גוף לצד פעילות ספורטיבית מוגזמת (הופכת אובססיבית).


בתחילה ישנו קושי לזהות את המחלה ואף קבלת חיזוקים (למשל אחרי ירידה במשקל). בהדרגה תיראה נסיגה חברתית, עצבנות, שינויים במצב רוח, דיכאון, חרדה, התפרצויות כעס וקשיי שינה. הישגים לימודיים נפגעים פחות- אם כי דורשים השקעה רבה יותר.


לעיתים המחלה תלווה סימפטומים הגופנים הבאים:

  • הפרעות בשינה, תחושת עייפות וירידה באנרגיה
  • יכולת ריכוז נמוכה וירידה במוטיבציה
  • כאבי בטן
  • נמלול בידיים וברגליים, רגישות לקור והיפו-תרמיה
  • הפרעות בראייה – קושי במיקוד מבט, כאבי עיניים, "כתמים" בשדה הראייה
  • ברדיקרדיה – קצב לב נמוך
  • לחץ דם נמוך וכתוצאה סחרחורות וכאבי ראש
  • לונגו- הופעת שכבת שיער דקה בעיקר על הפנים והגפיים
  • נשירת שיער ועור יבש

לעיתים המחלה תלווה בסימנים הנפשיים הבאים:

  • מצב רוח ירוד או שינויים קיצוניים במצב הרוח
  • אי שקט והתפרצויות זעם תכופות
  • חרדה
  • אפטיה
  • התנהגויות של פגיעה עצמית
  • אובדן עניין בפעילות חברתית, בידוד ונסיגה חברתית

מהם גורמי הסיכון?
גורמי הסיכון למחלה הינם תוצאה של אינטראקציה בין גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וסביבתיים: כגון חוסר סיפוק ממשקל הגוף, לעיתים משקל יתר בעבר, קיומן של הפרעות אכילה בקרב בני משפחה נוספים, עשיית דיאטות והפחתה במשקל, השפעות משפחתיות גורמים אישיותיים (פרפקציוניזם, קונפורמיות, צורך באישור, תלותיות, צייתנות) ותרבות וסביבה המעודדים רזון קיצוני ושמים דגש על מראה חיצוני.

ההשלכות המחלה
עלול להיות עיכוב בצמיחה, עיכוב בהתפתחות מינית- הפסקת מחזור (לא הפיך ב-25%) , בריחת סידן מהעצמות, חוסר בברזל וחומרים נוספים בדם, שינויים קוגניטיביים- פגיעה עם הירידה במשקל- השפעות על ריכוז, זיכרון וביצוע- הפיך עם העלייה במשקל.

מהי בולימיה נרבוזה?
בולימיה נרבוזה מוגדרת כמצב בו הנערה סובלת מאפיזודות חוזרות ונשנות של בולמוסי זלילה שאינם בשליטתה. אלו מלווים בהתנהגויות פיצוי בלתי הולמות, הבאות למנוע את העלייה במשקל כגון צום, הקאות, התעמלות או שימוש במשלשלים וחוקנים. האכילה בהתקפי הבולמוס לרוב אינה נעשית מתוך הנאה או תיאבון, אלא מתוך דחף בלתי נשלט. התנהגות הזלילה לרוב מתחילה במהלך או לאחר אפיזודה של דיאטה. כמו כן, התקפי האכילה לרוב נעשים ביחידות ובהסתרה. חומרת ההפרעה נקבעת על פי תדירותם של ההתנהגויות המפצות.

לרוב בולימיה פורצת לרוב בגיל ההתבגרות. השכיחות היא בין 1-3% בקרב מתבגרות ובוגרות צעירות. שכיח פחות אצל בנים.


הבחנה בין שני סוגים:

  • בולימיה מסוג טיהור (Purging Type) המתאפיינת בהקאות יזומות או שימוש לרעה במשלשלים ומשתנים
  • בולימיה מסוג לא טיהור (Non purging Type) המתאפיינת בשימוש בהתנהגויות מפצות כגון התעמלות מוגזמת אך אין שימוש בהקאות יזומות, משלשלים או משתנים

האכילה בהתקפי הבולמוס לרוב אינה נעשית מתוך הנאה או תיאבון, אלא מתוך דחף בלתי נשלט. כמו כן, התקפי האכילה לרוב נעשים ביחידות ובהסתרה.


לעיתים המחלה תלווה סימפטומים הגופנים הבאים:

  • לחץ דם נמוך בשל הקאה או שימוש במשלשלים- עלול לגרום להפרעה בקצב לב
  • התייבשות בשל אובדן נוזלים בשל ההקאה או שימוש במשלשלים
  • ציפורניים שבירות ועור לא בריא (בשל המחסור בוויטמינים)
  • פנים נפוחות - נפיחות של בלוטות ובלוטות רוק
  • חולשה כללית, אדמומיות וכאבים בגרון
  • סחרחורת וכאבי ראש
  • הפסקה או אי סדירות של מחזור ו/או הוסת
  • עצירות והתייבשות, קוצר נשימה
  • קרעים בוושט
  • כאבי בטן והתנפחויות
  • שחיקה של השיניים

 לעיתים המחלה תלווה בסימנים הנפשיים הבאים:

  • חרדה
  • דיכאון
  • הנערות מאופיינות בחוסר שביעות רצון מעצמן, שינויים במצב הרוח ואו עצבות מתמשכת
  • ההפרעה מעוררת מצוקה ולכן יש חיפוש עזרה

גורמי הסיכון הינם אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים כגון, חוסר סיפוק ממראה הגוף, דיאטה והרעבה עצמית, היסטוריה של הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות , אימפולסיביות, ערך עצמי נמוך וגורמי לחץ סביבתיים.

השלכות המחלה:

  • עלולה להיות פגיעה במערכת העיכול- פגיעה לא הפיכה במסתמים, קריעת ושט, קיבה
  • פגיעה בבלוטת הרוק ובשיניים. הפרעות קצב וסכנה לדום לב (הפרעה במאזן המלחים)
  • אי ספיקת כליות. התכווצויות (עקב אובדן מלחים ומינרלים). אי סדירות במחזור (40%)


מהי הפרעת התקפי אכילה בלתי נשלטים?
הפרעה המאופיינת בהתקפי אכילה חוזרים, בהם נצרכת כמות מזון מופרזת בזמן מוגבל המלווה בתחושה של חוסר יכולת לשלוט באכילה, אך ללא התנהגויות מפצות כבהפרעה הבולימית. התקפי הזלילה מקושרים לשלושה או יותר מהמאפיינים הבאים: אכילה מהירה מאוד, אכילה עד להרגשת מלאות בלתי נוחה, אכילת כמויות גדולות של אוכל מבלי לחוש רעב, האכילה מתרחשת לבד בשל תחושת אשמה ומלווה בתחושות של גועל עצמי, דיכאון ואשמה רבה עם סיום האכילה. גם כאן חומרת ההפרעה נקבעת על פי תדירותם של התקפי האכילה.

מהי הפרעת אכילה סלקטיבית?
הפרעה המאופיינת בהימנעות מאכילת סוגי מזון שנתפסים כלא מושכים, דוחים או בעייתיים מסיבות שונות. הסיבות יכולות להיות קשורות לחוויות חושיות שקשורות באוכל כמו ריח, מראה, חום וטמפרטורה או מחשש לתגובות שליליות בעקבות האכילה כמו הקאות וחנק או מקשיים סביב האכלה במשפחה. ההפרעה גורמת לפגיעה משמעותית בצרכים התזונתיים והאנרגטיים שנדרשים להתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית חברתית. חומרת ההפרעה - נקבעת בהתאם לפגיעה בצרכים אלו.

כיצד נזהה הפרעת אכילה?
סימני זיהוי לאנורקסיה נרבוזה:

  • ירידה דרסטית במשקל תוך פרק זמן קצר
  • הימנעות מאכילה משותפת עם חברים או בני משפחה אחרים. לעיתים ישתמשו בתירוצים כגון "אכלתי קודם", "אכלתי אצל חברה" וכדומה
  • שינוי בהרגלי האכילה. לדוגמה: הארכת הארוחה על ידי חיתוך המזון לחתיכות קטנות במיוחד, אכילה איטית באופן חריג או לעיסה חוזרת של האוכל במשך פעמים רבות
  • עיסוק מוגבר בגוף, שקילות חוזרות ונשנות, עמידה זמן רב מול המראה
  • פעילות גופנית מוגברת
  • נשירת שיער, שבירת ציפורניים, שיעור יתר בגוף, חולשה, סחרחורת, התעלפויות, גוון חיוור בפנים
  • תחושת קור אפילו כשחם
  • אי סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה שלו
  • שינויים במצב הרוח, הפרעות בשינה, התפרצויות זעם ודיכאון
  • לרוב הנערות יתייחסו לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקלן האמיתי
  • עיסוק אובססיבי במחשבה על אוכל וקלוריות. פעמים רבות הנערות יעסקו בהכנת האוכל או הגשתו, תוך הימנעות מלאכול אותו בעצמן

סימני זיהוי לבולימיה נרבוזה:

  • הליכה לשירותים לאחר הארוחות
  • היעלמות של דברי אוכל בבית
  • אכילת כמויות גדולות של מזון מבלי שתהיה עלייה ניכרת במשקל
  • אי סדירות במחזור
  • תנודות במצב הרוח
  • יבלות על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות על ידי החדרה של היד לפה
  • ניסיונות מצד הנערות לאכול לבדן, בלי נוכחות של אחרים, אכילה בשעות שאין אנשים בבית או כאשר כולם ישנים.
  • שתייה רבה של נוזלים כגון: מים, תה "מרזה" ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב
  • שימוש במשלשלים או במשתנים.

סימני זיהוי לאכילה סלקטיבית:

  • הימנעות מאכילת סוגי מזון או אכילה של סוגי מזון ספציפיים ונבחרים
  • אובדן משקל משמעותי
  • חסר תזונתי משמעותי
  • פגיעה בתפקוד חברתי ופסיכולוגי, כמו אפטיות, חולשה, עצבנות וקשיי ריכוז.

טיפול בהפרעות אכילה
המרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים מציעה טיפול מקיף ואינטנסיבי, הניתן על ידי צוות רב תחומי. הטיפול מבוסס על גישות טיפול עדכניות, הנשענות על מחקר בתחום הפרעות האכילה. המרפאה מאמצת גישת טיפול ייחודית המכונה טיפול מבוסס מנטליזציה.


מנטליזציה היא היכולת להבין את עצמי ואת האחר, תוך התייחסות למצבים תודעתיים (כמו רגשות, מחשבות, עמדות, משאלות). טיפול המבוסס על גישה זו מחזק ומאפשר עמדה גמישה, מודעת ויצירתית, לצד פיתוח של יכולת ויסות רגשי וארגון עצמי של הנערה המטופלת בתהליך הטיפולי. תכנית הטיפול מותאמת לכל פונה על פי בעיותיה וצרכיה, לאחר הליך קבלה מעמיק וכוללני. על פי תפיסתנו, הפרעת האכילה היא מחלה הפוגעת בנערה עצמה, אך משפיעה על המערכת המשפחתית כולה, על כן הטיפול במרפאתנו מחייב טיפול הן בנערה והן בבני משפחתה, בהתאם לצורך.

הטיפול בהפרעת אכילה הינו רב מערכתי - התערבות רפואית, דיאטנית, פסיכולוגית, פסיכיאטרית.
בשלב ראשון תתקיים הערכה מקיפה של המצב הנפשי והגופני שכולל גם אבחון דיאטטי ויוחלט האם הטיפול יהיה במסגרת אשפוזית או אמבולטורית.  לעיתים הטיפול יחל באשפוז במחלקות פנימיות פדיאטריות לשיקום גופני.

איך פונים?

  • פנייה עצמית
  • הפניה על ידי גורם מטפל חיצוני
  • הפניה מבית חולים או מרפאה אחרת 

 

 

הטיפולים המוצעים במרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים:

טיפול פרטני:
הטיפול הפסיכולוגי הפרטני הינו תהליך אישי ומורכב, בו המטופלת והמטפלת עובדות יחד על מנת לקדם את המטופלת לעבר מטרות רצויות. הטיפול מתקיים לפחות אחת לשבוע, בהתאם לצורכי המטופלות. הטיפול מתמקד בסוגיות הנוגעות להתמודדות הנערה עם הפרעת האכילה, למשל הפחד מעלייה במשקל, הבנת הקשר בין התנהגות האכילה ותפיסת הגוף למצבה הרגשי של הנערה, התבוננות משותפת על דרכי החשיבה של הנערה ועוד.

הדרכת הורים:
הטיפול הפרטני מלווה במפגשי הדרכת הורים המהווים חלק בלתי נפרד וחיוני מהטיפול בנערה. הדרכת ההורים מתבצעת לרוב בתדירות של אחת לשבועיים או יותר, בהתאם לצורכי ההורים והמטופלות. מטרת תהליך זה הינו להדריך וללוות את ההורים בשאלות והתלבטויות המעסיקות אותם בנוגע להפרעת האכילה וההתמודדות עמה ובנוגע לדרכי תגובה והתנהגות רצויות.

טיפול דיאטני פרטני:
טיפול המתמקד בצד התזונתי ובהרגלי האכילה. הפגישות מתקיימות אחת לשבוע לפחות, ומשתנות בתדירותם בהתאם להתקדמותה של הנערה. מטרת טיפול זה הינה לבנות בעבור המטופלת תכנית תזונה נכונה, אשר תאפשר להגיע ולשמור על משקל יעד אופטימאלי, תאפשר גדילה מקסימלית בתקופת גיל ההתבגרות, אספקת מגוון ויטמינים ומינרלים חיוניים, יצירת ארוחות מסודרות וחשיפה למזונות שונים ומגוונים.

טיפול ומעקב תרופתי:
נערות הסובלות מהפרעות אכילה, זקוקות לעיתים לטיפול תרופתי כחלק מהטיפול הכולל. ההערכה, המעקב והטיפול נעשים על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער.

טיפול משפחתי:
הטיפול המשפחתי מושתת על הגישה לפיה מחלה של ילד, נפשית או גופנית, גורמת לשינויים, מתח וחרדה במערכת המשפחתית כולה. הדבר בולט במיוחד כאשר מדובר בהפרעות אכילה, אז יש להסתגל ולשנות הרגלים משפחתיים במטרה לסייע לנערה להתמודד עם מחלתה. בטיפול המשפחתי מגיעים כל חברי המשפחה למפגשי הטיפול, בתדירות של אחת לשבוע.

סדנאות הורים:
להורים מוצעת סדנה הכוללת מפגשי מתן מידע על הפרעות האכילה והטיפול בהן וכן מפגשים של הדרכה הורית קבוצתית המבוססת על גישת המנטליזציה ביחד עם גישת שיקום הסמכות ההורית. מטרות הקבוצה הינן ביסוס סמכות ההורה על ידי מתן מידע  בתחום הפרעות האכילה, הגברת נוכחות הורית יעילה, הגברת ההבנה ההורית לתהליכים העוברים על ילדתם, מתן תמיכה להורים והפחתת מצוקתם וכן שיפור הקשר בין ההורים לצוות טיפולי והעצמת ההורים להיות חלק משמעותי בטיפול.

טיפול קבוצתי:
במרפאה מוצע טיפול קבוצתי המבוסס על גישת המנטליזציה. הטיפול כולל שלב של מתן מידע והבנה של הפרעת האכילה כמייצגת דרך לא אדפטיבית להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים ועם מצבי לחץ. הדגש בקבוצה הוא על זיהוי הקשר בין אימוץ הרגלי אכילה בעיתיים לבין גורמים רגשיים כמו יחסים וקשרים, הישגים, תלות ונפרדות, ערך עצמי נמוך, ביקורת עצמית גבוהה וצורך בשליטה. הטיפול הקבוצתי ניתן על ידי שתי פסיכולוגיות במרפאה וקבוצת המטופלות מונה בין 8 – 12 משתתפות. המפגשים הם חד שבועיים.

טיפול רגשי בהבעה ויצירה:
טיפול בהבעה ויצירה עושה שימוש במרחב האומנותי – יצירתי, העשוי להוות עבור המטופלות מקום בטוח לחקירה והתבוננות. טיפול זה מאפשר לתת מענה לאלו המתקשות בביטוי מילולי או העשויות להשתמש במילים כדרך של הימנעות מרגש ומחוויה. בטיפול בתנועה למשל, ההתמקדות הינה ביחסים שבין הגוף והנפש, במהלכו נעשה שימוש בתנועות הגוף כאמצעי לשינוי. בהנחה שהתנסות תנועתית וחקירת הגוף בסביבה תומכת, עשויים להשפיע הן על הדימוי הגופני והן על הערכה העצמית ולהוות מנוף לתמורות תוך נפשיות.

חונכות:
לחלק מן הנערות מוצעת חונכות טיפולית כחלק מהמערך הטיפולי הכולל. החונכות ניתנת על ידי סטודנטית לפסיכולוגיה, ומיועדת לקדם מטרות טיפוליות ספציפיות הנוגעות לרוב לתפקוד היום - יומי של הנערה. החונכות מתקיימת כחלק מהטיפול הפרטני ובהדרכת הצוות המטפל.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם המרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר בין הימים א'-ה' בין השעות 8:00 – 14:00 באמצעות טלפון: 03-9253582 או באמצעות דוא"ל:

כאן יש תמונה

* בשל השכיחות הגבוהה של הפרעות אכילה בקרב נערות ונשים צעירות, ההסברים מופיעים בלשון נקבה, אך ההתייחסות הינה זהה לשני המינים.

 

עדי שמיע עצמון היא פסיכולוגית קלינית והתפתחותית במרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים

עבור לתוכן העמוד