חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

ניתוח נוירוכירורגי לטיפול באפילפסיה

מה הם הגורמים להופעת אפילפסיה? מה היא שכיחותה באוכלוסייה? מה הם התסמינים? האם עלולה לגרום לסיבוכים ואיזה בדיקות מתבצעות? כל התשובות לכל השאלות
פורסם: 11.07.18 | עודכן: 12.07.18

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתאפיינת בפרכוסים חוזרים הנגרמים כתוצאה מהתפרצויות של פעילות חשמלית לא תקינה בתאי העצב במוח. סוג הפרכוס תלוי במיקום הפעילות החשמלית במוח ובעוצמתה. התקף אפילפטי בודד אינו  מעיד בהכרח על הפרעת אפילפסיה. נדרשים לפחות שני התקפים על מנת לאבחן הפרעה זו.

מה הם הגורמים להופעת אפילפסיה?
ישנן סיבות שונות להפרעה אפילפטית, ביניהן: מומים מולדים, פגם גנטי, הפרעות מטבוליות, גידולי מוח או צלקות שנוצרו במוח בעקבות חבלות, זיהומים, ניתוחים או אירועים מוחיים. לעתים גם בתום בירור נרחב, לא יימצא גורם להתפתחות האפילפסיה.

מה היא שכיחות אפילפסיה באוכלוסייה?
בערך 1% באוכלוסייה סובל מאפילפסיה. כ-70% מכלל האנשים הסובלים מאפילפסיה מגיבים טוב לטיפול תרופתי. יתר 30% הסובלים מאפילפסיה, מפתחים עמידות לתרופות וממשיכים לסבול מהתקפים אפילפטיים. ניתן לשפר את מצבם של הרבה מהחולים האלו באמצעות התערבות ניתוחית.

מה הם התסמינים של פרכוס אפילפטי?
פרכוס המתחיל בשני צידי המוח בו בזמן או באזורים נרחבים של המוח, נקרא פרכוס כללי. פרכוס שתחילתו בשינויים חשמליים המוגבלים לאזור אחד בלבד של המוח, נקרא פרכוס חלקי. פרכוסים יכולים להיות כללים עם איבוד הכרה, נפילות והתכווצויות, או קלים יותר, כמו אירועים של מבט תקוע למספר שניות לאופק, בלבול, תנועה בלתי רצויה שאינה ניתנת לשליטה או תנועות חוזרות.

האם האפילפסיה עלולה לגרום לסיבוכים נוספים מלבד ההתקפים?
הפרעת האפילפסיה עלולה לגרום לסיבוכים שונים, כתוצאה מקבלת התקף תוך כדי ביצוע פעולות שגרתיות. נפילות עלולות לגרום לשבירת עצמות ופגיעות ראש, טביעות, תאונות דרכים ועוד. במקרים נדירים, עלולה ההפרעה האפילפטית לפתח נזקים ופגיעות מוחיות ואף להביא למוות (SUDEP: Sudden unexpected death in epilepsy).

מה הן הבדיקות המתבצעות לאבחון אפילפסיה?
הבדיקה המרכזית לאבחנה וסיווג של ההפרעה האפילפטית הינה ה-(EEG (electroencephalogram. מדובר בבדיקה פשוטה ולא פולשנית לרישום האותות החשמליים של המוח. בדיקות דם יכולות לעזור לשלול מחלות זיהומיות או אחרות היכולות להסביר את ההתקפים. בנוסף, בדיקות הדמיה כמו MRI מוח או CT מוח, עשויות להצביע על פגמים מבניים ברקמת המוח, ויכולות לסייע באיתור המוקד האפילפטי במוח וכן שינויים מבניים הגורמים לאפילפסיה, כולל גידולים, ציסטות, מומים מולדים (עיוותים מבניים) כמו cortical dysplasia, צלקות כמו mesial termporal sclerosis, ובעיות בכלי הדם. fMRI  (MRI פונקציונלי) מודד את השינויים בזרימת הדם המתרחשים באזורים מסוימים של המוח ועוזרים לזהות אזורים חיוניים לתפקוד מסוים של הגוף והיחס שלהם למוקד הגורם לאפילפסיה.  PET CT היא הדמיה המשתמשת בכמויות קטנות של חומר רדיואקטיבי במינון נמוך, כדי לעזור לראות את הפעילות החשמלית של המוח. אזורים הגורמים לאפילפסיה קולטים פחות חומר.


איך מטפלים באפילפסיה?
הדרך הטיפולית המקובלת והשכיחה כיום היא נטילת תרופות. במידה והתרופה נלקחת בצורה קבועה ומסודרת, ניתן להגיע לאיזון, להפחית את הפרכוסים ואף למנוע אותם. לאחר אימות האבחנה וקביעת סוג ההפרעה האפילפטית, מותאם טיפול תרופתי באחת או יותר מהתרופות האנטי־אפילפטיות, מהדור הישן והחדש.

במקרים בהם הילד עדיין סובל מהתקפים אפילפטיים (לפחות התקף אחד פעם בשנה), על אף נטילת תרופות ולמרות שקיבל לפחות 2 תרופות אנטי-אפילפטיות, האפילפסיה של הילד מוגדרת כעמידה לתרופות. 
במקרים אלו, ניתן לשקול אפשרות ניתוחית.

בירור לקראת ניתוח אפילפסיה:
על מנת להבין האם הילד מועמד לניתוח, יש לבצע בירור היקפי לצורך חיפוש המוקד האפילפטי במוח. הבירור יכול לכלול fMRI, MEG, PET ו-SPECT או EEG פולשני, שהוא ניתוח בו מכניסים אלקטרודות
(depth electrodes) לתוך או מעל פני השטח (subdural grid or strips) של המוח, לצורך ניתור ישיר של פעילות החשמלית של המוח למשך מספר ימים או שבועות.

מה הן האפשרויות הניתוחיות?
ישנן שתי קבוצות של אפשרויות ניתוחיות במקרים בהם הילד נמצא מתאים לניתוח.  

  1. ניתוחים בהם המוקד האפילפטי מאותר ומיקומו מאפשר כריתה בטוחה, בלי לגרום לנזק תפקודי:
    אחוזי ההצלחה בניתוחים אלה משתנים, והם תלויים במיקום המוקד האפילפטי במוח ובגורמים נוספים, למשל במקרים בהם ישנם גושים הגורמים לאפילפסיה, ניתוח להוצאתם הוא בעל 90 אחוזי הצלחה לריפוי האפילפסיה. במקרים בהם קיים מום מולד או צלקת המהווים מוקד אפילפטי, אחוזי ההצלחה הם בין 80-50 אחוזי הצלחה. גם במקרים בהם לא מצליחים לרפא את האפילפסיה, בדרך כלל קיים שיפור ניכר בעצמת ההתקפים ובתדירותם.

  2. ניתוחים בהם המוקד האפילפטי אינו מאותר, או שלא ניתן להוציא אותו בשל המיקום בו הוא נמצא:
    במקרים אלו, ניתן לבצע ניתוח שיסייע למנוע את תחילת ההתקפים או מלהתפשט לאזורים אחרים במוח. ניתן למשל להשתיל קוצב וגאלי או לבצע חיתוך של אזורים המגשרים בין האונות (קורפוס קולוסטומי). ניתוחים אלה יכולים לשפר משמעותית את עצמת ההתקף האפילפטי ולהקטין משמעותית את תדירותו ולשפר משמעותית את איכות החיים של הילד המטופל. 


בילדים המועמדים לניתוח לטיפול באפילפסיה, מטפל צוות רב תחומי, הכולל נוירוכירורגים ונוירולוגים, המיומן ומנוסה בטיפול באפילפסיה בילדים.

השירותים ביחידה לנוירוכירורגיה ניתנים לאחר קבלת הפנייה מהרופא המטפל בקהילה ובצירוף טופס התחייבות. השירותים ניתנים גם על פי הפנייה של הצוות הרפואי במרכז שניידר.
זימון תור בטלפון: 03-9253210, ראשון עד חמישי, מ־8:00 עד 15:00. בערבי חג ובחול המועד - מ־8:00 עד 12:00.

 

 

ד"ר אמיר קרשנוביץ' הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים

עבור לתוכן העמוד