לחיות עם אסתמה

בזכות הטיפול המונע המקובל כיום, חל שיפור משמעותי בבריאותם ובאיכות חייהם של המטופלים הסובלים מאסתמה. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב מסודר וקבוע אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות, כדי למנוע החמרות במחלה.

מהן הסימפונות?
מערכת הנשימה מתחילה בפה ובאף, ומהם עובר האוויר לגרון ובהמשך לקנה הנשימה. הקנה מתפצל לשני צינורות נשימה ראשיים (סימפונות), ימני ושמאלי – אחד לכל ריאה. בכל ריאה, צינורות אילו מתפצלים לצינורות קטנים יותר, הנחלקים לצינורות קטנים עוד יותר. עמוק בתוך הריאות, צינוריות האוויר דקות מאוד ומסתיימות באשכולות של בועות אוויר מיקרוסקופיות הנקראות נאדיות. כל נאדיה כזאת עטופה ברשת של נימי דם, אשר בהם מתבצע חילוף הגזים - כניסת חמצן לריאה ויציאה של דו תחמוצת הפחמן.

מה קורה בגוף בזמן התקף אסתמה?
בהתקף אסתמה, השרירים המקיפים את הסימפון מתכווצים ומקטינים את קוטר הסימפון. הרירית המצפה את הדופן הפנימית של הסימפון מתנפחת. בלוטות הריר ותאי הריר מפרישים כמות גדולה של ריר סמיך לחלל הסימפון. כאשר האוויר עובר דרך הסימפונות המוצרים והמלאים בריר סמיך, הוא גורם לשיעול, לחרחורים ולקושי בנשימה או לקוצר נשימה.

בזמן ההתקף הילד מתקשה לנשום, כאשר הקושי לנשום מתגבר ומתבטא בנשימות מהירות ושטחיות, המלוות בצפצוף בולט בזמן הוצאת האוויר. המאמץ הנשימתי כולל גיוס ושימוש בשרירי עזר של בית החזה והבטן. התקפים קשים יותר מלווים בהזעה ובקושי בדיבור ואכילה. הילד עלול להגיב בבהלה למצב זה.

מהם הגורמים להופעת אסתמה?
גורמים שונים קשורים בהתפתחות אסתמה, וחלקם עדיין לא ידוע. יש ככל הנראה תפקיד חשוב לנטייה גנטית ולתורשה. עם זאת, מחקרים רבים לא הצליחו לבודד גן אחד הגורם למחלה וככל הנראה מדובר ביותר מגן אחד.

ככל הנראה קיימים גם יחסי גומלין בין חשיפה לזיהומים במהלך שנות החיים הראשונות והגנה בפני התפתחות אסתמה בהמשך.

גם להשפעות סביבתיות - כמו זיהום אוויר ומחלות נגיפיות של דרכי הנשימה - יש קשר להתפתחות אסתמה. לחומרים הגורמים לאלרגיה - כמו אבק, אבקנים של פרחים, עובש וצואה של מקקים, חשיפה לעישון ולחץ נפשי - יש תפקיד בהחמרת המחלה.

גורמים העלולים לעורר התקף אסתמה:
- זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה
- חשיפה לחומרים אלרגנים: קרדית אבק הבית, זיהום אוויר, פריחת צמחים שונים וכדומה
- עשן סיגריות (גם אם מעשנים מחוץ לבית)
- מאמץ גופני
- שינויים במזג האוויר: אוויר קר ויבש, חילופי עונות
- בכי וצחוק ממושך

מה הקשר בין אסתמה ואלרגיות?
רוב מקרי האסתמה בילדים קשורים בנטייה לאלרגיות. בחלק גדול מהמקרים מופיעה האסתמה בהקשר של נזלת אלרגית. כ־30 אחוזים מהסובלים מנזלת אלרגית מפתחים אסתמה, ורבים מחולי האסתמה סובלים מנזלת אלרגית. גם תסמינים אלרגיים אחרים כמו אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ודלקת אלרגית של הלחמיות מופיעים בשכיחות גבוהה בילדים עם אסתמה. הטיפול באסתמה מחייב גם התייחסות לגורמי אלרגיה אפשריים. טיפול בנזלת האלרגית במקביל לטיפול באסתמה יביא.

מהם התסמינים של אסתמה?
התסמינים של אסתמה הם אירועים חוזרים של צפצופים בעת הנשימה, קוצר נשימה, שיעול- לעיתים קרובות יבש ולעיתים גם מלוה בפליטת ליחה. שכיח מאוד שהתסמינים מחמירים בלילה ולפנות בוקר. לעתים מופיעים תסמינים מקדימים להתקף אסתמה- נזלת, שיעול, דמעת, תחושת גרד בגרון, חולשה ועייפות.

איך מאבחנים אסתמה?
ניתן לאבחן אסתמה על סמך התסמינים הקליניים והתגובה לטיפול. במקרים בהם קיים צורך קליני ניתן לבצע בדיקת תפקוד ריאות (ספירומטריה) כולל בדיקת תגר כדי לסייע באבחנה ולקבוע את מידת חומרתה של המחלה.

האם אסתמה היא מחלת ילדים?
אסתמה היא מחלה כרונית המתחילה בדרך כלל בילדות. במקרים רבים יש שיפור בתסמינים עם השנים. עם זאת, לעיתים המחלה ממשיכה גם בבגרות. אופי המחלה וחומרתה משתנים מאדם לאדם. יש מקרים בהם תסמיני האסתמה מופיעים רק בתקופות החמרה ללא כל תסמינים בין ההתקפים, אשר יכולים להיות תכופים או נדירים, בעוד שבמקרים אחרים יש תסמינים על בסיס יומיומי כגון – קוצר נשימה במאמץ ושיעול לילי.

איך מטפלים בילד עם אסתמה?
הטיפול באסתמה מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:

• טיפול מונע
  כיום אין טיפול המאפשר הבראה מלאה מהמחלה. למרות זאת, בעזרת תרופות, הנלקחות באופן קבוע ובטכניקה נכונה, ניתן להפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם. הטיפול המונע כולל תרופות המכילות סטרואידים בשאיפה. מדובר בתכשיר אנטי דלקתי, שתפקידו להפחית את הדלקת והבצקת בצינורות הנשימה ובכך למנוע את התקף האסתמה. תכשירים נפוצים הם: בודיקורט,ופליקסוטייד. הסטרואידים משפיעים באופן איטי, אך פעולתם ממושכת. כמו כן קיימות תרופות עם מנגנון פעולה אנטי דלקתי אחר, אשר אינן מכילות סטרואידים כמו סינגולייר. הטיפול כולל  גם הדרכה להמנעות מחשיפה לעישון ולאלרגנים. נוסף לכך, מומלץ לקבל פעם בשנה חיסון נגד שפעת. ההחלטה על טיפול מונע בתרופות  תלוייה בחומרת ההתקפים ותכיפותם.
  
  
• טיפול בהחמרות
  יכלול בדרך כלל אחד מהשניים:
  - תרופות המרחיבות את צינורות הנשימה בזמן התקף וגורמות להקלה מהירה בנשימה, בצפצופים ובשיעול. מרחיבי הסימפונות הם תרופות הניתנות בסירופ, ובדרך כלל באמצעות משאף.
  - תכשירים המכילים סטרואידים.

מהן תופעות הלוואי של התרופות נגד אסתמה?
שימוש מרחיבי סימפונות בשאיפה, כמו ונטולין ובריקלין, עלול להביא לתופעות לוואי שונות ובהן: רעד בידיים, דופק לב חזק, אי שקט ועצבנות.

במתן סטרואידים דרך הפה במינונים גבוהים ולזמן ממושך, ייתכן שיופיעו תופעות לוואי כמו תיאבון מוגבר, שינויים במצב הרוח, השמנה ונפיחות בפנים. תופעות אילו יחלפו בתום הטיפול.

מתן סטרואידים במשאף לא יגרום לתופעות לוואי בעלות משמעות גם בטיפול ממושך. עם זאת, במתן ממושך של סטרואידים בשאיפה נצפתה השפעה קלה על הצמיחה לגובה בילדים.

איך משתמשים במשאף?
הטיפול במשאף ובאינהלציה דורש מיומנות ושיתוף פעולה של הילד. הצוות הסיעודי במרכז שניידר מסייע ומדריך את הילדים המטופלים במרפאה והוריהם כיצד להשתמש במשאף.
דפי הדרכה להורים: