חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

טכנולוגיות בסוכרת: סנסורים

השימוש בסנסורים חולל מהפך באופן המעקב והטיפול בחולי סוכרת, ועל כן השימוש בו הולך ועולה
פורסם: 29.01.24 | עודכן: 29.01.24

לניטור עצמי של סוכר יש תפקיד מרכזי בטיפול ומעקב אחר ילדים ומתבגרים עם סוכרת. הוא מאפשר לעקוב אחר רמות הסוכר ולנבא אירועים של היפוגלקימיה (רמת סוכר נמוכה בדם) או היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם), ובכך למנוע את הופעתם. בנוסף, ניטור רציף של רמות הסוכר מאפשר לקבוע בצורה מדויקת יותר את מינוני האינסולין הנדרשים, מאפשר מעקב אחר השפעת מזונות שונים על רמת הסוכר, ומוביל לשיפור באיזון.

בשנים האחרונות, פותחו חיישנים המוחדרים אל שכבת התת-עור, ומאפשרים מדידה רציפה של סוכר בדם. בגלל מיקומם (בתוך הנוזל שנמצא בין תאי הדם) יש פער זמנים קצר (עד כ-15 דקות) בין רמת הסוכר בדם לבין זו שנצפית בסנסור. השימוש בחיישן נותן תמונה של רמת הסוכר בדם כל 5 דקות, ולכן זוהי השיטה המועדפת כיום לניטור סוכר בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סוכרת סוג 1 ברחבי העולם. שיטה זו משמשת גם לניטור סוכר במטופלים עם סוכרת סוג 2.

מה ההבדל בין שימוש במד סוכר לשימוש בסנסור?

בניגוד לשימוש במד סוכר (גלוקומטר), אשר מאפשר הצצה רגעית על ערכי הסוכר, אך מחמיץ את פרק הזמן שחולף בין מדידה למדידה, השימוש בחיישן שמעריך באופן רציף את ערכי הסוכר, מאפשר זיהוי של היפוגליקמיה אסימפטומטית או לילית, או לחילופין אפידוזות של היפרגליקמיה במהלך היום. יתרה מכך, השימוש בחיישן יודע לנבא שינוי במגמת הסוכר - עלייה או ירידה שלו - ובכך מאפשר להגיב עוד בטרם אירועים אלו יתרחשו, ובעצם למנוע אותם.

אילו סוגי סנסורים קיימים?

יש שתי קטגוריות עיקריות של CGM, המשותף להן זה היכולת להעלות את הנתונים על שרת ("ענן"), ובכך לשתף נתונים עם המרפאה, תכונה המאפשרת לרופא לעקוב אחר הנתונים מרחוק, וגם לקיים ביקורים וירטואליים במידת הצורך. בנוסף, גם ההורים יכולים לעקוב מרחוק אחרי ערכי הסוכר של ילדיהם.

1. Real-time CGM - בשיטה זו דוגמים את ערכי הסוכר במרווחים קבועים. הסנסור יכול להתריע על ערכים חריגים של היפו או היפרגליקמיה. מרבית החיישנים מהסוג הזה משדרים נתונים לסמארטפונים. 

פרט לחיישן המסורתי שיש להחליף בתדירות של כל 14-6 ימים, יש גם חיישן שמשתילים בתת עור למשך 6 חודשים (EVERSENSE). בשלב זה חיישן זה מאושר לשימוש במטופלים מעל גיל 18 שנים.

2. Intermittently scanned CGM (isCGM) או Flash CGM - חיישנים אלו אינם מציגים את ערכי הסוכר בפרקי זמן קבועים, אלא מדווחים על ערכי סוכר רק כאשר המטופל סורק את החיישן עם הקורא/הסמארטפון. הסריקה מציגה את הרמה הנוכחית של הסוכר, את המגמה (האם הסוכר עתיד לעלות או לרדת בזמן הקרוב) וגרף של רמות הסוכר עד כה. הסנסור משמש למשך 14 ימים.

הדור החדש של סנסורים אלו - FreeStyle Libre (FSL2) אושר באירופה ב-2018 ובארה"ב ב-2020. לסנסורים של 2FSL יש רמת דיוק גבוהה יותר, ואפשרות להתריע כאשר רמות הסוכר חורגות מהטווח הרצוי. הדור השלישי FSL3 נותן התראות בזמן אמת ללא צורך לסרוק את החיישן.

מהם החסרונות בשימוש בסנסור?

בגלל שמדידת הסוכר נעשית במרווח הבין תאי, יש פער זמנים בין הסוכר "האמיתי" לבין זה שמוצג בחיישן, אך היות והחיישנים מציגים מגמת שינוי בערכי הסוכר, בכל זאת ניתן לנבא שינויים עתידיים, וכך להגיב מבעוד מועד עוד בטרם תתרחש ירידה או עלייה אמיתית של הסוכר.

בנוסף, יש הבדל קל בין הערכים הנמדדים בדם לבין אלו שמופיעים בחיישן, ועל כן בערכי קיצון צריך לאמת את המדידה באצבע ולהגיב בהתאם.

הקריאה בסנסור עלולה להיות מושפעת מתרופות וחומרים רבים, ביניהם: אקמול, אספירין, ויטמין C ואלכוהול, אשר גורמים לרוב לערך גבוה יותר של סוכר מאשר הערך האמיתי.

אילו סנסורים מאושרים לשימוש בילדים?

הסנסורים של חברת דקסקום מאושרים לילדים מגיל 4 שנים; ליברה מאושר מגיל שנתיים; הסנסורים של מדטרוניק מאושרים מגיל לידה למעט גארדיאן 4 המאושר מגיל 7 שנים (סנסור זה מתחבר למערכת אוטומטית למתן אינסולין - משאבת 780).

מהם היתרונות של סנסורים?

המצאת החיישן מהווה את החידוש הטכנולוגי המשמעותי ביותר בתרומתו לאיזון הסוכרת. השימוש בחיישן מאפשר ללמוד את אורח החיים האינדיבידואלי של כל מטופל, לרבות תגובה למזונות שונים, פעילות גופנית, שינה, תנודות בערכי הסוכר בזמן מחלה חריפה ובנשים גם שינויים בערכי הסוכר בתקופת המחזור החודשי. כתוצאה מכך, ניתן להתאים את מינוני האינסולין בצורה מדויקת יותר לכל מטופל ומטופל.

מחקרים הראו ששימוש בסנסור למשך 6 ימים בשבוע לפחות, מוביל לשיפור באיזון רמות הסוכר, מפחית היארעות של היפוגליקמיה והיפרגליקמיה ומוביל לשיפור באיכות החיים.

השימוש בסנסור מקל על השתתפות בפעילות גופנית, ומאפשר להורים להיות מעודכנים ברמות הסוכר של ילדיהם גם כשאינם לידם. העובדה שלהורים יש אפשרות לניטור מרחוק, נמצאה במחקרים כמפחיתה חרדה הורית וסטרס משפחתי.

בנוסף, השימוש בסנסורים שהמידע מהם עולה לענן, מאפשר לקיים מפגשים וירטואליים בהצלחה, היות וכל המידע הנדרש זמין לאיש הצוות הרפואי.

כיום הסנסור נמצא בשימוש נרחב והנתונים שמפיקים ממנו משקפים את האיזון הגליקמי בצורה הרבה יותר מדויקת בהשוואה לרמת המוגלובין מסוכרר ((HbA1C. לכל סנסור מותאם אתר/יישומון משלו בו ניתן לראות את נתוני הסוכר לפי תקופת זמן מוגדרת, כאשר לרוב מסתכלים על השבועיים האחרונים. המדדים העיקריים הם הסוכר הממוצע, אחוז הזמן בטווח התקין (Time in range, סוכר בין 70-180 מ"ג לד"ל) ואחוז הזמן בערכי היפוגליקמיה.

השאיפה היא שהסוכר הממוצע יהיה 154 מ"ג לד"ל, למעלה מ-70% מהזמן המטופל יחווה ערכי סוכר בתוך הטווח התקין, ופחות מ-4% מהזמן עם ערכים של היפוגלקימיה (מתחת ל-70 מ"ג לד"ל). 
החיישנים הולכים ומשתכללים מבחינת הדיוק והגודל. ככל שהשימוש בהם יעלה, נוכל לאזן טוב יותר את ערכי הסוכר ולהוביל לירידה בשכיחות סיבוכי הסוכרת ולשיפור באיכות החיים.


פרופ' רויטל נמרי היא מנהלת היחידה למדע וטכנולוגיות רפואיות בסוכרת ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר
ד"ר מרב גיל מרגוליס היא רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר
עבור לתוכן העמוד