תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות

לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ממליצים כיצד להתמודד עם דיכאון בקרב ילדים ובני נוער
פורסם: 04.09.18 | עודכן: 02.10.18

מדי שנה ב-10 בספטמבר, מצוין יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות. מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת הכללית, מבהירים כי דיכאון בילדים, שלא אובחן ולא קיבל טיפול נאות, עלול להתפתח למחלה כרונית שתחזור ותופיע בהתקפים לאורך החיים.

 

פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית, במרכז שניידר לרפואת ילדים: "מדי שנה יש כ- 400 ביקורים במיון בשניידר הקשורים לניסיונות אובדניים. קיימת חשיבות רבה להעלאת מודעות ההורים לחשיבות האיתור המוקדם של דיכאון בקרב ילדים ובני נוער. ככל שמחלת הדיכאון תזוהה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה ומניעת הסיבוכים הנלווים הינם גבוהים יותר".

 

המונח דיכאון מתאר מצב נפשי המאופיין ברגשי עצב, אומללות, ייאוש ולפעמים, בעיקר בילדים, עצבנות, רגזנות ותוקפנות. רוב האנשים חווים דיכאון זמני בנקודת זמן מסוימת בחייהם. מדיכאון עלולים לסבול לא רק מבוגרים, אלא גם ילדים ומתבגרים. דיכאון בילדים ונוער איננו שלב חולף או חלק מתנודות נורמאליות במצב הרוח בגיל ההתבגרות, אלא מחלה קשה וקטלנית שניתנת לזיהוי ופוגעת במיליוני ילדים מתחת לגיל 18 בארץ ובעולם.  

 

כ-2-3% מהילדים (1 בכל כיתה) וכ-8% מהמתבגרים (2-3 בכיתה) באוכלוסייה הכללית סובלים מדיכאון. עד גיל 13 השכיחות בקרב בנים ובקרב בנות היא זהה ולאחר מכן השכיחות בקרב בנות הינה גבוהה פי 3 מאשר בקרב בנים.


פרופ' סילבנה פניג          

דיכאון, כמו חרדה, הינו הפרעה נפשית המוגדרת כבעיה מופנמת. בדיכאון ובחרדה הילד בעצמו סובל אך לא בהכרח מפגין את הסבל שלו כלפי חוץ, או מדווח על כך להוריו. זאת, לעומת בעיות מוחצנות כגון היפראקטיביות והפרעות התנהגות, הגלויות לעין ומכבידות על הסביבה ולכן ניתנות לאיתור מהיר וטיפול.


פרופ' אלן אפטר, מומחה עולמי בנושא דיכאון ואובדנות בילדים ומתבגרים ומנהל מכון פיינברג לחקר הילד במרכז שניידר מציין: "הסיבוכים שעלולים להתפתח מדיכאון שאינו מטופל בגיל צעיר הם התדרדרות בלימודים ונשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות וחרדה, בידוד חברתי ואף סכנת אובדנות. ב- 80% מהמקרים אצל הפונים לעזרה חלה הטבה תוך מספר שבועות, אך ללא טיפול מתאים סימני הדיכאון עלולים להימשך ולהחמיר עד כדי סיכון אובדני. טיפול יעיל עשוי למתן את הדיכאון, לקצר את משכו ואף למנוע את הישנותו בעתיד".

 

במרפאה לרפואה פסיכולוגית בשניידר המנוהלת על ידי ד"ר נועה בן-ארויה, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער וד"ר אורית קריספין, פסיכולוגית ראשית בשניידר, פועלת מרפאה למצבי רוח מנוהלת על ידי פרופ' אלן אפטר פסיכיאטר וד"ר ליאת חרובי קטלן, פסיכולוגית. צוות המרפאה הרב-מקצועי כולל  פסיכיאטרים ופסיכולוגים, המציעים יחד טיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי. שיטות הטיפול הפסיכולוגי כוללות בין היתר (IPT, (Interpersonal Therapy ו- (CBT (Interpersonal Therapy Cognitve Behavioral Therapy.


שיטות אילו מתמקדות ב "כאן ועכשיו" ומנסות לסייע לילד ומשפחתו בהתארגנות ותמיכה סביב המצב הנוכחי, לצד רכישת מיומנויות והקניית כלים בהתמודדות עם דכאון והשלכותיו. בתחילת הטיפול המטפל והמטופל מגדירים ביחד את מטרות הטיפול ואת התחומים בהם קיים קושי משמעותי יותר ובהתאם נעשית עבודה ממוקדת לשם רכישת מיומנויות להתמודדות עם הקושי הספציפי. 


מטרת הטיפול היא לסייע לילד לחזור בהדרגה לרמת התפקוד הקודמת, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם רמת התפקוד החברתי ו/או הלימודי גם טרם הדיכאון לא הייתה מספקת ובטיפול

יש הזדמנות לזהות את מוקדי הקושי ולסייע במציאת מענה הולם. 


במקרים בהם קיים סיכון אובדני יש צורך בהתערבות מידית משמטרתה העיקרית היא הפחתת הסיכון האובדני וסיוע לנער/ה ומשפחתו/ה בהתמודדות עם מצב זה.

במקביל, וכחלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי, מערבים את ההורים כשותפים עיקריים לטיפול בילד, מתוך תפיסה הרואה את ההורים כשותפים עיקריים להצלחת הטיפול. הטיפול מלווה בהדרכת הורים קבועה במסגרתה מספקים להם כלים להתמודדות המשפחה ומדריכים אותם על דרכי מתן התמיכה. כמו כן, מערבים את הסביבה הרחבה יותר של הילד כמו בית הספר, על מנת לסייע ליצירת אווירה תומכת ומותאמת לצרכיו האישיים של כל ילד.

עבור לתוכן העמוד