חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים

מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל - עמוד הבית

JCI - תו תקן של איכות ובטיחות
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

שירות לציבור ללא תשלום: ייעוץ טלפוני לילדים, בני נוער והורים בזמן ההתמודדות עם נגיף הקורונה

צוות המערך הפסיכולוגי והמחלקה לרפואה פסיכולוגית מעניק עזרה ראשונה נפשית לילדים, בני נוער והורים הסובלים ממצוקה ודחק, ניתן ללא תשלום, מדי יום בין השעות: 08:00 עד 24:00 באמצעות הטלפון: 03-9253408
פורסם: 16.03.20 | עודכן: 18.03.20

צוות המערך הפסיכולוגי והמחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, מעניק תמיכה נפשית והכוונה באמצעות יעוץ טלפוני לילדים, בני נוער והורים בזמן ההתמודדות עם נגיף הקורונה. 

עזרה ראשונה נפשית לילדים מכל רחבי הארץ, הסובלים ממצוקה ודחק, ניתנת ללא תשלום, מדי יום בין השעות 8:00 - 24:00, באמצעות מספר הטלפון: 03-9253408.

השירות ניתן ביוזמת פרופ׳ סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר, ד"ר אורית קריספין, מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכז שניידר, הפסיכולוג דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במרכז שניידר וד״ר נועה בן ארויה, מנהלת המרפאה הפסיכיאטרית בשניידר.

לאור השינוי הדרמטי באורח החיים של כולנו, ממליץ דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים:
להסביר לילדים את המצב: לתת מידע מסודר ומאורגן גם לילדים קטנים. עצם הדיבור מכניס תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה כרגע ידוע על המצב ומה חושבים לגבי מה שצפוי בימים הקרובים. ברגע שהילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת לילד לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו.
לא להבטיח שאין שום סכנה: במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שהגורמים המוסמכים מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים - מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד - לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. יש פשוט להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים.

ליזום פעילות עם הילדים: 
חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב על ידי משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומה. כמו כן, חשוב לארגן פעולות שגרה - להכין ארוחות יחד, ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה (לסדר אלבומים, לשחק מונופול וכדומה).

לנשום באופן מרגיע: 
ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד 2 או 3 ואז נושפים תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5 – 10 פעמים, הן מורידות לחץ. תרגיל נוסף - בזמן לחץ כיווץ של האגרופים וספירה עד 4 ואז שחרור שלהן במשך 4 פעמים - מביא לתחושת שחרור והורדת לחץ.
באופן כללי חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר אנחנו כהורים משדרים בטחון ושליטה, לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה.


עבור לתוכן העמוד