חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

פסוריאזיס בילדים – נגעים אדומים עם קשקשת

פסוריאזיס היא מחלת עור אשר נפוצה יותר במבוגרים, אך היא גם תוקפת ילדים. המחלה בעלת מהלך גלי, ואינה ניתנת לריפוי. הטיפול במחלה בילדים, בדומה למבוגרים, נועד להעלים הנגעים בעור ולהביא להפוגה במחלה
פורסם: 01.06.14 | עודכן: 01.07.14
 

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית שנגרמת עקב שגשוג והחלפה מהירה מדי של התאים בשכבה העליונה של העור (תאי האפידרמיס). פסוריאזיס מתאפיינת בנגעים אדומים עם קשקשת. המחלה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, אולם בעשרה אחוזים מחולי הפסוריאזיס המחלה הופיעה לראשונה בגיל הילדות. בתינוקות – המחלה נדירה מאוד.

האם פסוריאזיס היא מחלת עור נפוצה?
המחלה פוגעת בכ־3.5% מהאוכלוסייה. אמנם היא נפוצה יותר בקרב מבוגרים, אולם בשליש מהחולים היא תופיע לראשונה לפני גיל 18 שנים, כאשר בעשרה אחוזים ממקרים אילו המחלה מופיעה בילדים קטנים. בתינוקות – המחלה נדירה מאוד.

מהם הגורמים למחלה?
הרקע להתפתחות תהליך הפסוריאזיס אינו ידוע. על אף שנכתב רבות על הרקע הגנטי של פסוריאזיס בגיל הילדות, הנתונים הסטטיסטיים לגבי קשר זה הינם שונים ומגוונים.

פסוריאזיס היא אחת מ־80 מחלות אוטואימוניות המוכרות כיום (מחלות שבהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת את עצמה).

זיהומים של דרכי הנשימה העליונים מהווים גורם שכיח להתפתחות פסוריאזיס בגיל הילדות. משטחי גרון חיוביים לחיידק הסטרפטוקוקוס (Streptococcus) תוארו בחלק מהילדים שסובלים מפסוריאזיס.

האם יש קשר בין בעיות בבלוטת התריס לבין פסוריאזיס?
ידוע על קשר בין פסוריאזיס לבין מחלות אוטואימוניות של בלוטת המגן במבוגרים, אך אין כל דיווח על קשר כזה בילדים.

מהם המאפיינים של פסוריאזיס בילדים?
הצורה הקלינית השכיחה בגיל הילדות, בדומה למבוגרים, היא הצורה הרובדית. היא מתאפיינת בנגעים גסים, עבים ואדומים, אשר מכוסים בקשקשת כסופה. האזורים השכיחים ביותר להופעת הצורה הרובדית  הם המרפקים, הברכיים והקרקפת.

הצורה הטיפתית (Guttate type) מופיעה בעיקר בגיל הילדות. 

בהשוואה לגיל המבוגר, נגעי פסוריאזיס בגיל הילדות הינם קטנים, דקים, עם פחות קשקשת – אך מגרדים יותר. ההפוגות העצמוניות במחלה שכיחות הרבה יותר בפסוריאזיס בגיל הילדות.

מעורבות מפרקים (Psoriatic Arthritis) נדירה יחסית בפסוריאזיס בגיל הילדות. 
 
מהי פסוריאזיס טיפתית?
פסוריאזיס טיפטית מופיעה באופן פתאומי בגב והגפיים והיא מורכבת מנגעים קטנים דמויי טיפות, ורודים או אדומים, ומכוסים בקשקש עדין. גודל הנגעים הוא בין מספר מילימטרים לשני סנטימטרים והם בדרך כלל לא מגרדים או כואבים. במקרים רבים, פסוריאזיס טיפטית מופיעה לאחר דלקת גרון עם סטרפטוקוקוס. ברוב המקרים התפרחת חולפת לאחר מספר שבועות או חודשים. בחלקם היא  תחזור שוב לאחר דלקת גרון סטרפטוקוקאלית נוספת.

האם זו מחלה מסוכנת?
פסוריאזיס כונתה בעבר "המחלה של האנשים הבריאים". בשנים האחרונות הוכח שחולי פסוריאזיס מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה הכוללת מחלות לב, תסמונת מטבולית, אוסטיאופורוזיס, דיכאון, מחלות מעי דלקתיות וסרטן. מחלות אלה, ואולי גם אחרות, שכיחות במבוגרים חולי פסוריאזיס. מחלת קרוהן (
Crohn Disease, מחלה דלקתית של המעי) נמצאה שכיחה פי שלושה בילדים חולי פסוריאזיס. יתר שומני הדם, סוכרת ויתר לחץ דם נמצאו בשכיחות הגבוהה פי שניים בילדים חולי פסוריאזיס.

האם פסוריאזיס היא מחלה מדבקת?
לא, המחלה אינה מדבקת.

האם ניתן לרפא פסוריאזיס?
פסוריאזיס היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי, והיא בעלת מהלך גלי. כחלק מההתמודדות עם המחלה, ובמקביל לטיפול התרופתי, מומלץ למשפחות החולים ליצור קשר עם ארגוני חולים בפסוריאזיס ועם קבוצות תמיכה. מכיוון שזו מחלה הגורמת לעתים למתח רב, מומלץ גם לשקול בחלק מהמקרים קבלת עזרה פסיכולוגית.

איך מטפלים בפסוריאזיס בגיל הילדות?
אפשרויות הטיפוליות העומדות לרשות הרופא המטפל בילד הסובל מפסוריאזיס, זהות לאלה הקיימות ומאושרות לשימוש במבוגרים, אך מרבית הטיפולים לא זכו לאישורי
FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) לשימוש בפסוריאזיס בגיל הילדות. המחסור באישורי FDA משקף היעדר מחקר קליני מבוקר בטיפול בפסוריאזיס בגיל הילדות, והוא לא נובע מתופעות לוואי מדווחות.

במהלך השנים האחרונות גדל מאוד מגוון הטיפולים האפשריים בפסוריאזיס, ובמרבית המקרים קיימת תגובה טובה לטיפולים מקומיים (תכשירים לטיפול ישיר בנגעים). רק במיעוט המקרים יהיה צורך בטיפולים מתקדמים, בעלי פוטנציאל נזק גבוה יותר.

  • סטרואידים מקומיים – הטיפול הנפוץ ביותר בחולי פסוריאזיס, במיוחד לאור זמינותם הגבוהה, נוחות השימוש והתוצאות המהירות המושגות תוך טיפול. תופעות הלוואי הנצפות בטיפול ממושך בסטרואידים מקומיים כוללות הידקקות של העור (Atrophy), קווי מתיחה (Striae), ותופעות לוואי מערכתיות הנחשבות לנדירות.
  • זפת (Coal Tar) – השימוש בו בטיפול בפסוריאזיס הינו יעיל ורב שנים. הריח הנלווה והלכלוך הם הסיבה להיענות הנמוכה לטיפול זה. תופעות הלוואי כוללות דלקת בזקיקי השיער ודלקת עור ממגע.
  • אנטרלין (Dithranol) – חומר דמוי זפת, המצוי בשימוש רב שנים בטיפול בפסוריאזיס ומשמש בעיקר כטיפול מסייע. מבוצע על ידי חשיפה יומיומית למשך חצי שעה בכל פעם.
  • נגזרות ויטמין D – הוכח כיעיל בטיפול בפסוריאזיס קל ובינוני במבוגרים ובילדים. ספיגה מערכתית והשפעה על מאזן הסידן בגוף היא תופעת לוואי תיאורטית, בעלת סבירות נמוכה להופעה בעת שימוש על שטחי עור מוגבלים. מתן משולב עם סטרואיד מקומי מקטין את אטרופיית העור (הפיכת העור לדק), הנגרמת על ידי הסטרואיד לבדו.
  • חוסמי קלצינאורין (Protopic, Elidel) – תכשירים אלה פועלים על התאים הלימפוציטים המהווים חלק ממנגנון התפתחות הנגע הפסוריאטי.

האם פוטותרפיה יעילה לפסוריאזיס? 
יעילותו של הטיפול הפוטותרפי (קרינה אולטרה סגולה) בפסוריאזיס מוכרת זה שנים רבות. הבעיה העיקרית בטיפול זה הינה האודם המידי הנגרם במהלך הטיפול. בשנים האחרונות נמצא ששימוש במנורות
UVB בעלות אורך גל 312  Narrow Band UVB  nm
הביא לשיפור ולהיעלמות נגעי הפסוריאזיס כבר במנות קרינה נמוכות.

גם טיפול קלימטותרפי בים המלח הביא לשיפור במצבם של הילדים המטופלים. אין עדיין מספיק נתונים לגבי הבטיחות ארוכת השנים של טיפולי פוטותרפיה בילדים. טיפולי פוטותרפיה מבוצעים במקרים שלא הגיבו לטיפולים מקומיים מקובלים, והם קשים לביצוע בילדים צעירים, החוששים להישאר לבד בתא הטיפול ועלולים להסיר את משקפי המגן או לגעת במנורות החמות.

מה עושים כשהטיפולים הרגילים לא עוזרים?
במקרי פסוריאזיס קשים, שבהם טיפולים מקומיים וטיפולי פוטותרפיה נכשלו, יש מקום לשקול מתן טיפולים סיסטמיים  (מערכתיים). הטיפולים הקלסיים כמו
Acitretin, Methotrexate, Cyclosporin מוכרים היטב במבוגרים, ונעשה בהם שימוש גם בילדים לתקופות של שישה חודשים.

  • (Methotrexate) מתוטקראסט – משמש כטיפול בפסוריאזיס בגיל הילדות זה כ־30 שנים. התכשיר קיבל אישור מה־FDA לטיפול בפסוריאזיס במבוגרים, ויש הרואים בו את תרופת הבחירה הסיסטמית לטיפול בפסוריאזיס בגיל הילדות. במהלך הטיפול ב-MTX יש לנטר אנזימי כבד וספירות דם, אם כי שכיחות פגיעה בכבד נדירה מאוד. תוספת חומצה פולית לטיפול, המיועדת להקטין שכיחות אנמיה ותופעות לוואי של דרכי העיכול, הינה שנויה במחלוקת.
  • רטינואידים (Acitretin) – ה־FDA אישר את התרופה לטיפול בפסוריאזיס במבוגרים. יעילותו מוגבלת כטיפול יחיד, והוא ניתן בדרך כלל כטיפול משולב עם פוטותרפיה.
  • ציקלוספורין (Cyclosporin) - ה־FDA אישר את התרופה לטיפול בפסוריאזיס במבוגרים, אך הידע לגבי טיפול זה בילדים הינו מוגבל.
  • תרופות ביולוגיות – לאחרונה אושר השימוש ב־Etanercept באירופה ואף בישראל בילדים מעל גיל 8 שנים עם מחלת פסוריאזיס קשה, שלא הגיבה לטיפולים אחרים.


ד"ר דני בן אמתי הוא מומחה ברפואת עור בילדים ומנהל יחידת העור במרכז שניידר

עבור לתוכן העמוד