מחלת חיסוני ראשוני - מה זה?

מחלות החסר החיסוני תוארו לראשונה בשנות ה- 50. מדובר על מחלות שהתבטאו בזיהומים חוזרים קשים ומסכני חיים. בזמנו ידעו להבין בגדול שהמחלות נגרמות על ידי חסר של תאי מערכת החיסון או חסר של יצור נוגדנים.
מאז ועד היום המידע על מחלות אלו התרחב בצורה מאד משמעותית.

להרבה מהמחלות האלו היום יש גורם ידוע ומדובר בשינוי גנטי מולד שגורם להם. עד כה תוארו כ-450 גנים הקשורים למחלות החסר החיסוני. יחד עם זאת, בחלק מהמחלות עדיין אין הסבר חד משמעי לגורם למחלה.
כמו כן, התברר במשך השנים שחלק מהשינויים שגורמים למחלות אלו מתבטאים לא רק עם זיהומים חוזרים אלא עם נטיה למחלות אטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו. בעיקר מדובר על ירידה בספירות הדם - אנמיה תרומבוציטופניה ונויטרופניה. בנוסף, חלק מהמחלות גורמות למחלות מעי דלקתיות. אופייני לראות הגדלת טחול כבד ובלוטות מאד ממושכת שאינה חולפת. לעיתים מדובר במצב של מדדי דלקת מוגברים בדם וחומים לא מוסברים שחוזרים על עצמם או מתמשכים זמן רב ללא גורם ברור.

הבנה זאת הולידה שנוי בהגדרה והיום מחלות החסר החיסוני הראשוני נקראות הפרעות מולדות במערכת החיסון. כל זאת כדי להדגיש שההסתמנות אינה בהכרח זיהומים חוזרים ושמדובר במגוון רחב של תחלואה שכולל זיהומים קשים חוזרים או יוצאי דופן, תופעות אוטואימוניות שונות, לעיתים מחלות עור שונות, שילוב של מצבים אלו עם תופעות אלרגיות, לימפומה, הגדלת כבד טחול ובלוטות, דלקתיות יתר ועוד.
חשוב לזכור שהאבחנה המבדלת של מצבים אלו היא רחבה ובהרבה מקרים ישנו הסבר זיהומי או תחלואה אוטואימונית מבודדת. אם יש חשד או סיפור משפחתי של מחלת חסר חיסוני, מומלץ לפנות לרופאה או רופא מומחים באימונלוגיה לבירור.

 

למחלות חסר חיסוני ישנו טיפול
בחלק מהמקרים בהם התחלואה לאורך החיים קשה, וידוע שיש הצלחות טובות בהשתלת מח עצם, מבוצעות השתלות מח עצם שהן טיפול שמוביל לריפוי מלא של המחלה. בעולם קיימים גם מספר טיפולים גנטיים מחקריים לחלק מהמחלות, אך התועלת של רובם לעומת ההצלחות הטובות בהשתלות מח העצם עדיין נמצאת בבדיקה.

במקרים אחרים, בהן הבעיה המרכזית היא הפרעה ביצור נוגדנים, הטיפול לרוב כולל עירוי נוגדנים חודשי חליפי- כלומר כל חודש המטופל מקבל תכשיר נוגדנים מרוכז שמורכב מנוגדנים שהופקו מתרומות של דם של מאות אנשים. טיפול זה גם ניתן לאחרונה בעולם וגם בארץ בצורת תת עורית בבית על ידי המטופל בעצמו.

החלק מהמחלות הטיפול כולל טיפול אנטיביוטי מונע קבוע לכל החיים, חיסונים יחודיים או תרופות ביולוגיות מיוחדות.
מחלות החסר החיסוני הראשוני / הפרעות מולדות במערכת החיסון הן רבות מאד. בקטע זה נסקור חלק מהן.

 

איקס לינקד אגאמאגלובולינמיה (חסר יצור נוגדנים) -X-Linked agammaglobulinemia

---

מדובר במחלת החסר חיסוני בין הוותיקות שתוארה כבר בשנת 1952 על ידי רופא צבאי בריטי בשם ברוטון ועל שמו זכתה לכינוי ברוטונס אגאמגלובולינמיה.
הוא תיאר מספר חולים בנים עם זיהומים חידקיים קשים וחסר נוגנדים ואף טיפל בהם בהצלחה בזריקות נוגדנים לשריר. שנים רבות לאחר מכן, אובחנה הסיבה למחלה בגן שנקרא BTK ונמצא על כרומזום X ולכן המחלה פוגעת בבנים דווקא.

הגן אחראי על יצור חלבון שחשוב להתפתחות תאי ה-B שהם התאים במערכת החיסון שמייצרים נוגדנים.
לחולים עם XLA יש אחוז מאד נמוך של תאי B בדם כמעט תמיד פחות מ2% ורמות הנוגנדים שלהם מאד נמוכות.
המחלות האופיניות הן דלקות ראה אוזניים ובהמשך גם סינוסיטיס. זיהומים בדם עם חיידק פנאומוקוק דלקות קרום המח או פרקים ועצמות.
חלק מהחולים מסתמנים לראשונה דווקא עם ספירת דם לבנה נמוכה- נויטרופניה וזיהומים הקשורים לכך. לכן מאד חשוב בעיקר בבנים לבדוק מרות נוגדנים בחולים שמסתמנים כך. במעבר על חולים שאובחנו במרכז שניידר עם מחלה זו וגם על חולים אחרים בישראל, נראה שהתופעה יותר שכיחה משתואר עד כה וממצאים נמצאים בפרסום כעת.
הביטויים לרוב מתחילים לאחר גיל 6 חודשים כשהמאגר נוגדנים שהאם מעבירה בשליש האחרון של ההיריון לעובר מתכלה.

הטיפול במחלה מורכב בעיקרו מעירוי נוגדנים חליפי חודשי שניתן לוריד או בצורה תת עורית בבית. אנטיביוטיקה מניעתית וטיפול מהיר במצבים זיהומיים. יחד עם זאת, חלק מהחולים סובלים עדיין מזיהומים או תחלואה ריאתית וכן מהתפתחות מחלת מעי דלקתית ובמקרים נדירים, זיהומים במערכת העצבים. לאור זאת, בהליכי מחקר נמצאת אפשרות של טיפול גנטי שירפא את החולים.
ישנם עוד כמה סוגים נדירים יותר של שינויים גנטיים שגורמים לחסר יצור נוגדנים- אגאמגלובולנמיה והם יכולים להופיע גם בבנות.

 

SCID-Severe combined immunodeficiency-חסר חיסוני חמור משולב

---

גם מחלה זו תוארה בשנות ה-50 וכוללת שינויים גנטיים שגורמים לחוסר יכולת של תאי T ולעיתים גם תאי הB- וה-NK של מערכת החיסון להתפתח בתקופה העוברית.
התינוקות לרוב חולים מגיל מאד צעיר לפעמים כבר מיד אחרי הלידה. לרוב רואים פטרת משמעותית בפה ובחיתול שלא חולפת או מיד חוזרת לאחר טיפול, שילשולים ממושכים, חסר שישגוג וחוסר עליה במשקל, מחלת עור משמעותית, מחלה נשימתית שאינה משתפרת וזיהומים שונים כולל עם מזהמים יוצאי דופן כמו PCP שאינם גורמים לתחלואה בתינוקות בריאים.

 

בעשור האחרון פותחה בדיקת סקר ילודים עבור SCID ומאז אוקטובר 2015 הוכנסה בדיקה זו גם לסקר הילודים בישראל. לכן האבחון היום מתרחש כבר בגיל שבועיים שלושה לרוב לפני שמרבית התינוקות חולים. מרכז הסקר בתל השומר יוצר מידית קשר עם המשפחה ומבוצע בירור מקיף על מנת לאשר או לשלול את האבחנה. מיד לאחר האבחנה, המשפחה צריכה לפנות מידית למרכז שמבצע השתלות מח עצם בילדים להתקדמות מהירה להשתלה.
הטיפול ב-SCID הוא השתלת מח עצם דחופה שמבוצעת לרוב בגיל 3 חודשים-אז הכבד בשל מספיק להתמודד עם פירוק התרופות הכימותרפיות שניתנות בהשתלה.

בעבר, ההישרדות לאחר השתלות היתה תלויה מאד בגיל הגילוי של האבחנה מצבו של התינוק/ת וזמינות של תורם מתאים. היום, הפיתוחים הרפואיים החדשים ביכולות של יחידת השתלות מח עצם להצליח להשתיל גם כשאין תורם מתאים במשפחה או במאגר התורמים, היכולת להתמודד עם זיהומים כמו CMV עלי ידי טכנולוגיות חדשות כמו תאים יעודיים שתוקפים את הוירוס המפותחים ביחידת השתלות מח העצם במרכז שניידר והעובדה שהאבחון מבוצע דרך סקר הילודים, הובילו לשיפור עצום בהצלחת הטיפול ב-SCID.

CGD-chronic granulomatous disease-מחלה גרנולמטוטית כרונית

---

מחלה זו מתבטאת בתגובה חיסונית לא תקינה כנגד מספר מצומצם של חיידקים ופטריות/עובשים שגורמת ליצרת אבססים וגרנולומות. לעומת זאת לחולים אין בעיה להתמודד עם חיידקים רגילים אחרים או עם מחלות ויראליות. המחלה הגורמת גם למחלת מעי דלקתית ולתגובה דלקתית מוגזמת.
ההסתמנות שונה מחולה לחולה ויכולה להופיע גם באנשים מבוגרים, אבל לרוב מופיעה בשנים הראשונות לחיים עם זיהום ברקמות רכות בלוטות לימפה או אבססים. 
חלק מהמזהמים במחלה הם מאד יחודיים לה ולרוב אינם פוגעים באנשים בריאים כמו אספרגילוס וסרציה למשל.
הטיפול המוצע הוא השתלת מח עצם שמרפאת את המחלה. לעיתים במקרים קלים יותר בהם המטופל או המשפחה בוחרים שלא לבצע השתלה, הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי ואנטי פטרייתי מונע לכל החיים, וטיפול בסיבוכים הדלקתיים והזיהומיים.

Wiskott-Aldrich syndrome מחלה על שם וויסקוט אלדריץ'

---

מחלה נדירה שבה נמצאו שנויים גנטיים בגן שנקרא WAS המקודד לחלבון שאחראי על מבנה שלד התא. השינויים גורמים  גם לפגיעה בתאי מערכת החיסון שאינן יכולים לארגן את השלד שלהם בצורה דינמית טובה כדי להעביר מידע בין תא אחד לשני למשל וכן בתאי הטסיות דם. לאור החולים מתגלים כבר לאחר הלידה עקב פגיעה בטסיות הדם שגורמת לספירת טסיות נמוכה- תרומבוציטופניה עוד לפני שהם סובלים מזיהומים. לחולים יש לרוב גם אסתמה של העור- אטופיק דרמטיטיס קשה וזיהומים של העור דלקות אוזניים ודלקות ראה. מדובר גם המגן שנשא על כרומוזום X  ולכן המחלה פוגעת בבנים.
גם במחלה זו יש הצלחה טובה בטיפול בהשתלות מח  עצם. לעיתים חלק מהחולים סובלים ממחלה יותר קלה. בעולם יש מספר מרכזים שמטפלים במחלה זו על ידי ריפוי גנטי אך היכעילות של טיפול זה עדיין נמצאת במחקר.

 

CVID-Common Variable immunodeficiency- מחלת חסר חיסוני משתנה

---

מדובר באבחנת החסר החיסוני השכיחה ביותר בעולם.
במרכז ביטוי המחלה מדובר על הפרעה ביצור נוגדנים הגורמת לזיהומים חוזרים.
בניגוד למחלות שתוארו עד כה, הבסיס הגנטי למחלה ידוע רק בשליש מהחולים. כמו כן, המחלה מופיעה גם בילדים, אך הרבה פעמים מסתמנת רק בגיל ההתבגרות ואף בגיל מבוגר.
גם המופע מאד שונה בין מטופל למטופל. לעיתים בתחילה רואים תופעות אוטואימוניות כמו ירידה בספירות הדם, תרומבוציטופניה אימונית, או אנמיה המולטית, או מחלת מעי דלקתית, ורק לאחר שנים מופיעה הירידה ברמות הנוגדנים והנטיה לזיהומים.
חלק מהחולים מסתמנים עם הגדלת טחול משמעותית והגדלת בלוטות לימפה, או דלקות פרקים.
במקרים בהם יש אבחנה ברורה עם מרכיב של פגיעה תאית, במיוחד בגיל הצעיר, מוצעת השתלת מח עצם כטיפול מרפא. עדיין ברוב המקרים לאור שאין אבחנה ברורה, והסיכונים בהשתלה עולים על התועלת, הטיפול המוצע הוא עירוי נוגדנים חליפי לכל החיים, טיפול אנטיביוטי מונע, טיפול מהיר ויעיל בזיהומים וטיפול בתופעות האוטואימוניות של המחלה.

Hyper IgE Syndrome-HIGES-תסמונת ה-IGE המוגבר או תסמונת איוב

---

מחלת חסר חיסוני נדירה, המתבטאת במחלת עור קשה-דרמטיטיס אטופית חמורה המלווה בזיהומי ראות קשים, אבססים גדולים מאד ונטיה לפטרת. בחלק מהמקרים יש גם נטיה לשברים והפרעה בנשירת שיני החלב. ה-IGE הגבוה הוא תופעה מלווה ואינו גורם למחלה בעצמו. חשוב לציין ש- IGE מוגבר אופייני גם בחולים עם אטופיק דרמטיטיס ללא HIGES ומרביתם אינם סובלים מהמחלה. דרוש שיהיו גם זיהומים משמעותיים או רמזים נוספים כדי להחשיד בצורך בבירור, או במקרים שישנו סיפור משפחתי של המחלה. הטיפול כולל טיפול אנטיביוטי ולעיתי אנטי פטרייתי לכל החיים וטיפול מהיר בזיהומים.

המגוון של מחלות החסר החיסוני הידועות היום רחב ביותר. בסקירה כאן הוצגו בקצרה רק מספר מצומצם של מחלות.

ניתן ליצור קשר עם המרפאה באמצעות טלפון: 03-9253652
או בפנייה מאובטחת במייל:

 הורים לילדים עם מחלות חסר חיסוני מוזמנים להתייעץ ולחלוק מידע עם הורים אחרים בקבוצת הפייסבוק "יוצאים מהבועה" >>