ההסלמה בדרום והעלייה במתיחות הביטחונית משפיעים גם על הילדים שלנו וחלקם, ממש כמו המבוגרים, צריכים לקבל עזרה והדרכה כיצד להתמודד עם חרדה. תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר הורים משדרים ביטחון ושליטה לצד המתח והדריכות רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה. הנה כמה טיפים שיסייעו לכם להקל על הילדים:

לאפשר לילדים לשאול שאלות על המצב
לאפשר לילדים לשאול שאלות ולהעלות חששות לגבי המצב. לשדר ששאלות ופחדים הם לגיטימיים בימים אלה ולהראות שההורה לא נלחץ מהן. יש לזכור שילדים קולטים יותר את הטון שבו המבוגר עונה להם ופחות את המסר המילולי.

להמנע מהצפה של דיווחי חדשות
כיוון שאנחנו מוצפים בדיווחים באינטרנט, בטלפון הנייד, בטלויזיה וברדיו, חשוב לא להציף את הילדים בחדשות, תמונות ופרשנויות באופן בלתי פוסק. מצד אחד ברור שאין צורך להסתיר מילדים את המצב, אך מהצד האחר חשוב להימנע מחשיפה מתמשכת ובלתי פוסקת של ידיעות מדאיגות ומראות קשים בכלי התקשורת.

להרגיע באופן שקול
במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות, הנדרשות מהמצב הנוכחי נעשות, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה. אם הילד חרד במיוחד, חשוב לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה עלול לגרום ללחץ נוסף. יש להסביר שכרגע כולם נמצאים במתח מסוים ושהמצב נבדק כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים.

לשמור על שגרת החיים
חשוב מאוד לאפשר לשגרת החיים להימשך כסדרה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. אם הילד מבקש לצמצם פעילות - לדוגמה לא ללכת לחוג מסוים - חשוב לנסות לא לאפשר זאת. אפשר לומר לילד שזה בסדר שהוא מרגיש חשש, אך אנחנו לא מבטלים פעילויות בגלל זה ולא נותנים לחרדה לנהל את חיינו. ניתן להבטיח שנהיה זמינים בטלפון הנייד או שנבוא ונלווה בדרך לחוג וממנו, אך להשתדל לקיים שגרה ולשמור על אורח חיים סדיר.

הסחת דעת ומשחקים
כשילדים נמצאים במתח זמן רב, חשוב לייצר עבורם פעילות מוכרת ונעימה שתסיח את דעתם ותקל עליהם את ההתמודדות עם מצב. כך למשל מומלץ ליזום משחקי קופסא, פעילויות יצירה, בישול משותף, צפייה בסרטים או כל תעסוקה יומיומית ופשוטה שתסייע להם בהכלת הדאגות והקטנת המתח.

דני לוטן הוא פסיכולוג קליני, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר