אקנה - הטיפול בפצעי בגרות

אקנֶה (ובעברית - חַטֶּטֶת) היא דלקת של בלוטות החלב וזקיקי השערות. מדובר במחלת עור, המופיעה בעיקר בגיל ההתבגרות והיא נובעת מתגובה לקויה להורמון טסטוסטרון. מכאן גם כינויי הסימפטומים לדלקת:  פצעי בגרות או בעברית יותר עממית - חצ'קונים. אקנה נראית שונה בשלבים שונים ובדרגות חומרה שונות – החל מקומודונים ("ראשים לבנים" או "ראשים שחורים") עם פצעונים אדומים או בלעדיהם, ועד לנגעים מוגלתיים גדולים, אדומים וכואבים. במהלך המחלה יש תקופות של שיפור ושל החמרה, אולם תגובת הגוף לטסטוסטרון בדרך כלל מתייצבת עם הזמן, ואיתה נעלמים או נרגעים הסימפטומים.

מהם המאפיינים של הפצעים?

פצעי אקנה יכולים להיות לא דלקתיים ודלקתיים. פצעון בודד לא דלקתי של אקנה נקרא קומדון. בכל קומדון יש מצבור של חֵלֶב והוא יכול להופיע בשתי צורות: בעל ראש שחור או בעל ראש לבן. הראש השחור מעיד על כך שהקומדון פתוח ונחשף לחמצן. הראש הלבן מעיד שהקומדון סגור ולא נחשף לחמצן. כאשר בקומדון מתפתח גם זיהום חיידקי, הוא עלול להפוך למודלק. אם הפצעון המודלק מכיל הפרשה מוגלתית, הוא נקרא פוסטולה, ואם הוא בלי הפרשה מוגלתית ורק בעל ראש אדום - הוא נקרא פאפולה.

האם אקנה היא מחלת עור נפוצה?
אקנה היא תופעה נפוצה, המופיעה אצל יותר מ־80 אחוזים מהאוכלוסייה בשלב כלשהו בחייהם.  אקנה מופיעה ברוב המקרים בגיל ההתבגרות, אך היא יכול להופיע גם בתינוקות ובהמשך גם בעשור החמישי לחיים.

האם פצעי הבגרות מתרכזים בעיקר בפנים?
אקנה מופיעה באזור הפנים, אבל פצעי הבגרות שכיחים גם במקומות נוספים: חזה, כתפיים וגב עליון.

כיצד מתפתחים נגעי אקנה?
נגעי אקנה מתפתחים בעקבות יצירה מוגברת של בלוטות החלב והיצרות או חסימה של פתח זקיק השיער, שדרכו הפרשת החלב יוצאת החוצה. הצטברות החלב בזקיק הסתום מתבטאת בהיווצרות הקומודונים. החיידקים הנמצאים בדרך כלל על העור מוצאים קרקע פורייה, מתרבים ומסייעים להתפתחות סימני הדלקת במקום.

אילו גורמים מחמירים את האקנה?
הגורמים הבאים עלולים להביא להחמרה בפצעי הבגרות:

- שינויים הורמונליים בתקופת המחזור החודשי אצל נשים.
- מריחת קרמים שומניים או חשיפה של העור לשמן מכונות ולגריז.
- שימוש בג'ל או במשחות שומניות לשיער (הנמרחות בהמשך גם על המצח).
- תרופות כגון סטרואידים (קורטיזון), גלולות מסוימות, תרופות מסוימות נגד אפילפסיה ודיכאון, הורמונים לבניית שרירי גוף.
- חיטוט בעור הנגוע.
- רחצה מופרזת של עור הפנים.

איך מטפלים באקנה?
קיים מגוון רחב של טיפולים, החל מהטיפולים החיצוניים ועד לטיפולים פנימיים (כדורים). ככלל, במקרים קלים משתמשים בטיפולים החיצוניים בלבד, ואילו הטיפולים הפנימיים שמורים למקרים בינוניים וקשים או לאלה שלא הגיבו לטיפולים חיצוניים. מטרת הטיפול היא למנוע את הופעת הפצעונים ולמנוע הופעת צלקות. הטיפול דורש התמדה והקפדה על ההנחיות. ההטבה במראה העור אינה מיידית, ומתרחשת לרוב אחרי כחודש מתחילת הטיפול. נוסף על כך, יש להימנע, עד כמה שניתן, מגורמים המחמירים את האקנה. סוג הטיפול מותווה על פי סוג הנגעים בעור וחומרת התופעה. לכן, מומלץ לא לאמץ טיפולים מאחרים הסובלים מאקנה.

מהם הטיפולים החיצוניים?
טיפולים קוסמטיים - מתאימים רק למקרים שבהם הנגעים בעור הם קומודונים ("ראשים לבנים" או "ראשים שחורים"). פתיחה מקצועית של הקומודונים תמנע התפתחות נגעים אדומים או מוגלתיים. השיפור בעקבות טיפול קוסמטי הוא זמני בלבד, מכיוון שאין הוא משפיע על היווצרות הקומודונים.

רטינואידים - נגזרות של ויטמין A בצורה של תמיסה, ג'ל או קרם, אשר מדכאים את היווצרות הקומודונים. תכשירים אלה (החייבים במרשם רופא) גורמים ליובש בעור ולהגברת הרגישות לקרינת השמש.

תכשירים אנטיביוטיים בצורה של נוזל או קרם (חלקם ניתנים לרכישה ללא מרשם רופא) - חלק מתכשירים אלה עלולים לגרום ליובש בעור. כדי למנוע תופעות לוואי, מומלץ למרוח את התכשירים בערב כחצי שעה לאחר רחצת הפנים (לא מיד אחרי הרחצה). יש למרוח קרם לחות לא שומני (oil free) ולהקפיד על הגנה מפני קרינת השמש (קרם הגנה גם הוא חייב להיות oil free).

מהם הטיפולים הפנימיים?
אנטיביוטיקה – תרופות הנמצאות בשימוש רחב בטיפול באקנה, כגון Minocyclin או Erythromycin ואחרות. משך הטיפול הוא ארוך (שבועות וחודשים). תופעות הלוואי השכיחות יחסית הן מיחושים בבטן. למניעת כאבי בטן מומלץ ליטול את הכדורים על קיבה מלאה. אין ליטול טטראמיקלינים (כגון מינוצין) יחד עם מוצרי חלב המפריעים בספיגת התרופה.

תכשירים הורמונליים (לנשים בלבד) - גלולות למניעת היריון המכילות ריכוז יחסית גבוה של אסטרוגן, וכדורים המנטרלים את השפעת ההורמון הזכרי טסטוסטרון (הנוצר גם אצל נשים). תופעות הלוואי האפשריות הן כמו בכל גלולה למניעת היריון.

רטינואידים כגון  רואקוטן (Roaccutane) או קוראטן (Curetane), שהן נגזרות של ויטמין A - המינון הכולל של התרופה מותאם לפי משקל המטופל, ומשך הטיפול נע בין ארבעה  חודשים עד שנה, תלוי במינון הנבחר. לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקות דם (כימיה כולל תפקודי כבד, שומנים, אנזימי שריר וספירת דם). יש לחזור על הבדיקות חודש לאחר תחילת הטיפול ובהמשך הטיפול על פי הנחיות הרופא המטפל.  נוטלים את הכדורים במנה אחת ליום, עם הארוחה הגדולה של היום. תופעות הלוואי השכיחות הן יובש בעור, בשפתיים ובעיניים, והגברת הרגישות לקרינת השמש. חומרת תופעות הלוואי תלויה במינון היומי של התרופה. למניעת יובש בעור מומלץ  למרוח קרם  לחות לא שומני (oil free), להקפיד על הגנה על העור מפני קרינת שמש (אם משתמשים בקרם הגנה גם הוא חייב להיות מסוג oil free) ולהשתמש בשפתון עם מקדם הגנה מקרינת השמש, למניעת יובש ונזק משמש.

אמנם לא נמצא קשר סיבתי בין טיפול ברואקוטן ודיכאון, אך דווחו מקרים של הופעת סימני דיכאון במהלך הטיפול. לכן, אם חשים עצבות, חוסר עניין בנעשה סביבך, תשישות נפשית, חוסר אנרגיה או מחשבות על התאבדות – יש ליצור מייד קשר עם הרופא המטפל.

במקרים נדירים ביותר התרופה עלולה לגרום לעלייה בלחץ התוך גולגולתי. לכן, אם הנך חש/ה בכאבי ראש חריגים (במיוחד כאלה שמלווים בבחילה והקאות) או מתחיל לסבול מהפרעות בראייה – יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל.

האם אקנה יכולה להימשך מספר שנים?

בדרך כלל מופיעה אקנה לראשונה בגיל ההתבגרות. לעתים - בעיקר בקרב נשים - פצעי הבגרות מופיעים גם בגיל מבוגר יותר. עם זאת ככל שמתבגרים שכיחות האקנה יורדת.

פרופ' דני בן אמתי היא מומחה ברפואת עור בילדים ומנהל יחידת העור במרכז שניידר