חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

אות אבירות מרכז פרס לשלום וחדשנות הוענק לד"ר אפרת ברון הרלב מנהלת מרכז שניידר

האות הוענק לנשים שהפגינו גבורה, יוזמה, ומנהיגות בחזית, בעורף ובכל חלקיה של החברה הישראלית
פורסם: 29.02.24 | עודכן: 03.03.24

קרדיט לצילום: דניאל נפוסי. תמונה מרגל קבלת אות האבירות, ד"ר הרלב לצד ג'וחה ושרון, סבו ואימו של אופיר אנגל, שנחטף לעזה ושב למחלקת השבים של שניידר

אות אבירות מרכז פרס לשלום וחדשנות הוענק לד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר בטקס מרגש שהתקיים ב-28.2.24 במרכז פרס לשלום ולחדשנות.

טקס אות האבירות המסורתי של מרכז פרס לשלום ולחדשנות התקיים השנה בסימן מאורעות ה- 7 באוקטובר. האות הוענק לנשים שהפגינו גבורה, יוזמה, ומנהיגות בחזית, בעורף ובכל חלקיה של החברה הישראלית. השנה, על הבמה הוענק אות מיוחד לנשים שנחטפו באותה השבת וחזרו מהשבי, ובעבור אלו שעדיין שם. בין הנשים: ירדנה ארזי, אילנה דיין, נועה תשבי, בתיה עופר, לורינה ח'טיב קיזל, ד"ר כוכב אלקיים-לוי, אחיות לנשק, הטנקיסטיות, אסנת פרי ועוד. 

לדברי אפרת דובדבני, מנכל"ית מרכז פרס לשלום ולחדשנות": ד"ר אפרת ברון-הרלב היא מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים בו נקלטו האמהות והילדים החטופים ששוחררו משבי החמאס. בשלב מוקדם של המלחמה פעלה אפרת לגייס את משרד הבריאות להקמה מבעוד מועד של מתחם ייעודי לקליטתם, והובילה את הצוותים הרפואיים והפסיכולוגיים בבית החולים לפתח שיטות ומודלים שלא היו קיימות בספרות המקצועית. המשפחות שנקלטו בשניידר נעטפו בחום, רגישות ומקצועיות בזכות הובלתה של אפרת".

לדברי ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים: "פתיחת מחלקה א1 – מחלקת השבים בשניידר, היתה עבורנו חלום ומשימה ששאפנו לה, כבר מהימים הראשונים שלאחר ה- 7 לאוקטובר. עוד הרבה לפני שמישהו דמיין שהם חוזרים, אנחנו חלמנו על זה, תכננו את זה, הצקנו לכל מי שאפשר להציק בשביל לוודא שזה ברור שהילדים שבשבי חייבים כבר לחזור, וחייבים לחזור אלינו. התכנון והציפייה לכך היו חשובים עבורנו כי כמו בכל יום בחיינו המקצועיים והאישיים, כך גם בתקופה הזו – הרגשנו שזו אחריותנו, וזה תפקידנו לדאוג ולטפל בכל ילד וילדה הנדרשים לעזרתנו. עשינו הכל, כל מה שידענו, וגם מה שלא ידענו, בשביל ש- 19 ילדים, 6 אימהות וסבתא אחת, 26 שבים, ירגישו שהם מקבלים בחזרה את חייהם, שהילדים מקבלים בחזרה את ילדותם.

אני מודה למרכז פרס לשלום וחדשנות על הפרס. אני רחוקה מלהיות אבירה, או גיבורה. אני בעיקר מרגישה זכות גדולה שהיתה לי האפשרות לעזור לגיבורים ולגיבורות האמיתיות. עוצמתן וחוזקן של האימהות והנערות שפגשתי במחלקה, היא בלתי נתפשת, כמו גם ההתמודדות שלהן כעת עם הקושי, הסבל, הגעגוע, והאבל, תוך כדי ההסתכלות קדימה ותכנון המשך החיים עבור העתיד של כולנו – הילדים. בשביל שנוכל לתכנן, להמשיך ולצמוח, אנחנו חייבים להחזיר מהר את כל מי שנשאר שם בעזה. שנזכה לימים טובים יותר, ושנזכה לראות את כל החטופים כאן איתנו מהר ככל הניתן. 

עבור לתוכן העמוד