מהי חסימה במוצא אגן הכליה?
אגן הכליה הוא החלק בכליה ממנו זורם השתן לשופכן וממנו לשלפוחית השתן. קיימים מקרים בהם נוצרת חסימה מסוימת במעבר מאגן הכליה לשופכן. החסימה במעבר השתן נגרמת לרוב עקב היצרות מולדת. חסימה זו יכולה לגרום לתסמינים או להוות חסימה "שקטה" שאינה מורגשת. במרבית המקרים ההיצרות תופיע בצד אחד בלבד (כלומר, בכליה אחת).
מי מאובחן עם חסימה שכזו?
לרוב, כבר בשלב העוברי (במהלך סקירות היריון) מתגלה הרחבה של הכליה – המעידה על אפשרות של חסימה. במעקב לאחר הלידה, מתברר לעיתים שההרחבה חלפה, אך קיימים מצבים בהם ההרחבה לא חולפת ומאובחנת חסימה משמעותית במוצא אגן הכליה.
מהי הסיבה להיווצרות החסימה?
לרוב החסימה מתרחשת בגיל הינקות עקב היצרות מולדת של השופכן באזור חיבורו לאגן הכליה. בקרב ילדים גדולים יותר, לרוב נמצא כלי דם שלוחץ על השופכן ומפריע למעבר השתן. ייתכנו גם סיבות אחרות, אך הן נדירות יותר.
מהם התסמינים של חסימת מוצא אגן הכליה?
בגיל הינקות - לרוב אין תסמינים. ילדים גדולים יותר עלולים לסבול מכאבים במותניים.
כיצד מאבחנים את החסימה?
אם לאחר בדיקת אולטרסאונד עלה חשד לחסימה, מבצעים מיפוי כליות, המדגים את קצב התרוקנות השתן מהכליה, כדי לאשש את החשד לחסימה משמעותית.
מהן דרכי הטיפול בחסימה?
במקרים בהם חל שיפור במצב ניתן להמשיך ולעקוב, במקרים בהם לא חל שיפור בחסימה נדרש ניתוח. את הניתוח מבצעים במטרה לאפשר זרימת שתן תקינה ובכך למנוע נזק עתידי לכליה.
מהי ההכנה הדרושה לניתוח?
בביקור במרפאה לאורולוגיה נוודא תחילה שהמצב אכן דורש ניתוח - על סמך תשאול ובדיקות דימות. אם נקבע שהמצב מצריך התערבות ניתוחית, נזמין את הילד והוריו למרפאת טרום ניתוח במרכז שניידר לפגישה עם רופא אורולוג ועם אחות להכנה להליך ולמתן הדרכה על ההכנה הדרושה ליום הניתוח עצמו כמו שעת ההגעה, הנחיות לצום ולבדיקות נוספות.
כמה זמן אורך ניתוח Pyeloplasty?
משך הניתוח נע בין שעה וחצי לשלוש שעות.
מהלך הניתוח
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה.
הניתוח יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך מותני) או בגישה לפרוסקופית עם חתכים זעירים.
הרופא המנתח יחליט באיזו גישה ניתוחית יש לנקוט - בהתאם לגיל ולמשקל הילד ולמבנה מערכת השתן שלו. מהלך הניתוח כולל לרוב: חיתוך של האזור החסום וחיבור מחדש של אגן הכליה לשופכן.
במהלך הניתוח משאירים בגוף 3 צינורות:
- קתטר שתן – צינור המאפשר ניקוז תקין ורציף של מערכת השתן.
- נקז – צינור המנקז הפרשות מאזור הניתוח.
- תומכן (סטנט) – צינורית גמישה המאפשרת זרימת שתן חופשית דרך האזור שנותח. זהו תומכן פנימי שאינו נראה כלפי חוץ.
מה קורה לאחר הניתוח במחלקה?
- בתום הניתוח המטופל מועבר לחדר התאוששות ואחר כך לאשפוז למשך יומיים-שלושה במחלקה הכירורגית.
- הוצאת קתטר שתן – תבוצע במחלקה, כעבור יממה מהניתוח.
- הוצאת נקז – תבוצע טרם השחרור הביתה.
- לקראת שחרור, נדרש לבצע צילום רנטגן כדי לוודא שהתומכן ממוקם היטב, וכן תקבלו הדרכה מהצוות הרפואי אודות המשך הטיפול בבית.
מתי מוציאים את התומכן (סטנט)?
כחודש וחצי לאחר הניתוח, הילד יוזמן לבית החולים להוצאת התומכן. זוהי פעולה כירורגית קצרה המתבצעת בחדר ניתוח, דרך השופכה, ללא חתכים נוספים.
מהו המשך המעקב במרפאה לאורולוגיה?
המעקב במרפאה כולל בדיקה גופנית וביצוע בדיקות אולטרסאונד של הכליות.
הניתוח נועד למנוע נזק עתידי לכליה, אך פעמים רבות אגן הכליה נראה עדיין רחב בבדיקות אולטרסאונד גם לאחריו, ואין הדבר מעיד על כשל ניתוחי. במקרים של ספק, יש לבצע מיפוי כליות - כדי להעריך מחדש את תפקוד הכליה ואת מעבר השתן.
מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח?
מדובר בניתוח בטוח יחסית. הן בגישה הפתוחה והן בגישה לפרוסקופית, שיעור ההצלחה הוא מעל 90%.
מהם הסיכונים בניתוח Pyeloplasty?
ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים משמעותיים, אך למטופלים צפויים כאבים בצד המנותח וכן תכיפות שתן בשל נוכחות הסטנט. לעיתים, עלולים להופיע דימום בשתן וזיהום בדרכי השתן.
באילו מקרים לאחר השחרור עלינו לפנות למחלקה לרפואה דחופה (מיון)?
- כאשר ישנה עליית חום מעל 38° מעלות.
- דימום משמעותי מאזור הניתוח.
- כאב בטן או כאב מותן חריגים.