בר שפות
דלג על בר שפות
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
קבוצת כללית
JCI - תו תקן של איכות ובטיחות
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

איך ילדים מתמודדים עם בוז ואיך אנחנו המבוגרים יכולים לעזור להם?

בוז הוא רגש קשה במיוחד להתמודדות, גם בקרב מבוגרים ובוודאי בקרב ילדים. כשילד חווה בוז מצד חבר, מורה או אפילו אח, הוא עלול להרגיש מושפל, חסר ערך או מבולבל. תחושות כאלה עשויות לגרום לו להסתגר, לכעוס או לנסות להחזיר באותו מטבע. חשוב לדעת, אנחנו ההורים לא נוכל למנוע מהילד לפגוש בוז בחייו, אך נוכל לעזור לו לבנות חוסן רגשי ולהבין שהערך שלו לא נקבע לפי מה שאחרים חושבים עליו
דגנית בן ניסן
פורסם: 21.10.25 | עודכן: 21.10.25


איך לדבר עם הילד על בוז מבלי להעצים את הפגיעה?
כשילד משתף שנפגע, הנטייה שלנו כהורים היא לנחם או לתקן את המצב במהירות, אבל דווקא בסיטואציה כזו, חשוב לעצור רגע ולהקשיב. מטרתנו היא לעזור לילד לעבד את מה שקרה, בלי להעצים את תחושת העלבון.

כך כדאי לגשת לשיחה:
להכיר ברגש של הילד: "נשמע שזה ממש כאב לך" או "נשמע שנעלבת מאוד" עצם ההכרה הזו מרגיעה, כי הילד מבין שרואים אותו.
לא למהר להאשים: במקום לכעוס על מי שפגע אפשר לשאול "מה עזר לך ברגע הזה?" או "מה היית רוצה שיקרה בפעם הבאה?" שאלות כאלו מחזירות לילד תחושת שליטה.
להפריד בין הבוז לבין הערך העצמי: להזכיר לילד שמה שאמרו עליו לא מגדיר אותו. במקרים מסוימים, בוז נובע דווקא מחולשה או מקנאה של האחר.
לשמור על רוגע ועל וויסות עצמי: תגובה דרמטית מדי עלולה לשדר שהאירוע נורא, ולחזק אצל הילד את תחושת הקורבן. עדיף לכוון לפעול מתוך אמפתיה ושקט.

איך מלמדים ילדים להגיב לבוז?
המטרה היא לא ללמד להחזיר, אלא לבנות ביטחון עצמי ותגובה רגועה.

להישאר נאמן לעצמך:
אפשר לתרגל תגובות קצרות ולא מתגוננות, למשל "זה מה שאתה חושב, בסדר או "אני לא מסכים איתך", או פשוט ללכת משם ולהתרחק מהסיטואציה.

לא להגיב בבוז חזרה:
בוז חוזר רק מעמיק את הפער. כדאי לדבר על בחירה מודעת בתגובה שמכבדת גם את הילד וגם את האחר.

לחזק קשרים תומכים:
להזכיר לילד מי כן רואה אותו, מי החברים שלו, המורים ובני המשפחה החפצים ביקרו ולחזק את המעגלים החיוביים סביבו.

לאפשר חוויות תיקון:
כל הזדמנות בה הילד מרגיש מוערך, מצליח או מקבל פידבק חיובי, מחזקת את התחושה שהוא שווה כפי שהוא.
 
בוז הוא חוויה שילדים רבים חווים, אבל הדרך בה אנחנו המבוגרים סביב הילד, נגיב, תשפיע על איך הוא ילמד לראות את עצמו.

כשנשדר לו שאנחנו רואים אותו, מאמינים בו ומכבדים אותו, גם כשהעולם פחות עדין, נעניק לו את הכלים החשובים ביותר: חוסן, ביטחון ותחושת ערך עצמי אמיתית.



דגנית בן ניסן היא פסיכולוגית קלינית רפואית והתפתחותית, מנהלת השירות הפסיכולוגי במכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים


בר ימני
דלג על בר ימני
עבור לתוכן העמוד