לוגו כללית
חדשות שניידר 78
כותבים עלינו 79
אירועים וכנסים 80
טפסים להורדה 81
טלפונים חיוניים
מחקר
ממלכת הילדים
תרומות
עמוד פנימי - שלום כיתה א
מדיניות איכות הסביבה

דיכאון בילדים: הטיפול המשולב

ילד שלא מקבל טיפול נגד דיכאון עלול לסבול ממחלת דיכאון שתחזור ותופיע בהתקפים לאורך כל שנות חייו. במרפאה לטיפול במצבי רוח במרכז שניידר מקנים לילד כלים להתמודד עם הדיכאון והשלכותיו בטיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי
פורסם: 09.06.15 | עודכן: 07.07.15


דיכאון קליני (Major Depressive Disorder) הוא הפרעה נפשית המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך של מצב רוח ירוד. מדובר בתופעה נפשית, המתבטאת בעיקר במצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז. דיכאון הוא בעיה נפוצה, ועל פי נתונים שמפרסם בשנים האחרונות  ארגון הבריאות העולמי, כ־450 מיליון איש סובלים מהמחלה. בארגון מעריכים כי בתוך 20 שנה הדיכאון עלול להיות הבעיה הבריאותית מספר אחת בעולם.

האם דיכאון פוגע גם בילדים?
שניים עד שלושה אחוזים מהילדים וכשמונה אחוזים מהמתבגרים בארץ ובחו"ל סובלים מדיכאון. דיכאון בילדים הוא לא שלב חולף או חלק מתנודות נורמליות במצב רוח בגיל ההתבגרות. זוהי מחלה אמיתית וקטלנית שניתנת לזיהוי ופוגעת במיליוני ילדים מתחת לגיל 18 בארץ ובחו"ל.

מה ההבדל בין דיכאון למצב רוח רע? 
מצב רוח רע עלול להיגרם מאירועים שונים, כמו כשלון בבחינה או אובדן של קרוב משפחה. מצב רוח רע חלש יותר בעוצמתו בהשוואה לדיכאון, הוא חולף אחרי זמן קצר ונוטה להופיע בשכיחות נמוכה. עם זאת, מצבי רוח תכופים בילדות עלולים להתפתח לדיכאון, אם לא מטפלים בהם.

מהן הסיבות להופעת דיכאון?
סיבות הדיכאון נעוצות בשילוב של גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביוכימיים. אצל כל ילד שסובל מדיכאון חלים שינויים ביוכימיים במוח. שינויים אילו יכולים לנבוע מסיבות גנטיות, אך גם גורמים פסיכולוגים וסביבתיים עלולים לייצרם ולגרום לדיכאון. גורמים פסיכולוגים יכולים להיות שאיפה לפרפקטציוניזם, אי יכולת להתמודד עם כישלון, מצפון רגיש שמייצר רגשי אשם קשים, אופי מרצה שמוביל לתחושת היעדר אוטונומיה ופגיעה בזהות העצמית, היעדר רפרטואר תגובות הפוגע ביכולת לפתור בעיות אישיות וקשיים ביצירת קשרים בינאישיים. גורמים סביבתיים יכולים להיות: אובדן מכל סוג שהוא; מעבר דירה; גירושין; התעללות נפשית, גופנית או מינית; מחלה כרונית קשה.

האם הדיכאון יחלוף מעצמו או שחייבים טיפול?
בעיות מופנמות, כמו דיכאון או חרדה, לא יעברו מעצמן ללא טיפול. נוסף לכך, ילדים עם דיכאון שלא טופלו בגיל הילדות, בדרך כלל יסבלו מבעיות נוספות בשלבים מאוחרים יותר בחיים.  לכן, ככל שמזהים את המחלה  בשלב מוקדם יותר והיא זוכה למענה טיפולי הולם, כך סיכויי ההחלמה ומניעת הסיבוכים הנלווים הם גבוהים יותר. מצד אחד חשוב מאוד לטפל בדיכאון, אולם מהצד האחר למרבה הצער רוב הילדים שסובלים מדיכאון אינם מטופלים. 

למה רק חלק קטן מהילדים שסובלים מדיכאון מקבל טיפול?
דיכאון, כמו חרדה, הן הפרעות נפשיות המוגדרות כבעיות מופנמות, שבהן הילד בעצמו סובל, אך לא בהכרח מפגין את הסבל שלו כלפי חוץ ואינו מספר על כך להוריו.

אילו סיבוכים עלולים להתפתח מדיכאון?
הסיבוכים שעלולים להתפתח מדיכאון שלא מטופל בגיל צעיר הם: כישלון בלימודים ונשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות וחרדה והכי חמור - סכנת אובדנות.

האם אובדנות היא תופעה נפוצה בקרב מתבגרים?
התאבדות היא אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר בגילאי 15 עד 24 והיא אחד הסיבוכים החמורים ביותר של דיכאון.

איך מזהים מחשבות אובדניות בילדים ומתבגרים?
ילדים בדרך כלל מאותתים על כוונתם להתאבד באמירות כגון: "הלוואי ולא הייתי קיים", "אין ערך לחיים", "במצבי הנוכחי עדיף לא לחיות". כדאי להתייחס ברצינות גם לאיומים קטנים ולפנות לגורם מקצועי, כדי לסייע להם להתגבר על המצוקה ובכך להציל חיים.

איך ניתן לזהות סימנים לדיכאון בילדים ובמתבגרים?
דיכאון אצל הילד והמתבגר עשוי להתבטא בארבעה  מישורים עיקריים: רגשי, גופני, קוגניטיבי (חשיבתי) והתנהגותי. התסמינים הבאים יכולים להצביע על דיכאון: עצבות תמידית, בכי תכוף, עמדה של חוסר אונים, ירידה ברמת ההנאה מפעילויות שהילד נהנה מהם בעבר, שעמום תמידי, בידוד חברתי, ביטחון עצמי נמוך, רגשי אשמה, רגישות קיצונית לדחייה או כישלון, קושי במערכות יחסים, תלונות רבות על כאבים פיזיים כמו כאבי ראש וכאבי בטן, היעדרויות מבית הספר, יכולת ריכוז נמוכה, שינוי משמעותי בדפוסי שינה ואכילה, עייפות מרובה, התנהגות הרסנית, אי רצון לחיות ודיבורים על מוות.

אצל ילדים צעירים, בשונה ממתבגרים, הדיכאון לא תמיד מתבטא בעצב, אלא בגילויי התנהגות כמו עצבנות, התקפי זעם, חוסר שקט, חוסר שביעות רצון , נטייה לריב וכמו כן סימפטומים גופניים שאין להם הסבר רפואי.
 
אין צורך לחפש סימנים של כל המצבים האלה, ודי בצרוף של שניים עד שלושה סימנים מהרשימה כדי לרמוז על אפשרות שהילד לוקה בדיכאון ושהוא זקוק לעזרה מקצועית.

מהם התסמינים הרגשיים לדיכאון בילדים?
התסמינים הרגשיים עשויים להתבטא בתופעות הבאות: עצבות מתמשכת, חרדה, שעמום, בכי, פסימיות, אובדן הנאה וחוסר עניין, הערכה עצמית נמוכה, רגשי אשמה ורגישות יתר לכישלון ולדחייה.

מהם התסמינים הגופנים?
התסמינים הגופניים עשויים להתבטא בתופעות הבאות: תלונות על כאבי בטן או כאבי ראש, אובדן תיאבון או זלילה מופרזת, שינויים בדפוסי שינה, האטה פסיכומוטורית, עייפות וחוסר אנרגיה להשקיע מאמץ בפעולות שגרתיות.

מהם התסמינים הרגשיים לדיכאון בילדים?
תסמינים קוגניטיביים עשויים להתבטא בתופעות הבאות: קשיי ריכוז; חשיבה איטית; קושי לקבל החלטות וקושי לפתור בעיות; מחשבות שליליות בלתי פוסקות על העצמי, על העולם ועל העתיד; במקרים קיצוניים ייתכנו גם מחשבות על מוות ועל פגיעה עצמית.

מהם התסמינים ההתנהגותיים?
תסמינים התנהגותיים עשויים להתבטא בתופעות הבאות: נסיגה מקשרים חברתיים ואף התבודדות, ירידה או הפסקה בהשקעה בלימודים, הזנחת הופעה חיצונית ולעיתים הזנחת ההיגיינה הגופנית. מתבגרים עלולים לסרב לחפש דרכים להיעדר מבית הספר. בילדים צעירים יותר הדיכאון לא יתבטא בהכרח בעצב, אלא לעיתים בגילויי עצבנות, התקפי זעם, חוסר שקט וחוסר שביעות רצון מתמשכים.

איך מטפלים בדיכאון במרכז שניידר?
במרפאה למצבי רוח במרכז שניידר עובדים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, המציעים יחד טיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי. שיטת הטיפול קרויה CBT  (ראשי התיבות של Cognitve Behavioral Therapy) . בשיטה טיפול זו  לא נכנסים לסיבות הדיכאון ולא מחפשים תובנה לחיי הנפש העמוקים של הילד, כפי שעושים בפסיכותרפיה פסיכודינמית, אלא מתייחסים לסימפטום הדיכאון ומקנים לילד כלים להתמודד עם הדיכאון והשלכותיו.

דיכאון הוא מחלה שפוגעת בחשיבה, ברגש ובהתנהגות. דפוסי החשיבה של הילד הדיכאוני נעשים מאוד שליליים, פסימיים וטוטאליים והוא נוטה לשפוט את עצמו בחומרת יתר, מפחית מערכו ומהישגיו, מפחית מערכם של אנשים אחרים ורואה את העתיד כקודר. דפוסי חשיבה שליליים אלו מייצרים רגשות דיכאוניים ולכן  מתמודדים בטיפול עם  דפוסי החשיבה השלילית.

ילדים עם דיכאון מטופלים במרכז שניידר במסגרת סדנה פרטנית להתמודדות עם מצבי רוח. הטיפול בסדנה  מאפשר טווחי זמן ארוכים יותר בין ההתקפים וזיהוי סימנים מקדימים למניעת ההתקף הבא.

במישור ההתנהגותי מעודדים את הילד לחזור בהדרגה לפעילויות שנהג ליהנות מהן לפני המשבר ולחזור לרמת התפקוד הקודמת הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. מעודדים אותו לעסוק בפעילות ספורטיבית באופן קבוע, כיוון שפעילות זו גורמת להפרשת אופיאדים במוח - המביאים לשיפור מצב הרוח.
 
העבודה עם הילד כוללת לפעמים גם לימוד של מיומנויות שונות - כמו מיומנויות חברתיות וניהול זמן - אשר יאפשרו לו להתמודד בצורה טובה יותר בעתיד במצבים שגורמים לו היום למצוקה. במהלך הסדנה מקבל הילד מטלות לביצוע בבית:  יומני מעקב של אירועים שגרמו למצבי הרוח כולל זיהוי המחשבות והרגשות שהתעוררו במצבים אילו; ניסיון לייצר מחשבות אלטרנטיביות יותר חיוביות ותרגול של מיומנויות שנלמדות בסדנה.

במקביל, באמצעות הטיפול הסביבתי, מנסים לשנות את הגורמים הסביבתיים לדיכאון. לדוגמה, מפנים לטיפול אם דיכאונית, מתערבים בבית הספר כדי לסייע לאווירה יותר תומכת בילד ועושים התערבות משפחתית היכן שיש התעללות בילד או כאשר נותנים לילד מסרים אגרסיביים, המחבלים בשמחת החיים שלו. הדרכת ההורים כוללת הנחיות כיצד לעודד את הילד לפעילותו הקודמת תוך התחשבות במצבו.

האם טיפול בדיכאון מחייב שימוש בתרופות?
במקרים מסוימים  נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון שאינן גורמות להתמכרות, שהוכחו כיותר יעילות בצרוף עם טיפול פסיכולוגי.  מדובר בתרופות נוגדות דיכאון, אשר פעילותן מתמקדת בוויסות מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) ועל ידי כך מביאות לשיפור מצב הרוח. השפעת התרופות ניכרת רק  כעבור שלושה עד ששה שבועות מרגע תחילת נטילתן וההוראה הניתנת היא להמשיך בטיפול ולא להתייאש גם אם אין תוצאה מיידית.

האם אפשר להתמכר לתרופות?
תרופות אילו לא גורמות להתמכרות. במחקר הוכחה יעילות מרבית בטיפול בדיכאון על ידי שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

כמה זמן נמשכת הסדנה?
הסדנה הטיפולית כוללת של 16 עד 21 מפגשים, בהתאם לחומרת המצב. העבודה בסדנה כוללת גם מטלות שהילד צריך לבצע בבית.

איך מתקבלים לטיפול במרפאה במרכז שניידר?
פרטים על קבלה לטיפול ניתן לקבל בטלפון: 03-9253186, מ־8:00 עד 10:30. נייתן גם לפנות בדואר אלקטרוני.

פרופ' אלן אפטר הוא פסיכיאטר ילדים ונוער במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר, מייסד המחלקה ומנהלה במשך שנים רבות 

כתבות נוספות

בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד