תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

מחקר בינלאומי גדול שבוצע על ידי ESPGHAN מצא כי בלמעלה מ-50% מהילדים שאובחנו כחולי צליאק, לא נדרשו אנדוסקופיה וביופסיות מעי לביצוע אבחנת המחלה

במחקר השתתף המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר בראשות פרופ' רענן שמיר
במסגרת המחקר נאספו נתונים של כ- 700 ילדים ומתבגרים מ-33 בתי חולים לילדים ב- 21 מדינות
פורסם: 20.08.17 | עודכן: 20.08.17

מחקר בינלאומי גדול שבוצע על ידי ESPGHAN (האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה) מצא כי בלמעלה מ-50% מהילדים שאובחנו כחולי צליאק, לא נדרשו אנדוסקופיה וביופסיות מעי לביצוע אבחנת המחלה. במחקר השתתף המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית בראשות פרופ' רענן שמיר, המשמש גם כנשיא ESPGHAN. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת המדעי האינטרנטי הידוע Gastroenterology.

מחלת הצליאק הנה מחלה הנגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית לחלבון הגלוטן. חלבון הגלוטן מצוי בחיטה, שעורה, שיפון ותוצרי מזון המכילים אותם. ההסתמנות השכיחה של צליאק בילדים היא של כאבי בטן מלווים בשלשול, אך יתכנו גם סימפטומים שאינם מערבים את מערכת העיכול. בעקבות החשיפה לגלוטן, אצל ילדים הרגישים לו, מתפתחת בגוף תגובה חיסונית אוטואימונית המשפיעה בעיקר על רירית המעי הדק.

רירית המעי הדק בנויה מסיסים רבים אשר תפקידם העיקרי הוא הגדלת שטח הפנים של המעי, ובכך הגברת יכולת המעי לספוג רכיבי המזון ולהעבירם אל זרם הדם. התגובה הדלקתית האופיינית גורמת לנזק לסיסי המעי הדק, כתוצאה מכך, קטן שטח הספיגה של המעי ולא מתאפשרת ספיגה נאותה של רכיבי המזון. מחלת הצליאק ניתנת לטיפול (דיאטה נטולת גלוטן) המביא להיעלמות תופעות המחלה, בהקפדה על דיאטה נטולת גלוטן. 


פרופ' רענן שמיר                   

שכיחות מחלת הצליאק באוכלוסיה הינה 1 ל- 100 אנשים (1% מהאוכלוסיה). במשך עשרות שנים אבחנה של המחלה היתה באמצעות לקיחת ביופסיות מעי באנדוסקופיה עליונה (גסטרוסקופיה). כעת מצא המחקר כי בלמעלה ממחצית המקרים ניתן להגיע לאבחנה גם ללא פעולה פולשנית זו. לצורך אבחון, רופאים מבצעים בדיקת דם עבור אנטיגנים כנגד טראנסגלוטמינאז ברקמות (tTGA-IgA). נוגדנים עצמיים אלה הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי החיסון ומכוונים אל רקמת המעיים עצמם. עליית ערכי tTGA-IgA בדם מעלה את סבירות האבחנה של מחלת הצליאק. לקבלת אישור של נגעים בריריות, נדרשת גסטרוסקופיה עם דגימת רקמות (ביופסיות) מן המעי העליון. אצל ילדים הפעולה מתבצעת בהרדמה.

בשנים האחרונות סבר האיגוד האירופאי כי אפשר להשמיט ביופסיות מעיים לילדים עם רמות tTGA גבוהות מאוד בדם (פי 10 או יותר מהגבול העליון של הנורמה), אם קריטריונים נוספים מסוימים מתקיימים, ביניהם נוכחותם של סימפטומים המצביעים על מחלת הצליאק, נוכחותם של נוגדנים אוטומטיים אחרים (EMA-IgA) ופקטורי סיכון גנטיים (HLA-DQ2 / DQ8). על מנת להעריך את הקריטריונים לגישה של אי ביצוע ביופסיה, האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה, בראשו עומד פרופ' רענן שמיר, ביצע מחקר בינלאומי, במסגרתו השתתפו 33 בתי חולים לילדים ב -21 מדינות בעולם, בכלל זה ישראל, ומהם נאספו נתונים מכ-700 ילדים ומתבגרים אשר בחנו יעילות נוגדנים שונים ואת תרומת הביופסיות באבחון צליאק.

המחקר הראה בבירור כי השילוב של tTGA-IgA גבוה מאוד ו- EMA-IgA חיובי בדגימת דם שנייה מאפשר אבחון מובהק של מחלת הצליאק בילדים עם תסמינים, ללא ביצוע ביופסיה. כל המטופלים שמילאו את הקריטריונים, נבדקו באופן חיובי לגורמי הסיכון הגנטיים, ולכן ניתן לאשש את הגישה שאין צורך בביצוע ביופסיה לאבחון צליאק.

לדברי פרופ' רענן שמיר, נשיא ESPGHAN ומנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים: "התוצאות מרגיעות ומספקות תמיכה חזקה לגישת האי-ביופסיה שמציעה החברה האירופאית לגסטרואנטרולוגיה. גישה זו תחסוך מילדים רבים את ביצוע הפעולה הפולשנית, על הסיכונים הכרוכים בה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשל המורכבות בביצוע האבחנה, יש לבצע אבחנת מחלת הצליאק אצל רופא גסטרואנטרולוג ילדים או רופא ילדים בעל ידע במחלקת הצליאק, על מנת לאשר את האבחנה, בין אם באמצעות ביופסיה ובין אם לאו.

המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר משמש כמרכז ארצי לתינוקות, ילדים ומתבגרים, הזקוקים לאבחנה וטיפול במחלות דרכי העיכול, הכבד והלבלב ובבעיות תזונה. במסגרת המכון - שהוא הגדול מסוגו בישראל - פועלת מרפאה המטפלת בילדים מכל חלקי הארץ. חזון המכון הוא להיות בית לילדים המטופלים ולהמשיך להימנות עם המכונים הרפואיים המובילים בעולם, תוך עידוד וביצוע של חינוך ומחקר מקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

עבור לתוכן העמוד