חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים

מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל - עמוד הבית

JCI - תו תקן של איכות ובטיחות
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר

המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים כולל פסיכולוגים שמעניקים ליווי ייעוץ וסיוע לילדים ולהורים במחלקות ובמכונים השונים ברחבי בית החולים ופסיכולוגים שפועלים במסגרת המחלקה לרפואה פסיכולוגית הכוללת מרפאות פסיכולוגיות, ומחלקה אשפוזית.


כאשר ילד לוקה במחלה, נפצע, או מאובחן עם מצב כרוני מגביל הוא נדרש לעבור התמודדות נפשית מורכבת. התמודדות זו נדרשת ממנו וממשפחתו, הן בשלב הופעת המחלה והן בהמשך, בהסתגלות ובהתגייסות לטיפול הנדרש עבורה (טיפולים שונים, הגבלות אכילה ודיאטות, שינויי התנהגות וסדר יום, נטילת תרופות, פיזיותרפיה וכדומה).


הפסיכולוגים הפועלים במחלקות ובמכונים השונים בבית החולים מתמחים בסיוע והכוונה במצבים מורכבים אלה. כחלק מכך נעשות התערבויות ממוקדות להתמודדות עם כאב, קושי בנטילת תרופות, פחד מזריקות, הכנה לניתוחים, וקושי לשתף פעולה עם טיפול רפואי או פיזיותרפיה. כמו כן ניתנת עזרה נפשית בהתמודדות עם תהליכי שיקום ועזרה בחזרה לתפקוד בבית או בבית הספר.


בנוסף מציעים הפסיכולוגים בבית החולים סיוע בהתמודדות עם קשיים רגשיים שמתעוררים בקרב ילדים חולים כגון חרדות, דכאון, חוסר אונים או נטייה לכעס ולעצבנות. השירות הפסיכולוגי בבית החולים מאפשר לקבל יעוץ, אבחון והמלצות טיפוליות במצבים אלה, כמו גם ליווי ראשוני וסיוע בדרכי התמודדות לילדים ולהוריהם.


הליווי המוצע להורים פועל מתוך תפיסה הרואה במשפחה כולה כמערכת שלמה שנמצאת במצב לחץ. כחלק מכך, נעשית חשיבה על חלוקת הנטל המשפחתי, וניתן דגש גם למקומם ולמצבם  של האחים שנותרו בבית.
בנוסף להתמחויות אלו, מפעיל המערך הפסיכולוגי תכניות התערבות ייחודיות בהתאם לצרכים ולהתמחות הספציפית הנדרשת במחלקות במכונים ובמרפאות השונות.

 


צוות המערך



ד"ר אורית קריספין - מנהלת המערך
פסיכולוגית קלינית ורפואית מדריכה, מנהלת המערך הפסיכולוגי בבית החולים.

צוות הפסיכולוגים האחראים ביחידות המערך:

דני לוטן

סגן מנהלת המערך, פסיכולוג קליני מדריך ופסיכולוג רפואי– פסיכולוג אחראי במחלקות האשפוז

ד"ר אלון ליברמן
פסיכולוג שיקומי מדריך, אחראי במכון אנדוקרינולוגיה וסוכרת

ד"ר מאיה יוהן ברק
פסיכולוגית קלינית מדריכה אחראית במכון נפרולוגיה ואורולוגיה

מיכל אלוש אדירי
פסיכולוגית קלינית מדריכה אחראית במחלקות אונקולוגיה והמטולוגיה

דגנית בן ניסן
פסיכולוגית קלינית ורפואית מדריכה, פסיכולוגית התפתחותית, פסיכולוגית אחראית במכון להתפתחות הילד

ד"ר דפנה רורמן
פסיכולוגית קלינית מדריכה פסיכולוגית רפואית, פסיכולוגית אחראית בשרות התערבות אקוטית במחלקות טיפול נמרץ, טיפול נמרץ לב ובמחלקה הכירורגית

מיכל גולדשמידט
פסיכולוגית קלינית מדריכה - אחראית במרפאת FTT (כשל בשגשוג)

אילן אוסרן
פסיכולוג רפואי מומחה אחראי במרפאת גסטרו

ד"ר אדווינה לנדאו
פסיכולוגית קלינית מומחית - אחראית במרפאת CF

דנה בלומברג
מתמחה בפסיכולגיה קלינית - אחראית במרפאת כאב

ד"ר איריס שחר
פסיכולוגית קלינית, פסיכולוגית אחראית באשפוז יום

ד"ר תמי פלג
פסיכולוגית שיקומית מדריכה, אחראית על המרפאה הנוירופסיכולוגית ועל המחקר במערך הפסיכולוגי

 

מירה הורביץ

פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכולוגית אחראית במחלקה ד' ומנהלת טיפול יום להפרעות אכילה

ד"ר ליאת חרובי קטלן
פסיכולוגית קלינית, אחראית על מרפאת דכאון

עידן עמיאל
פסיכולוג קליני, אחראי על מרפאת סמכות הורית

 

לימוד וידניה

פסיכולוגית קלינית, אחראית על המרפאה ללקויות למידה

 

ד"ר אירית שור ספיר
פסיכולוגית קלינית מדריכה, אחראית על המרפאה לטיפול מערכתי ב- ADHD

 

זיוית בן חיים

פסיכולוגית קלינית מדריכה, אחראית על מרפאת פוסט טראומה ואילמות סלקטיבית

 

בועז שטרן

פסיכולוג חינוכי ורפואי מדריך, אחראי על המרפאה לטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות

 

 

היחידות בהן פועל המערך:


כולל תכניות הפעילות הייחודיות שלהן ודרכי הפנייה לסיוע בכל אחת מהן.


מחלקות אשפוז כלליות:



מחלקות האשפוז הכלליות (מחלקות א', ב' ו-ג')

ילדים שמאושפזים בבית החולים מנותקים בבת אחת משגרת חייהם הרגילה. הם סובלים מכאבים, אי נוחות, תלות בהוריהם וחוסר ודאות לגבי מה שקורה איתם.
צוות הפסיכולוגים במחלקות האשפוז נועד לסייע במצבים מורכבים אלה. הפסיכולוגים במחלקות מסייעים לילדים ולהורים בהתמודדות עם אבחנות ומצבים רפואיים חדשים, עם קשיי הענות לטיפול רפואי, עם בעיות רגשיות שנלוות למצב הגופני ועם מורכבויות ביחסים המשפחתיים שנוצרים תוך כדי אשפוז ולאחריו.

כך למשל יכולים הפסיכולוגים במחלקה לסייע במצבים בהם קשה להסביר לילד עם מה הוא מתמודד או במקרים בהם צריך לעזור לו לשאול שאלות ולהביע את קשייו ביחס למצבו הרפואי. כמו כן ניתן לעזור לילדים בלימוד טכניקות ומתן כלים להרגעה, הפחתת מתח, הסחת דעת, התמודדות עם כאב וויסות חרדה. במקרים אחרים ניתנת הדרכה להורים לגבי בעיות תפקוד והתנהגות המתפתחות אצל ילדם במקביל לאשפוז ולמחלה ממנה הוא סובל.
ההתערבויות המוצעות על ידי הצוות הפסיכולוגי כוללות שיחות יעוץ פרטניות, שיחות משפחתיות, הדרכות הורים, התערבויות קצרות טווח, והפניות לאבחון ולטיפול במרפאות בבית החולים ומחוצה לו.

כך למשל - נערה בת 16, שסבלה מכאבי בטן וכאבי ראש זמן ממושך, אושפזה במחלקה ועברה בירור רפואי מקיף, מבלי שנמצא גורם גופני שיסביר את כאביה. בשיחה עם פסיכולוגית המחלקה עלה כי היא סובלת ממתח רב הקשור להצלחתה בלימודים, אשר התגבר במיוחד בתקופות המבחנים שקדמה לזמן האשפוז שלה במחלקה. בעקבות זאת, הומלץ על פנייה לטיפול ממוקד בחרדת מבחנים במרפאה שמתמחה בכך במרכז שניידר.

דוגמא נוספת  - ילד בן 8, סירב לקחת תרופות מאחר שטעמן דחה אותו, כמו כן הגיב בפניקה לבקשות הרופאים לבדוק אותו כמו גם לניסיונות האחיות לקחת ממנו בדיקות דם. התערבות עם פסיכולוג המחלקה כללה הדרכה להורים כיצד להסביר לילד את חשיבות הטיפול וכיצד לתרגל הרגעה עצמית לפני בדיקות הרופא. נוכחות האב בזמן בדיקות רופא באשפוז, כמו גם עזרתו בביצוע תרגילי הרפיה ונשימה לפני בדיקות דם, הביאה לשיפור רב בהיענות הילד וביכולתו להיבדק ולבלוע תרופות.


פניות לפסיכולוגית במחלקות הכלליות נעשות דרך מזכירות מחלקת האשפוז בה נמצא הילד, או דרך האחות המלווה או הרופא המטפל.


צוות הפסיכולוגים במחלקות:

אחראי על מחלקות האשפוז:
דני לוטן
פסיכולוג קליני מדריך ופסיכולוג רפואי מומחה

מיכל לפיד

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

דרכי פניה
באמצעות מזכירות המחלקות



מערך המטו-אונקולוגי


המערך ההמטו-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, נותן מענה טיפולי לכ-200 ילדים חולים אונקולוגים ומטפל במאות רבות של חולים המטולוגים חדשים מידי שנה.

במערך ההמטו-אונקולוגי קיים צוות פסיכו-סוציאלי נרחב המורכב מ: פסיכולוגים, מטפלים באומנות, פסיכיאטר, עובדים סוציאליים ומטפלי שיאצו.

 

הצוות הפסיכולוגי:
מיכל אדירי אלוש
פסיכולוגית קלינית אחראית

מיכל פרילינג
פסיכולוגית רפואית מומחית

שלומית דוד איזנברג

מתמחה בפסיכולוגיה רפואית

ננסי אבלסיל

פסיכולוגית קלינית


השירות הפסיכולוגי במערך מספק שירותים רבים ומגוונים. אוכלוסיית הילדים המטופלים במערך מגוונת; פעוטות, ילדים מאושפזים ובני משפחתם והצוות הרפואי.

מטרת המערך היא להתאים את הליווי הפסיכולוגי למטופליו באופן שעונה על צרכיהם, בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם מצויים.

בנוסף לליווי ולטיפול הרפואי שניתן לילדים במחלקה, הוגדר צורך בחידוד ושכלול טכניקת תיווך הטיפול הרפואי בילדים בגילאי 6-3 שנים, באמצעות משחק (בובות, תיקי רופא, מדי רופא, משחקי תפקידים וכד').

יעד נוסף הוא שיפור ברמת שיתוף הפעולה ותחושת ה- well being של הילדים על ידי מתן אינפורמציה  אודות הטיפול, שיתוף ידע  ושיפורדרכי התמודדות של הילדים המאושפזים בתקופת החולי ואחריה.

ניתן לפנות לצוות הפסיכולוגי באמצעות מזכירות המחלקה.




מכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת


 

המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ע"ש ג'סי צ' ושרה לאה שפר הוא מרכז ארצי, המטפל בילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות אנדוקריניות והפרעות גדילה.

הטיפול הפסיכולוגי במכון מיועד ל:

  1. כל חולי הסוכרת ומשפחותיהם
  2. ילדים מתבגרים ובוגרים צעירים במצבים אנדוקריניים שונים ומשפחותיהם

ההפניה לשירות נעשות דרך רופא מטפל, צוות סיעוד, צוות דיאטניות וצוות מחקר או על ידי פניה עצמית של המטופלים.

 

הטיפול כולל:

  • במטופלי סוכרת
    הערכה ראשונית עם גילוי המחלה, התערבות בשעת משבר, ליווי ותמיכה פסיכוסוציאלית בביקור המטופלים במכון אחת ל-3 חודשים, יעוץ, פסיכותרפיה, הדרכת הורים, אבחונים פסיכולוגיים, התערבויות משפחתיות. כמו כל השירות כולל קשר עם גורמים קהילתיים כגון: מערכות חינוך, גורמי רווחה, פנימיות, צה"ל, אחיות קהילה, פקידות סעד, ביטוח-לאומי, שיקום מקצועי, עמותות ואגודות לעזרה וכו'.
  • במטופלים אנדוקריניים
    עיקר המטופלים הם ילדים נמוכי קומה, בנות עם התבגרות מינית מוקדמת וילדים הסובלים מהשמנת יתר. בנוסף ישנם מקרים של תסמונות מיוחדות, בעיה בתפקוד בלוטת התריס, קרניופרינגיומה ובעיות בהתמיינות מינית.

הטיפול המוצע במכון כולל: הערכה ראשונית, התערבות בשעת משבר, פסיכותרפיה, הדרכת הורים, טיפול קצר מועד באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית סביב חרדה מזריקות או מבדיקות רפואיות, אבחון פסיכולוגי, התערבויות משפחתיות. בנוסף מתבצע  קשר עם גורמים קהילתיים כגון: מערכות חינוך, גורמי רווחה, פנימיות, צה"ל, אחיות קהילה, פקידות סעד, ביטוח-לאומי, שיקום מקצועי, עמותות ואגודות לעזרה וכו'.

צוות הפסיכולוגים במכון:

ד"ר אלון ליברמן
פסיכולוג שיקומי מדריך, אחראי צוות פסיכוסוציאלי

יעל ארנון
פסיכולוגית שיקומית

דרכי פנייה:

פניות למייל המכון:

כאן יש תמונה

לציין עבור ד"ר ליברמן בצירוף שם מלא, ת.ז ופרטי התקשרות.


מרפאת סיסטיק פיברוזיס (CF)


מרכז ה-CF ע"ש גראוב במרכז שניידר לרפואת ילדים, מורכב מרופאים מומחים ברפואת ריאות ילדים, אחיות, פיזיותרפיסטים, טכנאיות ריאה, דיאטנית, עובדת סוציאלית ופסיכולוגית קלינית.
השירות הפסיכולוגי במרכז זה שם דגש על:

  1. סיוע להורים לילדים צעירים בשלב קבלת האבחנה ותחילת ההתמודדות עם הטיפולים האינטנסיביים היומיומיים הדרושים במחלת ה- CF.
  2. עזרה ושיפור רמת ההיענות לטיפול הרפואי הנדרש.
  3. ליווי ארוך טווח למטופלים ולמשפחתם לאורך כל תקופת הילדות ועד גיל ההתבגרות. במסגרת ליווי זה ניתנת הדרכה כיצד להתמודד עם אתגרים התפתחותיים תוך הכוונת הילדים להשגת אוטונומיה ועצמאות ולקיחת אחריות לאורך זמן על הטיפולים הרפואיים. בנוסף נעשית עבודה על הרגשת השונות של הילד מול ילדים אחרים שאינם חולים, ועל הצורך לשלב חיים רגילים ככל שניתן לצד טיפול רפואי כרוני. 
  4. הכנה לניתוח השתלה וסיוע במצבים של סיבוכים רפואיים נוספים.

מרכז ה-CF במרכז שניידר מלווה גם חולים שעברו את גיל 18 לאורך חייהם הבוגרים בהתמודדות שמציבים בפניהם החיים הבוגרים.

ההתערבויות הקליניות במרכז כוללת פסיכותרפיה בגישה דינאמית על בסיס שבועי, טיפולים קצרי טווח והתערבויות קבועות אחת לחודש. בנוסף מתגייס צוות המכון לתמיכה שוטפת בזמן אשפוז בבית החולים ומלמד ילדים לבצע הרפיות ודמיון מודרך בזמן טיפול. בחלק מהטיפולים נעשה שימוש בהתערבויות קוגניטיביות התנהגותיות, גישה מוטיבציונית, תמיכה באמצעות האינטרנט, וטכניקות לשליטה בקשב כגון מיינדפולנס.

 

פסיכולוגית המכון:
ד"ר אדוינה קלייר לנדאו, פסיכולוגית קלינית

ניתן לפנות לפסיכולוגית היחידה בטלפון 03-925-3939 או במייל

כאן יש תמונה

יש לציין שהפנייה היא לד"ר אדוינה קלייר לנדאו.

כמו כן, ניתן לפנות למזכירת המכון להשארת הודעה בטלפון: 03-9253654.

 

 


 
מרפאת כאב כרוני


מרפאת כאב כרוני מאבחנת ומטפלת בנערות ונערים הסובלים מתסמונות כאב כרוני שונות כגון:

  1. תסמונת כאב - CRPS
  2. כאבים ממקור נוירולוגי
  3. כאבים ממקור אורתופדי
  4. כאבים ממקור פוסט אונקולוגי

הטיפול המוצע במרפאה הינו רב-תחומי ומתמקד בפן הרפואי הפיזיותרפי והנפשי הטיפול במרפאה ניתן על-ידי צוות רב מקצועי הכולל את מנהלת המרפאה (רופאה מומחית בכאב) פיזיותרפיסטית, אחות ופסיכולוג שיקומי. הטיפול במרפאה מבוסס על גישות טיפול עדכניות ומבוססות מחקר בתחום הכאב הכרוני. המרפאה מציעה, על-פי הצורך, טיפול ומעקב תרופתי, טיפול פיזיותרפיה וטיפול פסיכולוגי מותאם (טיפול קצר מועד ממוקד ובמידת הצורך פסיכותרפיה פרטנית) תכנית הטיפול מותאמת לכל פונה על-פי בעיותיה וצרכיה, לאחר הליך קבלה מעמיק וכוללני. לפי תפיסתנו, תסמונות כאב כרוני פוגעות במטופלים עצמם אך משפיעות על המערכת המשפחתית כולה, על כן הטיפול במרפאתנו מחייב טיפול הן במטופל והן בבני משפחתו, בהתאם לצורך.


תהליך הקבלה למרפאה:
בשלב הראשון, נערך אבחון רב-מקצועי במטרה לבחון את מידת התאמתו של המטופל למרפאה. במידה ותמצא מתאימה, תותאם לכל מטופל תכנית טיפולית ההולמת את צרכיו.

  1. החולה והוריו יתבקשו להגיע למרפאה לביקור ראשוני אשר יכלול מפגש עם כל אנשי הצוות והיכרות עימם. במפגש תיערך בדיקה ראשונית מקיפה על ידי הרופאה וצוות המרפאה. ההורים מתבקשים להביא את כל החומר הרפואי והפסיכולוגי המצוי בידם.
  2. כל מטופל והוריו ייפגשו עם כל אחד מאנשי  הצוות לשיחות היכרות והערכה.
  3. בתום תהליך איסוף המידע, תיערך ישיבת צוות רב מקצועי שבעקבותיה תקבע מידת התאמתה של המטופל לטיפול מרפאתי ותותאם תכנית טיפולית אישית בהתאם למצבו וצרכיו.

אודות הטיפול:
טיפול פסיכולוגי פרטני- הטיפול במרפאת כאב הוא בגישה אינטגרטיבית הכוללת מרכיבים פסיכו-דינמיים, קוגניטיביים, התנהגותיים ומוטיבציוניים. הטיפול  מתקיים לרוב אחת לשבוע או יותר בהתאם לצורכי המטופלים. הטיפול מתמקד, לרוב, בסוגיות הנוגעות להתמודדות המטופל עם הפחד מהתמודדות עם תהליך השיקום הכרוך בכאב וחיזוק המוטיבציה להשיג מטרות של תפקוד ובריאות.

הדרכת הורים:
הטיפול במרפאה מלווה במפגשי הדרכת הורים המהווים חלק בלתי נפרד וחיוני מהטיפול במטופל. הדרכת ההורים מתבצעת לרוב במתכונת של פגישות בתדירות של אחת לשבוע או יותר בהתאם לצורכי ההורים והמטופלים. מטרת תהליך זה הינו להדריך וללוות את ההורים בשאלות והתלבטויות המעסיקות אותם בנוגע להפרעת הכאב וההתמודדות עמה ובנוגע לדרכי תגובה והתנהגות רצויות.

התערבויות לדוגמא:
נערה בת 15 שנים הגיעה עם תלונה על כאבים עזים ברגלה ללא יכולת דריכה מזה כחצי שנה. בבדיקה אובחנה כסובלת מתסמונת כאב, הגורמת לכאבים עזים, בצקות, שינויים בצבע ובטמפרטורת הרגל. הטיפול שילב טיפול בצוות רב-מקצועי, תמיכה רפואית ונפשית במקביל לטיפול פיזיותרפי אינטנסיבי. הקושי המרכזי עימו התמודד הטיפול היה הצורך בהפעלת הרגל והחזרתה לתפקוד בטרם ירידה ברמת הכאב. הטיפול הפסיכולוגי סייע לנערה להכיל את הסבל ולהציב לעצמה יעדים אישיים אשר סייעו לה להתמודד עם התהליך המורכב ולסיימו בהצלחה רבה.

נער בן 13 שנים תלמיד כיתה ז' אשר התחיל לאחרונה לימודים בחטיבת ביניים הגיע עם תלונות על קשיים בתנועה וכאבים לא ממוקדים. לאחר שנשללו סיבות נוירולוגיות ואורתופדיות הוחלט להתחיל בתהליך טיפול בצוות רב- מקצועי. הטיפול סייע לנער ללמוד מחדש כיצד להפעיל את רגליו וכן לווה בתמיכה משמעותית בנער ובמשפחתו בתהליך המורכב של שיקום לאור חוסר וודאות באבחנה. בנוסף, נעשתה התערבות מערכתית ותמיכה בשילובו בחזרה בבית הספר.


צוות המרפאה:
צוות המרפאה הינו צוות רב-מקצועי הכולל את מנהלת המרפאה (רופאה מומחית בכאב) פיזיותרפיסטית, אחות ופסיכולוג שיקומי

דנה בלומברג

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית


 

 

התערבות אקוטית - טיפול נמרץ לב, טיפול נמרץ וכירורגיה



היחידה לטיפול נמרץ לב וניתוחי לב

היחידה במרכז שניידר היא הגדולה מסוגה בישראל; כ־70% מהילדים עם מומי לב מולדים בישראל מנותחים ומטופלים ביחידה. מדי שנה מתבצעים ביחידה יותר מ־500 ניתוחים. המחלקה מטפלת במאושפזים בטווח הגילאים מלידה ועד בגרות, תושבי הארץ וחו"ל ומספקת ארבעה שירותים מרכזיים:

  • טיפול ואשפוז לפני ואחרי ניתוחי לב במומים מולדים
  • יחידת ECMO (מערכת לב ריאה) ארצית
  • יחידת מושתלי Assist device (מכשור תומך לב)
  • השתלות לב וריאה

העבודה במחלקה מתקיימת בצוות רב מקצועי; רופאים, אחיות, כוחות עזר וצוות פרא-רפואי (דיאטנית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, עובדת סוציאלית, יועצת חינוכית).

השירות הפסיכולוגי במחלקה כולל:

 

  1. עבודה עם המאושפזים ומשפחותיהם
    • עבודה עם משפחות המופנות על ידי מכון הלב, לפני האשפוז.
    • עבודה עם הורים ומאושפזים במהלך האשפוז.
    • טיפול פסיכולוגי אחרי האשפוז. מגוון אפשרויות טיפול והכוונה לשירותים בקהילה. הפנייה לשירות זה נעשית כחלק מתכנית השחרור ו/או בפנייה של המשפחה אחרי השחרור מהאשפוז.
    • בנייה וניהול תכניות התערבות באשפוזים  ממושכים.
  2. עבודה עם צוות המחלקה להתמודדות ומניעה של  טראומה משנית ותהליכי שחיקה:
    • קבוצות עיבוד רגשי (ממוקדות ומתמשכות).
    • התערבויות קבוצתיות Debriefing  מסביב לאירועים בעלי אופי טראומטי.
    • התערבויות פרטניות לפי צורך.

דוגמאות:

  • מטופלים מושתלי Assist device מטופלים אלו נדרשים לתכנית שיקום ומחויבים (באם התמיכה מלאה) באשפוז עד קבלת תרומה מהחי, ולכן נשארים באשפוז תקופות ארוכות.
    במהלך האשפוז עבודה רציפה עם המטופל והוריו לעיבוד ההתדרדרות במצבו טרם ההשתלה והצורך בהשתלה, התמודדות עם שהות ממושכת מחוץ לבית והטיפול בשאר ילדי המשפחה (במקרה ויש אחים), עבודה פרטנית במהלך האשפוז להתמודדות עם חוויות הבדידות, חרדה ותסכול. במקביל בניית תכנית שיקום המערבת את כל המקצועות הפארא-רפואיים. במקרים בהם מושתל מכשור תומך חלקי, המאפשר שחרור והמתנה בבית, מפגשים פרטניים בתדירות שבועית.

  • ר. בן 5, תושב הדרום. אושפז במחלקה אחרי ניתוח חירום תוצאת פגיעה בלתי הפיכה בלב. במהלך האשפוז החל להדגים התנהגות מרדנית, סירב לאכול ולקבל פומית  את התרופות להן יזדקק בהמשך חייו. במצב זה, תהליך ההחלמה נפגע ומנע  את שחרורו הביתה. ההתערבות כללה יצירת קשר עם ר' באמצעות שיחה ומשחק. בהתערבות עם ההורים מתן הסברים פסיכו-חינוכיים על השהות במחלקה, התהליכים הרגשיים שחווה הילד, ואסטרטגיות התמודדות עם תסמיני החרדה שמפגין, תוך  דגש על הנכחת סמכות הורית מכילה. בהמשך בניית תכנית חיזוקים מותאמת לר' להעלאת שיתוף הפעולה עם התנהגויות מקדמות החלמה עד שחרור לביתו לאחר כשבועיים.

  • ש. בן 3, מתעתד לעבור ניתוח שלישי בליבו, אחד מסדרת ניתוחים למום עמו נולד. הוריו העידו שלחוצים מאוד מקיום הניתוח והופנו ממכון הלב ע"י הרופא המטפל.
    ההתערבות כללה פגישת הכנה עם שני ההורים מספר שבועות לפני הניתוח. בפגישות אלו ניתן הסבר על היחידה והשהות בה, הכוונה עם דגשים קוגניטיביים-התנהגותיים להכנתו בבית לעצם קיומו של הניתוח, ההגעה לביה"ח והשהות בו. בנוסף, התייחסות להערכות המשפחתית לתקופת האשפוז בביה"ח כולל הסבר לאחים בדבר הניתוח שעומד לעבור, ותמיכה לשאר בני המשפחה הקרובה.


פסיכולוגית המחלקה:
ד"ר דפנה רורמן

פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית רפואית

 

דרכי פנייה:
מזכירות המחלקה: 03-3253662



 

מחלקה כירורגית
במחלקה הכירורגית מתאשפזים ילדים אחרי ניתוחים המבוצעים על ידי כלל היחידות והמרפאות המקצועיות  בבית החולים.
השירות שניתן לילדים ומשפחותיהם על ידי הצוות הפסיכולוגי במחלקה נועד לענות על מספר מגוון של צרכים שיכולים להתעורר באשפוז, הכוללים:

  1. הכנה לניתוח.
  2. יעוץ לגבי דרכים לשיפור שיתוף פעולה עם טיפול רפואי ספציפי (זריקות, הדמיה, דיאטה וכדומה).
  3. יעוץ בדרכי התמודדות עם כאב.
  4. ליווי לגבי דילמות ובעיות משפחתיות בזמן האשפוז.
  5. ליווי למצבים של מצוקה רגשית עקב טראומה או בשורה מרה.
  6. יעוץ להורים לגבי קשיים התנהגותיים ורגשיים של ילדיהם.

ההתערבויות המוצעות על ידי הצוות הפסיכולוגי כוללות –
שיחות יעוץ פרטניות, שיחות משפחתיות, טיפולים קצרי טווח, הפניות לאבחון או לטיפול במרפאות בית החולים ומחוצה לו והדרכת הורים ממוקדת.
פניות לפסיכולוגית במחלקה הכירורגית נעשות דרך הצוות הסיעודי, הרפואי או דרך מזכירות מחלקת האשפוז.

דוגמאות להתערבות:
דוגמה – ס', ילדה בת 7.5, ללא בעיות התנהגות ברקע. אחרי ניתוח אורתופדי בשתי הרגליים, מתמודדת עם מוגבלות בתנועה כיוון שפלג גופה התחתון מגובס. הופנו להערכה פסיכולוגית במקביל לברור הרפואי בעקבות דיווח הילדה על כאבים רבים, בכי בלתי פוסק וקושי של המשפחה לווסת ולהרגיע. לאחר הערכה ניכר כי ס' ממוקדת בכאב ובניתוח שעברה. ראשית הוסבר לס' אודות כאב ומנגנון העבודה שלו וכיצד אפשר להשתמש ב"טריקים ותרגילים" בכדי להפחית את החוויה. בנוסף, שוחחנו על הקשר ללחץ וכיצד זה מעצים את הבעיה. ס' למדה תרגילי הרפיה בעזרת משחק. בהתערבות הפסיכולוגית, ניתן מקום לעיבוד הקשיים, כלים התנהגותיים, הדרכה להורים ועבודה בשיתוף פעולה כך שגם הצוות הרפואי והסיעודי שוחח על הנושא באופן מותאם. לאחר מספר מצומצם של פגישות ס' פנויה לעסוק ובפיזיותרפיה .

 

הצוות הפסיכולוגי:
אור אהרן דביר
מתמחה בפסיכולוגיה רפואית 

 

נפרולוגיה ואורולוגיה


צוות השירות הפסיכולוגי ביחידה האורולוגית ובמכון לנפרולוגיה הינו צוות משותף הפועל  יחד לסייע לילדים  הסובלים מבעיות שונות ומורכבות הקשורות בכליות ובמערכת השתן. 

  1. ביחידה האורולוגית מטופלים ילדים  הסובלים ממגוון הפרעות וקשיים הקשורים לתפקוד מערכת השתן, מומים מולדים ובעיות מבניות ועצביות של מערכת השתן, כולל כאלה הדורשות התערבות בצנתורים. ביחידה מטופלים גם  ילדים הסובלים מהרטבות מורכבות שקשורות בדלקות בדרכי השתן ובהכנה פסיכולוגית לפרוצדורות רפואיות מורכבות, ניתוחים ועיבוד האירוע לאחריהם.
  2. במכון לנפרולוגיה מטופלים ילדים אשר מתמודדים עם מחלות כליה כרוניות. ילדים ומתבגרים אלו סובלים ממצבים בריאותיים שונים כגון: תסמונת נפרוטית, אי ספיקת כרונית מתקדמת (פרה-דיאליטים) ואי ספיקת כליות סופנית אשר בעקבותיה הם נדרשים לעבור טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. בנוסף, הצוות הפסיכולוגי נותן מענה במרפאת מעבר בה ניתנים הכנה, ליווי ותמיכה רגשית למושתלי כליה בוגרים ולהוריהם לקראת העברתם להמשך טיפול במרפאת מבוגרים.

ההתמודדות עם מחלות ומצבים רפואיים מורכבים אלו מביאה  להתמודדויות גם עם שינויים המתרחשים בתחומי החיים הרגשיים, החברתיים, הבינאישיים, הלימודיים והתעסוקתיים הן של הילד החולה והן של שאר בני משפחתו (הורים ואחאים).

השירות הפסיכולוגי מיועד לילדים, מתבגרים והוריהם כחלק מטיפול הצוות הרב מקצועי המטפל בילד. התפיסה המקצועית המנחה אותנו היא תפיסה כוללנית של גוף- נפש. תפיסה הרואה בשיפור ושמירה על הבריאות הנפשית של הילדים, המתבגרים והוריהם כמסייעת לשמירה על בריאותם הפיזית.שינויים המשפיעים על איכות החיים של המטופלים ישפיעו על תחושתם הפיזית, על מידת ההיענות שלהם לטיפול הרפואי ותפקודם. בנוסף, נראה כי ההורים משמשים  בתפקיד מרכזי, כסוכני שינוי, בהתמודדות של ילדם עם המחלה הכרונית ויש מקום משמעותי לחיזוק התמודדותם עם המחלה ולעזור להם לסייע לילדם.


במסגרת השירות ניתן מענה למגוון רחב של צרכי המטופלים:

  1. סיוע בהתמודדות עם אירועי חיים משמעותיים:  תחילה בזמן קבלת האבחנה (שלב "הבשורה המרה") או בשל החרפת המצב הרפואי/ שינוי התכנית הטיפולית.
  2. סיוע בהתמודדות עם קשיי היענות לטיפול הרפואי.
  3. סיוע בהתמודדות עם ההשלכות הרגשיות והתפקודיות של חיים לצד מחלה כרונית (דימוי עצמי, תפקוד חברתי, שמירה על תזונה ועוד).
  4. סיוע בהתמודדות עם פרוצדורות רפואיות פולשניות (כגון חרדה ממחטים, אורודינמיקה וכו').
  5. הערכה והכנה לקראת ניתוחים.
  6. הדרכת הורים סביב נושאים מגוונים כגון- התארגנות משפחתית סביב המחלה, סמכות הורית לגבי הענות לטיפולים ושמירה על אורח חיים בריא, סיוע בקבלת המחלה, התמודדות עם מתבגרים חולים, התמודדות עם אחאים וכדומה.

ההתערבויות המוצעות על ידי הצוות הפסיכולוגי כוללות:
1. ייעוץ, אבחון והערכה של מצבו הרגשי של הילד/המתבגר והוריו.
2. טיפולים ממוקדים קצרי טווח.
3. טיפולים קבוצתיים להורים סביב נושאים משותפים (התמודדות עם חרדה ממחטים, התמודדות עם מעבר למרפאת מבוגרים ועוד)
4. הדרכות הורים פרטניות.
5. הפניות לטיפולים רגשיים במרפאות בית החולים ובקהילה.


במהלך ההתערבויות נעשה שימוש במגוון דרכי התערבות: טיפול תמיכתי, דינאמי, פסיכו-חינוכי, הדרכת הורים וטיפול קוגניטיבי- התנהגותי תוך שימוש בטכניקות שונות של הרגעה עצמית, ביופידבק, דמיון מודרך וכו'. מטרת הטיפול היא הפחתת מצוקה רגשית, גיוס דרכי התמודדות אדפטיביות וזיהוי וחיזוק המשאבים וגורמי החוסן של המטופל והוריו.


דוגמאות להתערבויות הניתנות על ידי הצוות הפסיכולוגי:


התערבות ממוקדת בחרדה ממחטים

א', ילד בן 9 ש', סבל מתסמונת נפרוטית ונמצא במעקב רפואי במכון הנפרולוגי מגיל 7. המעקב הרפואי התקיים מידי חודש ודרש בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת לחץ דם וביקור אצל הרופא המטפל. הצוות הרפואי הפנה את א' והוריו לטיפול פסיכולוגי לאור התנגדות לבדיקות דם וחרדה גבוהה של א' בכל ביקור במכון. הטיפול ארך כ 6 מפגשים. השלב הראשון כלל היכרות ומתן הסברים בנוגע לחרדה והדרך שבה ניתן להתגבר עליה. א' למד ותרגל כלים של הרגעה עצמית והתחיל לשחק ולתרגל חשיפה למצב של בדיקת הדם. כחלק מכך הוא למד טכניקות גופניות להרגעה עצמית (נשימות, הרפיה, דמיון מודרך), וטכניקות להרגעת המחשבות שהפחידו אותו בנוגע לבדיקת הדם (אם ילחצו חזק אולי יקלקלו לי את היד). לאחר שלב זה התחיל א' להתנסות יחד עם הוריו בביצוע בדיקת הדם בפועל, תוך כדי שהוא משתמש בשיטות ובכלים שרכש במהלך הטיפול.


התערבות של הדרכת הורים

הוריו של י. בן 11, הסובל מבעיה כרונית בכליות מלידה, פנו להדרכות הורים בהמלצתה של הרופאה המטפלת, לאור חששותיהם בנוגע להגבלות התזונתיות והקונפליקטים בינם לבין בנם סביב נושא זה. בהערכה, ניכר כי ההורים חוו חווית היריון ולידה לא פשוטה אשר תורמת לתחושת חרדה מתמשכת כיום, בתגובה לכל חריגה ממגבלותיו התזונתיות ולהשלכות הבריאותיות. אי לכך, הוחלט על הדרכת הורים קצרת מועד שתסייע להורים להפיג מרמת החדרה שלהם בנוגע להגבלותיו התזונתיות, ותיתן כלים להתמודדות שלהם עם בנם. הטיפול התמקד בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לצורך הפחתת רמות החרדה בעזרת אתגור מחשבות דיס-פונקציונאליות, re-framing והסתכלות על דפוסי תקשורת מערכתיים משפחתיים. ההתמקדות בהדרכת ההורים במקרה זה נובעת מתפקידם המרכזי בתור סוכני שינוי בעולמו של הילד. הורדת מידת המתח והחרדה שלהם מאפשרת הפחתת הקונפליקטים והקשיים סביב המגבלות התזונתיות, ומעניקה מרחב להתפתחות נפשית בריאה.    

 

התערבות להכנה למעבר למרפאת מבוגרים

ש', בן 23, מושתל כליה, אשר נמצא  מגיל 12 במעקב רפואי במכון, סבל כשהיה ילד, ממחלת כליה מלידה. מחלה זו הובילה לאי ספיקת כליות סופנית בגיל  10 שלאחריה עבר השתלה. ש' הופנה למרפאת מעבר לצורך הכנה לקראת מעברו למרפאת מבוגרים בבית חולים אחר. ההתערבות הפסיכולוגית ארכה כ 4 מפגשים ושילבה פגישות פרטניות והדרכת הורים. במהלך ההתערבות ניתן:

  1. הסבר ומידע לגבי חשיבות המעבר מבחינה פסיכולוגית-התפתחותית.
  2. עיבוד והתמודדות עם תחושות החרדה מהמעבר, קבלת מידע אודות אופי הטיפול במרפאת מבוגרים, ביקור  במרפאה ופגישה עם הצוות המטפל.
  3. חיזוק הדרישה ההורית מ- ש' לקחת חלק יותר פעיל בניהול מצבו הרפואי (קביעת תורים, יצירת תקשורת פעילה עם הצוות הרפואי במרפאה וכדומה).

התערבות באצירת שתן

נ', בן 7, חווה הכנסת קטטר טראומטית במיון בבית חולים אחר, לאחר הוצאת הקטטר נ' חווה אצירת שתן, הגיע ליחידתנו כאשר ההורים מתוחים מאוד ובודקים כל הזמן "אם יש פיפי". נ' ילד שקט וביישן, לא מסכים לדבר. דרך משחק משותף, מתאפשרת שיחה בה המטפלת מדברת והילד  עונה עם תנועות ראש. המטפלת הסבירה לנ' אודות אצירת שתן ואיך היא מתרחשת, שזה קורה עם הרבה ילדים אחרים ושזה בדרך כלל  מלחיץ אותם ואת ההורים. דווקא כאן הפתרון הוא לא להילחץ – היא מציעה ל-נ' שיכנס לבד 3 פעמים ביום, כשמתחשק לו, שיספור עד 20, ובמידה ולא יוצא שתן שיגיד "לא רוצה, לא צריך" ויחזור למה שעשה מקודם. האב והצוות הסיעודי מונחים שלא לשאול או לדבר על הנושא. בהמשך היום חזרה  המטפלת למשחק נוסף שנקבע מראש – לאחר כמה דקות נ'  קם, והלך לשירותים, אביו קם אחריו. נ' נשאל האם הוא מעוניין שאביו יצטרף, וענה שלא. האב הסכים לעמוד מחוץ לדלת. נ' נכנס לשירותים ויצא, לא אמר מילה וחזר למשחק. האב רץ החוצה מחייך ולאחר מכן עדכן בהצלחה.


הפנייה לשירות הפסיכולוגי נעשית דרך הצוות הרפואי והסיעודי או דרך מזכירות המכון לנפרולוגיה והיחידה האורולוגית.
יחידה האורולוגית: 03-9253347, מכון נפרולוגיה: 03-9253692


הצוות הפסיכולוגי במכון כולל פסיכולוגית אחראית, פסיכולוגים מומחים ופסיכולוגים מתמחים:

ד"ר מאיה יוהן ברק, אחראית צוות הפסיכולוגים באורולוגיה-נפרולוגיה.
פסיכולוגית קלינית מדריכה.


 

המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד


ילדים ומתבגרים המתמודדים עם מחלת מעי דלקתית נאלצים להסתגל למציאות חדשה שפעמים רבות אינה קלה עבורם. מציאות זו עשויה לכלול שינויים רבים בתחום הפיזי והרפואי, הכוללים ביקורים תכופים אצל הרופא, בדיקות פולשניות, נטילת תרופות על בסיס קבוע והתמודדות עם תופעות לוואי אפשריות שלהן ועוד. אולם, מעבר לשינויים אלו, מחלות מעי דלקתיות עשויות להשפיע גם על התפקוד הרגשי והחברתי של הילד/מתבגר.
בתחום הרגשי: ילדים ומתבגרים המתמודדים עם מחלת מעי דלקתית עשויים להרגיש חוסר שליטה בחייהם בעקבות הסימפטומים של המחלה; מצב רוח ירוד או חרדה כתוצאה מהתמודדות עם אי הוודאות ואי העקביות שבהופעת הסימפטומים של מצב רפואי כרוני; מבוכה עקב אי הנעימות של התעסקות ביציאות ובפעילות מעיים וחשש מהתלקחות נוספת גם בעת רגיעה במצב המחלה. נפוצות גם מחשבות כגון "למה זה קרה לי? מה יהיה? האם אצא מזה? איך המחלה תשפיע על החיים שלי?" ועוד.

בתחום החברתי:
היעדרויות מבית הספר בעקבות התלקחויות או אשפוזים עלולות לפגוע בהשתלבות בבית הספר או בחברה. נפוצה גם הנטייה להסתיר את תופעות המחלה בגלל תחושות של בושה או מבוכה אשר עשויות להביא להימנעות הולכת וגדלה מסיטואציות חברתיות.

בתחום הגופני:
ידוע כי המצב הנפשי משפיע על המצב הגופני, ולהיפך. לדוגמא: נער אשר מתרגש או לחוץ עשוי לסבול מכאבי בטן או משלשולים (השפעה של הנפש על הגוף), ואילו כאבי הבטן והשלשולים עשויים להביא למצב רוח ירוד בעקבות חזרתם של סימפטומים הקשורים למחלה, לדאגה שמא מדובר בהתלקחות נוספת, לייאוש, לכעס ועוד (השפעה של הגוף על הנפש). מצב נפשי זה משפיע בתורו על הגוף, כך שנוצר מעין מעגל שלילי המוביל להחמרה במצב הגופני והנפשי.

ניתן לפיכך לראות כי ישנה חשיבות רבה להתייחסות גם לגורמים נפשיים בהתמודדות עם מחלות מעי דלקתיות על מנת לשבור מעגל זה ולהביא לשיפור במצב הרגשי והגופני. כלומר, התייחסות לפן הנפשי בהתמודדות עם מחלת מעי דלקתית אינה תוספת משנית אלא חלק בלתי נפרד מניהול המחלה.

כאשר נעשית פנייה לפסיכולוג מכון מבוצע תהליך של הערכה ראשונית ולאחריו נבחרת ההתערבות הטיפולית המתאימה. התערבות זו יכולה לכלול : ליווי רגשי קצר-מועד; לימוד טכניקות פסיכו-פיזיולוגיות לניהול דחק/כאב (כגון מיינדפולנס, היפנוזה, ביופידבק); הדרכת הורים ממוקדת; יצירת קשר עם גורמים קהילתיים (כגון בתי ספר, העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס), עבודה מוטיבציונית להגברת ההיענות להמלצות הרפואיות, וכדומה. במידת הצורך נעשית הפנייה לאבחון וקבלת עזרה ביחידות טיפול בבית החולים ומחוצה לו.

מעבר להתערבויות הפרטניות, במכון מוצעות מספר התערבויות מערכתיות/קבוצתיות, הכוללות: סדנאות להפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס, הערכה של מושתלי כבד לקראת מעבר למרפאת מבוגרים וערבי משפחות.
הפסיכולוג הרפואי במכון הגסטרו מלווה את הילד/הנער ומשפחתו בנקודות זמן שונות על מנת לחזק את יכולתם להמשיך את מסלול חייהם תוך כדי התמודדות עם האתגרים העומדים בפניהם. בדרך כלל מדובר בטיפול פרטני קצר-מועד יחד עם הדרכת הורים.

לתאום פגישה עם אילן אוסרן, פסיכולוג רפואי האחראי במכון גסטרו, ניתן ליצור קשר עם מזכירות המכון:
טלפון:03-9253673
פקס: 03-9253104
דוא"ל:

כאן יש תמונה



מחלקת אשפוז יום


מחלקת אשפוז יום היא מחלקה לטיפולים אמבולטוריים ובירורים רפואיים במקרים מורכבים, אשר לא ניתן לתת מענה מקיף בקהילה. המחלה כוללת בין היתר: מרפאה לטיפול בהפרעות אכילה בגיל הרך (FTT), מרפאת מתבבגרים, מרפאה למחלות מטבולויות, מרפאה למחלות זיהומיות, מרפאה לכאבי ראש ומרפאה לטיפול בכאב כרוני.
במסגרת מחלקה זו ניתנים שירותים פסיכולוגים לצורך בירור והערכה לצד התערבויות קצרות מועד במקרים שונים הכוללים:

  1. אבחון והערכה של קשיים רגשיים אשר יתכן ומשפיעים על הסימפטום הגופני.
  2. הפנייה לאפשרויות טיפול מתאימות במקרי הצורך, בביה"ח ומחוצה לו.
  3. ייעוץ להורים בדבר התמודדות יום יומית עם ילד הסובל ממחלה כרונית.
  4. ייעוץ לילדים ולהוריהם בדבר התמודדות עם סימפטום גופני ללא אבחנה לאורך זמן.
  5. סיוע לצוות הרופאים בגיבוש תכניות טיפול, שיפור הענות לטיפול ודילמות בהתמודדות עם מקרים מורכבים. 

פסיכולוגית המחלקה: ד"ר איריס שחר, פסיכולוגית קלינית
משפחות מופנות לפסיכולוגית באשפוז יום במכתב הסיכום המועבר למזכירות.



המכון להתפתחות הילד


במכון להתפתחות הילד מאובחנים ומטופלים ילדים בגיל הרך (0-5 ש') עם קשיים במגוון תחומי ההתפתחות ועם בעיות התפתחותיות מורכבות כגון: איחור התפתחותי רב תחומי, הפרעות בקשת האוטיסטית, תסמונות גנטיות, בעיות התפתחותיות של פגים, מורכבות רפואית, קשיי שפה, קשיים רגשיים ועוד.

השירות ניתן לילדים ומשפחותיהם על ידי צוות פסיכולוגים התפתחותיים, רפואיים וקליניים וכולל:

  1. הערכה ואבחון פסיכולוגי התפתחותי
  2. מתן המלצות למסגרות מעונות יום שיקומיים או לגני חינוך מיוחד
  3. בנית תכנית טיפולית רב תחומית
  4. יעוץ וליווי להורים בתהליך מתן האבחנה, התמודדות עם הקשיים ההתפתחותיים ובצמתים התפתחותיים מרכזיים.
  5. טיפולים פסיכולוגים מגוונים לילדים ולהורים, טיפולים דיאדיים (הורה-ילד), וטיפולים פרטניים.

העבודה במכון נעשית בצוות רב מקצועי (בשיתוף רופאים, עובדים סוציאליים, קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק).
פניות לפסיכולוגית המכון נעשות על ידי צוות המכון בלבד. במקרים מיוחדים ניתן לבקש פגישה באמצעות פניה לפסיכולוגית האחראית

 

להלן שתי דוגמאות לסוג הפניות וצורות ההתערבות הנהוגות במכון:
מ. בן השנתיים הופנה על ידי הוריו למכון מפני שעדיין לא החל לדבר, בשונה מהמצופה מילדים בגילו. בנוסף דווח על ידי ההורים שהוא אינו משחק עם בני גילו ומרבה לשחק בגלגלי מכוניות וכאשר הם מנסים לעניין אותו במשחקי דמיון הוא אינו משתף פעולה. מ. נבדק על ידי צוות המכון ואובחן על הרצף האוטיסטי. הוא הופנה למסגרת מעון יום תקשורתי והחל לקבל טיפולים פרא-רפואיים. הוריו קיבלו הדרכה וליווי ביחס להתמודדות עם קשייו.  במסגרת המעקב הראה מ. התקדמות רבה בהישגיו, החל לדבר ומראה שיתוף פעולה רב יותר עם הסובבים.

י. בת השלוש נולדה פגה ונדרשה לעבור פרוצדורות רפואיות רבות בשנה הראשונה לחייה. היא הופנתה למכון בשל איחור בהתפתחותה ובשל תגובות חרדה והתנגדות שגילתה כאשר הייתה  מגיעה לבדיקות רפואיות ולפגישות מעקב בבית החולים.  י. עברה אבחון פסיכולוגי במכון בו אובחן איחור קל בהתפתחות. כמו כן אובחן כי לי. תגובה רגשית קיצונית לאירועים הרפואיים שהיו בשנה הראשונה לחייה. היא הופנתה לטיפולים של מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת לשם קידומה בתחומי ההתפתחות השונים. בנוסף טופלה על ידי פסיכולוגית המכון בטיפול משותף יחד עם אמה, על מנת לעבד את החוויות הרפואית המוקדמות. בתום שנה מאז הגיעה למכון היא הראתה התקדמות משמעותית בהתפתחותה. היא הפסיקה להגיב בבכי בבואה לבית החולים והחלה לשתף פעולה עם הצוות הרפואי.

 

שמות הפסיכולוגיות במכון:
דגנית בן ניסן
פסיכולוגית קלינית ורפואית מדריכה, פסיכולוגית התפתחותית, פסיכולוגית אחראית במכון להתפתחות הילד


עדי שמיע-עצמון
פסיכולוגית קלינית והתפתחותית


רבקה סופרין
פסיכולוגית שיקומית, התפתחותית ורפואית מדריכה.

 

 

דרכי פניה:
מזכירת המכון: דגנית צברי, 03-9253614
פסיכולוגית אחראית: דגנית בן ניסן, 03-9253873, dganitb@clalit.org.il

 


 

מרפאת כשל בשגשוג - (FAILURE TO THRIVE (FTT


מרפאה רב-מקצועית המאבחנת ומטפלת בילדים עד גיל 3, הסובלים מכשל  בשגשוג. חוסר שגשוג בגיל הינקות מתייחס לילדים שאינם גדלים לפי הנורמות של בני גילם ומינם לאורך זמן באופן העלול לפגוע בגדילה ובהתפתחות התקינה של הילד.

כשל בשגשוג נובע הן מהפרעות ומחלות אורגניות כגון-מחלות גופניות, פגות ותסמונות והן מהפרעות שאינן אורגניות כגון-הפרעות בהאכלה, באכילה ובעיות בקשר הורה-ילד.

עבודת הפסיכולוג כוללת הערכה ואבחנה של קשיי הילדים במגוון אספקטים של הפרעות אכילה בגיל הרך וטיפולים והתערבויות על פי הצורך.

ההערכה הפסיכולוגית במרפאה כוללת התייחסות התפתחותית תוך התייחסות  לקשיי הילד והוריו והבנת דפוסי הקשר הורה-ילד. כמו כן נבחנית ומוערכת בעייתיות ביחסים או בהתנהגויות של ההורה או של הילד כפי שהן באות לידי ביטוי בקשיי האכילה.

ההתערבויות הטיפוליות הפסיכולוגיות בהפרעות אכילה בגיל הרך נערכות במסגרת טיפול דיאדי- מפגשים משותפים להורה ולילד.


במפגשים המשותפים נערכת הדרכה וייעוץ הורי-ניתן הסבר פסיכודידקטי להורים לגבי-מנגנון רעב-שובע, התפתחות השליטה של הילד בגופו לפי שלב ההתפתחות בו נמצא ויכולותיו, עקרונות במעבר לאכילה עצמאית, הבנת הסיבות לסירוב לאכול או התפתחות של אכילה טראומתית במקרים של האכלה אגב שכנוע או הסחה או לאחר פרוצדורות רפואיות שונות שהילד עבר.


מטרת הטיפול היא לעזור להורים לפתח דרכי תגובה הולמות לילדם בהפרעות האכילה השונות, כגון- אכילה בררנית,  סירוב למעבר לאכילת מוצקים או לאכילה עצמאית .

מקרה לדוגמא: בן שנתיים שהגיע למרפאתנו עקב סירוב לאכילת מוצקים. מלידתו סבל מבעיות במערכת העיכול ועבר פרוצדורות רפואיות שונות. העבודה הטיפולית הפסיכולוגית כללה הבנת הסיבות לסירוב לאכול לאור טראומות הקשורות בבליעה, עזרה לאם "לספר" לילד מה עבר בילדותו בבית החולים, הדרכה לאם כיצד לחשוף הילד למאכלים באופן הדרגתי תוך נתינת השליטה אם יאכל או לא לילד, הדרכה לצוות הגן לגבי האכילה והשתתפות בארוחות טיפוליות משותפות במסגרת המרפאה. התהליך הטיפולי החל בסירוב לאכול והסתיים במעבר לאכילה המותאמת לגילו.

 

פניות למרפאת כשל בשגשוג נעשות דרך מזכירת המרפאה, באשפוז יום ילדים.

צוות המרפאה:
מיכל גולדשמידט
פסיכולוגית קלינית מדריכה
פסיכולוגית אחראית במרפאת כשל בשגשוג

 

ד"ר דנה וייס
פסיכולוגית התפתחותית




 

 

היחידה הנוירופסיכולוגית


היחידה הנוירופסיכולוגית במרכז שניידר הינה יחידה פסיכולוגית מקצועית המתמקדת בתפקוד הנוירופסיכולוגי של ילדים עם קשיים ממגוון סיבות. היחידה עוסקת באבחון, טיפול ומחקר.

ההתייחסות לתפקודו של הילד הינה מזווית ראייה הלוקחת בחשבון את התפקוד הנוירופסיכולוגי- העוסק בקשרים בין המוח לבין ההתנהגות- ומטרתו לאתר את תחומי הקושי ותחומי החוזק של הילד.


היחידה הנוירופסיכולוגית מיועדת לתת מענה לילדים בגיל 6-18 שנים עם קשיים על רקע מגוון סיבות, כגון:

  • ילדים עם מצבים נוירולוגיים-  גידולים מוחיים, אפילפסיה, מחלות נוירולוגיות
  • ילדים לאחר מחלות אחרות להן השפעה על התפקוד של הילד- כגון לאחר מחלות אונקולוגיות
  • ילדים לאחר טיפולים המשפיעים על התפקוד הקוגניטיבי
  • ילדים לאחר חבלות, פגיעות נרכשות- תאונות דרכים, חבלות וכדומה
  • ילדים עם ילדים עם ליקויים התפתחותיים שאינם מקבלים מענה דרך המרכזים להתפתחות הילד
  • ילדים עם קשיי למידה, כולל על רקע היסטוריה רפואית, התפתחותית, או חבלתית
  • ילדים עם קשיים קוגניטיביים ותפקודיים שהרקע שלהם אינו ברור

אבחון נוירופסיכולוגי הוא אבחון פסיכולוגי מקיף, הכולל הערכה של תפקודי החשיבה, התפקוד הרגשי והיכולת הלימודית: יכולות אינטלקטואליות כלליות, מיומנויות לימודיות, תפקודי הקשב והריכוז, מיומנויות תפיסה ועיבוד חזותי, מיומנויות מוטוריות, מיומנויות שפתיות, תפקודי זיכרון ולמידה, תפקודי בקרה, תכנון וארגון ואספקטים רגשיים-פסיכולוגיים. את האבחון מבצעים פסיכולוגים הרשומים בפנקס הפסיכולוגים ונמצאים בתהליך התמחות. עבודתם מתבצעת תחת הדרכה של פסיכולוגית מדריכה. המידע נאסף בהערכה ישירה של הילד באמצעות מבחנים שונים, שיחה, בכתיבה או באמצעות מבחנים ממוחשבים; מן ההורים בראיון ובאמצעות שאלונים; מן הצוות הרפואי ו/או החינוכי. הבדיקה מותאמת לגילו וליכולותיו של הילד ובוחנת את תחומי החוזק והחולשה בתפקודיו השונים. על פי נתונים אלו מנוסחות המלצות ודרכי התמודדות.


האבחון אורך מספר פגישות, הכוללות מפגשי אבחון עם הילד, פגישה עם ההורים להיכרות ואיסוף מידע בנוגע לילד ופגישת סיכום. צוות היחידה מורכב מפסיכולוגים בעלי ידע בפסיכולוגיה שיקומית ונוירופסיכולוגיה הרשומים בפנקס הפסיכולוגים ונמצאים בתהליך התמחות. עבודתם מתבצעת תחת הדרכה של פסיכולוגית מדריכה. בתום תהליך האבחון נשלח סיכום אבחון מפורט המתאר את תפקוד הילד, מסקנות  והמלצות. האבחון עשוי להינתן כשירות נפרד, או כשלב התורם להכוונת ההתמודדות של הילד והמשפחה עם קשייו של הילד.


לפגישה הראשונה יש להביא את כל החומר הרפואי והרקע הרלוונטי, כולל דוחות אבחון קודמים, סיכומי טיפול (לדוגמה- פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת וכו') שעבר הילד בעבר ובהווה.
אבחון נוירופסיכולוגי כלול בסל הבריאות ויש להצטייד בטופס 17 מתאים (אבחון נוירופסיכולוגי ממוקד: קוד מס. 56050 של הכללית, L9617 של משרד הבריאות).


ייעוץ וטיפול בפסיכולוגיה רפואית/שיקומית מיועד לילדים שלהם קשיים קוגניטיביים- לדוגמה קשיים קשב, בתפקודים ניהוליים, או בלמידה. המפגשים מתמקדים בהתמודדות הקוגניטיבית ו/או הרגשית עם המצב הרפואי והתייחסות לתחומי הקושי. הייעוץ מתקיים כסדרה של פגישות פרטניות עם הילד ופגישות הדרכה להורים. הוא הפגישות מתקיימות עם פסיכולוגים הרשומים בפנקס הפסיכולוגים ונמצאים בתהליך התמחות. עבודתם מתבצעת תחת הדרכה של פסיכולוגית מדריכה.

ייעוץ וטיפול בפסיכולוגיה רפואית/שיקומית כלול בסל הבריאות ויש להצטייד בטופס 17 מתאים (קוד מס. 74034 של הכללית, או L9612 של משרד הבריאות). את הטופס והתשלום יש להסדיר בקופה, בקומת הקרקע, לפני כל פגישה/סדרת מפגשים.

הפסיכולוגים ביחידה הנוירופסיכולוגית:
ד"ר תמי פלג,
פסיכולוגית אחראית - פסיכולוגית שיקומית מדריכה

דרכי פנייה:
השירות הפסיכולוגי: 03-9253186
ד"ר תמי פלג tammipe@clalit.org.il 


 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד