מחלת בכצ'ט - Behçet disease

מחלת בכצ'ט (Behçet disease) הינה מחלה דלקתית מערכתית של כלי הדם בכל הגדלים – המכונה גם (דלקת בכלי דם נקראת ווסקוליטיס ומחלת בכצ'ט היא סוג של ווסקוליטיס). הדלקת יכולה לערב את הריריות, העיניים, המפרקים ומערכת העצבים. המחלה נקראת על שמו של רופא העור הטורקי פרופ' הולוסי בכצ'ט.
הגורם לה אינו ידוע, אך קיימת נטייה גנטית מסוימת המהווה גורם סיכון ללקות במחלה

פורסם: 15.06.25 | עודכן: 15.06.25

מחלת בכצ'ט נפוצה יותר באזורים גאוגרפים מסויימים והיא נצפית בעיקר במדינות המזרח הרחוק, המזרח התיכון ואגן הים התיכון (לאורך הציר היבשתי המכונה דרך המשי). שכיחות המחלה בילדות היא בכ-7% מכלל חולי הבכצ'ט, המחלה נדירה באופן כללי ואפילו גם באזורים בהם האוכלוסייה בסיכון. תסמיני המחלה העיקריים הם טריאדה (שילוש) של כיבים כואבים חוזרים בפה, כיבים בגניטליה (כלומר רירית אברי המיו והאשכים) וכן אוביאיטיס (דלקת הענביה) - דלקת בחלקה הפנימי של העין.

חשוב לציין כי התסמינים עלולים להופיע בהדרגה במשך שנים ולכן חשוב האבחון המוקדם והמעקב. כאשר יתבצע מעקב וטיפול ע"י ראומטולוג הילדים, השכיחות לפיתוח סיבוכים קשים תרד.

אבחון המחלה בילדים מתבסס על לפחות 3 מתוך 6 קריטריונים:

כיבים/ אפטות בפה
כיבים באיברי המין העלולים להשאיר צלקת לאחר הריפוי: בבנים, הכיבים על שק האשכים ועל הפין, בבנות, המעורבות היא בעיקר של איברי המין החיצוניים והריריות.
מעורבות עורית: קיימים במחלה נגעים עוריים שונים. נגעים הדומים לפצעי בגרות, אריתמה נודוזום (נגעים מורמים כואבים), נגעים שלפוחתיים קטנים ועוד.
מעורבות עינית (אובאיטיס): זהו אחד הביטויים הקשים של המחלה, ברוב המקרים המחלה פוגעת בשתי העיניים. המעורבות העינית מופיעה לרוב בשלוש השנים הראשונות למחלה.
מעורבות מערכת העצבים: המעורבות נדירה במיוחד בילדים. הסימנים האופייניים הם דלקת של קרום או רקמת המח. מדובר בדלקת שאינה זיהומית. בנוסף ייתכנו עליה בלחץ תוך גולגולתי עם כאבי ראש נלווים.
דלקת בכלי דם – הן עורקים והן ורידים בכל הגדלים עלולים להיות מעורבים. טרומבוזיס – קרישים בכלי הדם כלי הדם מעורבים בערך ב 12 – 30 אחוזים ממחלת בכצ'ט בילדות, כלי הדם שמעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר הם כלי הדם בשוקיים פחות שכיח כלי דם ריאתיים וורידי המח.

תסמינים נוספים: ב-40% מהמקרים יופיע מבחן פתרגי חיובי: תגובה זו אופיינית למחלת בכצ'ט. לאחר דקירת האמה במחט, תופיע פריחה נקודתית מורמת או נימלה (פוסטולה- שלפוחית מוגלתית) באזור כעבור 24 – 48 שעות.

מעורבות מפרקים: ארתרתיס (דלקת מפרקים) מופיעה בקרב 30-50 אחוזים מהילדים החולים במחלה. בדרך כלל המפרקים הנגועים הם קרסוליים, ברכיים, שורשי כפות הידיים והמרפקים.

הטיפול במחלה בדרך כלל תלוי במערכות המעורבות ותלוי בתסמינים: הטיפול לכיבים/ אפטות בפה הוא בד"כ מקומי כמו משחה שמכילה סטירואידים או תרופה הנקראת סוקרלפאט. בשלב החריף והקשה יותר של הכיבים ניתן לטפל בסטרואידים סיסטמיים (כלומר דרך הפה או הוריד). טיפול קבוע בכולכיצין יעיל להורדת חומרת ותדירות הופעת הכיבים, דלקת המפרקים והפריחה העורית. קיימת גם אפשרות לטיפולים אחרים ביולוגים ונוגדי דלקת במקרים קשים כמו דלקת הענביה וסיבוכים נוספים.