תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הפרעה בוויסות החושי

האם ילדכם מחבק בעוצמה חזקה? נרתע ממקומות הומי אדם? האם הוא מתקשה במגע עם חומרים מלכלכים, האם נוטה לתאונות ונפילות? ייתכן שהוא סובל מהפרעה בוויסות החושי.
אירית דר, אחראית תחום התפתחות הילד בשירות לריפוי בעיסוק במרכז שניידר, מסבירה כיצד הפרעה בוויסות החושי משפיעה על השתתפות הילד במארג החיים.
פורסם: 17.03.19 | עודכן: 17.03.19


כ-15 אחוזים מכלל האוכלוסייה הבריאה סובלים כיום מהפרעת ויסות חושי – SMD  (Sensry Modulation Disorder). בעוד שלכל אדם נטיות חושיות ייחודיות לו, הפרעה זו הינה מצב בריאותי המאופיין בקשיי השתתפות ומעורבות בפעילויות, כתוצאה מפגיעה ביכולת לארגן ולהתאים תגובות התנהגותיות לגירוי נתון.


מרפאים בעיסוק הינם בעלי הבנה מעמיקה של מערכות החוש והשפעותיהן על תפקוד האדם ויכולים לתת מענה רב, הן בהתמודדות עם הסימפטומים והן בעבודה הקלינית, עם ילדים הסובלים מהפרעת ויסות חושי.

 

מה הוא ויסות חושי?
תחושה מתבטאת ביכולת להעביר, לקודד ולפרש מידע המגיע מן הגוף ומחוצה לו. המנצחת על תהליך זה, אשר נקרא בעגה מקצועית עיבוד סנסורי, היא מערכת העצבים המרכזית. האחרונה קולטת מידע גולמי מגירויים פנימיים וחיצוניים ומתרגמת אותם לכדי פעולה. ויסות חושי הינו שלב ספציפי בתהליך העיבוד, המתייחס לעוצמה, משך ותדירות של גירוי, הנדרשים להפקת תגובה מסתגלת, כזו המתאימה לדרישות הסביבה. עיבוד מידע רציף ותקין, מאפשר לנו לשים לב לגירויים רלוונטים ולסנן גירויים שאינם כאלו. לדוגמא, תלמיד המשתתף בשיעור בבית הספר, מצליח למסך מגוון רב של  גירויים (רעשי רקע, הסחות, טמפרטורה, רעב, עייפות וכו') ועל ידי כך להמשיך להתמקד בתכני השיעור, בדרישות המורה ובמטלותיו האישיות.

שונות בתהליכי העיבוד הסנסורי והויסות החושי מופיעה כאשר אחד משלבי התהליך (קליטה-עיבוד-פלט) מופר ומקשה עלינו להגיב באופן מותאם ומסתגל לסביבה. לדוגמא, ילד עם סף נמוך לגרייה קולית, יפגין מצוקה מרעש סטנדרטי של מכונת הכביסה בבית, או ממשאית הזבל העוברת מחוצה לו ובמצב זה יתקשה לנהל שיח עם בני ביתו.

כיצד באה לידי ביטוי הפרעת ויסות חושי?
עיבוד מידע חושי מתבצע כאמור על ידי מערכת העצבים המרכזית ונקלט על ידי מערכות החישה בגופינו. המוכרות בהן, הן המערכת הויזואלית (ראיה), המערכת האודיטורית (שמיעה), המערכת האוראלית (טעם), המערכת הטקטילית (מגע שטחי) ומערכת הריח. שתי המערכות הנוספות הן המערכת הפרופריאוצפטיבית (מגע עמוק) הנותנת מידע אודות מנח ותחושת הגוף במרחב, והמערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל ותנועה) הנותנת מידע אודות תנועתיות הגוף במרחב ומיקום הגוף ביחס לקרקע ולכוח הכובד.

כאשר המוח אינו מצליח לתרגם את המידע שנקלט מאחת או יותר ממערכות החוש בצורה יעילה, מתקבל מצב בו עיבוד שגוי של גירויים מביא לקשיים ממשיים בתפקוד היומיומי, המתבטאים בקשת רחבה של תגובות לא אדפטיביות, המתחלקות לשלושה סוגים: קושי בויסות חושי, קושי בהבחנה חושית, קושי מוטורי שבסיסו תחושתי.

הקושי בויסות החושי, בו אנו עוסקים, מסווג לשלוש קבוצות:

  1. רגישות יתר / תגובתיות יתר סנסורית
    אלו הילדים שיחוו את הסביבה בעוצמות גבוהות מדי ויפתחו לרוב דפוס הימנעותי. טפיחה מחבר תתפרש על ידם כמכה, טלפון מצלצל יפריע להם והם יכסו את האוזניים, ילדים אלו  יירתעו לדרוך יחפים על חול או דשא, ירתעו ממקומות הומים כמו מופעים וקניונים, יסרבו לחפוף שיער או לשטוף פנים, ימנעו מטקסטורות מזון מסוימות, יתקשו להחליף ביגוד בחילופי עונות, ירתעו ממצבים משתנים ולא צפויים ולעיתים קרובות, בשל דריכותם ונוקשותם ההתנהגותית, יתפרשו על ידי קבוצת השווים כילדים לא חברותיים.

  2. תת - רגישות / תת - תגובתיות עם צורך בחיפוש אחר גירוי
    אלו הילדים שזקוקים לגרייה עמוקה, עוצמתית ומכוונת לגוף. אותם ילדים נוטים לחבק חזק, לבוא במגע עם חומרים מלכלכים, להשתולל, לבלגן ולהיות בתנועה מתמדת. נוטים להיתקל בדברים, אימפולסיביים ולעיתים אף אגרסיביים. פעילותם מתפרשת כמתריסה, מרדנית, בלתי מבוקרת ואינה מקובלת על הסביבה. לעיתים נוטים לבלבלם עם ילדים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לעיתים קרובות מתויגים כילדים שנוטים לעשות "דווקא".

  3. תת - רגישות / תת - תגובתיות המתבטאת עם תגובה פחותה או חסרה לגירוי
    אלו הילדים שאינם מגיבים לגירויים שאחרים כן נוהגים להגיב להם. בשל סף התגובה הגבוה, גרייה טיפוסית אינה מותירה בהם רישום חושי משמעותי ובכך פוגעת בדפוסי התפתחות ולמידה. ילדים אלו עשויים לא להגיב לטון דיבור רגיל ולפיכך יאחרו בהתפתחותם השפתית, לא ינועו מספיק  ויחקרו עם גופם את הסביבה ולפיכך התפתחותם המוטורית תעוכב ותשליך על התפתחותן של אבני דרך התפתחותיות נוספות.
    התנהגותם של ילדים אלו תתפרש כאדישה וחסרת דחף פנימי, לרוב יציגו אפקט שטוח (מנעד הבעתי רגשי מצומצם) ורמת עוררות נמוכה. הם יתקשו ביזימה וחקירה עצמית, תחושת הכאב שלהם תהיה עמומה, נתפסים כחולמניים וחסרי מוטיבציה לפעילות.


מהם הביטויים הקליניים של הפרעת ויסות חושי?
קשיי קשב ולמידה, תגובות התנהגותיות ורגשיות לקויות, קשיים בתכנון תנועה, קשיים רגולטוריים, אינטראקציות חברתיות לקויות, קושי במעברים, קשיי התמודדות ועוד, הם בין הביטויים הקליניים לשונות בתת - מערכות תחושה.
הקשיים יופיעו בצורות ובעוצמות שונות בהתאם לפרופיל האינדיוידואלי של הפרט (למשל ילדים שיתקשו בהתארגנות בעת משחק, כאלו שיצמדו חזק לתבניות מוכרות ויחששו משינויים וכאלו שכלל לא יתרצו להתנסות) ועשויים להשתנות בין תת - מערכות התחושה השונות (למשל ילד שיציג פרופיל מעורב כמו רגישות יתר במערכת הטקטילית: אי סבילות לתוויות בגדים, לצד חיפוש במערכת האוראלית: כמיהה למאכלים בעלי טעמים עזים).
חשוב לזכור עם זאת שלכולנו רגישויות שונות וכל אחד מאתנו חווה את העולם אחרת, בעוד לא כל רגישות הינה בהכרח הפרעת ויסות חושי. יש לשאול עד כמה השונות משפיעה על התפתחותו התקינה  של הילד ואיכות השתתפותו בהקשרי חייו ולשלול מצבים נוספים שעשויים להשפיע על תפקודו, כמו אבחנות רקע ומצבים נלווים, אכילה לא מאוזנת, הפרעות שינה, מצבים רגשיים, שינויים הורמונליים ועוד.

מתי ואיך מטפלים?
כשילד מדגים שונות חושית המשפיעה על השתתפותו במסגרות הבית, הגן או בית הספר, חשוב שיקבל מענה טיפולי הולם. להתאמת סביבה ופלסטיסיות (גמישות מוחית) קיימת השפעה רבה על התפתחות תקינה ולכן חשוב איתור מוקדם ככל הניתן, כמו גם התערבות טיפולית מוקדמת.

טיפול והערכה בילדים עם הפרעת ויסות חושי נעשה על ידי מרפאים בעיסוק באמצעות כלים פורמאליים ובלתי פורמאליים וכוללים כלי אבחון, תצפיות ושאלונים קליניים יעודיים. גישות הטיפול (כגון וילברגר והאינטגרציה הסנסורית), כמו גם אמצעי הטיפול, מותאמים לפי סיבת ההפניה, ניתוח הפרופיל התחושתי של הילד, רקע רפואי והתפתחותי, מצב תפקודי, העדפות ומאפיינים אישיים, קבוצת גיל וכדומה. הטיפול שנבנה בהתאם לצרכים האינדיוידואלים של הילד ומשפחתו כולל התאמות סביבה, התאמת פעילויות, שימוש באסטרטגיות ספציפיות כמו תכניות סנסוריות, תיווך לילד, התרמה והיערכות למצבים לא מוכרים, ניהול אינטראקציות, זימון חלופות סנסוריות נורמטיביות ודה-סנסטיזציה סנסורית (חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים). הטיפול מלווה בהדרכת הורים וצוותים חינוכיים להבנת השפעות הפרופיל התחושתי האישי של הילד על תפקודו ולביסוסן, הטמעתן, העברתן והכללתן של האסטרטגיות והמיומנויות.

בכל מצב חשוב לזכור כי מדובר בהפרעה אורגנית ממשית ולפיכך אין לכעוס על הילד או להתמקד בתוצריו. חשוב להתייחס לתהליך ההתפתחותי והרגשי שהוא עובר ולעזור לו בשיקוף ההתנהגות ובמתן אלטרנטיבות. בנוסף, בשל ההשלכה התפקודית הרחבה של ההפרעה, יש לעבוד בשיתוף פעולה עם נוירולוג הילדים ויתר הצוותים הפרא-רפואיים והפסיכו-סוציאלים שעובדים עם הילד.


למידע נוסף אודות הפרעות בתהליכי העיבוד הסנסורי והוויסות החושי ניתן לפנות לשירות הריפוי בעיסוק במרכז שניידר לרפואת ילדים, באמצעות טלפון: 03-9253345 או 03-9253696.

 

אירית דר היא אחראית תחום התפתחות הילד בשירות לריפוי בעיסוק במרכז שניידר

עבור לתוכן העמוד