מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס)

''...אחרי שלושה ימי חום עד 39 ומעלה נשברתי'' כותבת לי אחת האמהות מן הצפון
''לקחתי את בני בן השנתיים למרפאה, משוכנעת שיש לו דלקת גרון...''
''הצוואר היה מעט נפוח, הוא סירב לאכול ורק שתה מיץ תפוחים.  חוץ מזה הוא די התנהג כרגיל. 
 
ואז בדק אותו רופא הילדים ואמר שיש לו מחלת הנשיקה...''
 מה פתאום מחלת הנשיקה? מאיפה שיתפוס דבר כזה?
 בפעוטון יש רק ששה ילדים. אף אחד לא היה חולה לאחרונה, הגרון שלו אדום...''
 ''אני עוברת קופה''
 '' חוץ מזה, כתוב לנו דף מידע מפורט על מחלת הנשיקה... אבל  מ פ ו ר ט...''
 
דף המידע שלפניכם סוקר בפירוט את מחלת הנשיקה וביטוייה בגילאים שונים.
הדף כולל מידע אודות דגירה, הדבקה ועוד והוא אכן מפורט
(מפחידות אותי האמהות האלו מהצפון...)
אז נתחיל...
 
מהיכן השם המוזר הזה?
ובכן, למחלה מספר שמות:
השם הנפוץ ביותר, שהרופאים אוהבים לכנות אותו ''עממי'' - הוא מחלת הנשיקה.
הסיבות הן שתיים:
א. ההדבקה היא טיפתית דרך מגע של רוק
ב. בשנות הששים והשבעים, היו התפרצויות של מונונקליאוזיס בקולג'ים בארה''ב, בקרב אותם נערים/נערות
שטרם חלו במחלה. קולג' ונשיקות הולכים יחד לא רע מסתבר..
השם הישן ביותר למחלה הוא - glandular fever או חום הבלוטות. זהו גם כן שם תיאורי הבא לתאר מחלת
חום עם הגדלה של קשריות (בלוטות) לימפה, בעיקר בצוואר...
עם התפתחות הרפואה והשימוש במיקרוסקופ, הבחינו החוקרים שישנה עליה במספר הכדוריות הלבנות או
נכון יותר בתת קבוצה בקרב הכדוריות הלבנות: התאים המונו נוקליאריים (התאים החד גרעיניים). 
נאמר מעתה - עליה במספר המונונוקליארים מסיבה זיהומית או  infectious mononucleosis
 
שכיחות המחלה, גורמיה וההדבקה:
בניגוד למה שחושבים רבים מן ההורים, זו מחלה מאוד נפוצה.
אם היינו נוטלים בדיקות סרולוגיות (בדיקות דם המודדות את רמת הנוגדנים כנגד מחלות שונות) בקרב ילדים
בני חמש שנים, היינו למדים שכש-75% חלו במונונוקליאוזיס, ועברו את המחלה כנראה, בצורה קלה או
תת-קלינית.
הספרות האמריקאית מתארת שמחלה מתחת לגיל 4 או מעל גיל 40, המחלה לרוב קלה ודמוית שפעת.
הגורם
בלמעלה מ-90% מן המקרים הגורם הוא וירוס בשם EBV.
זהו וירוס מאוד נפוץ ואם ניטול בדיקות מעבדה, נמצא ש-95% מאוכלוסיית העולם נחשפה אליו בשלב כלשהו
בחיים עשרת האחוזים הנותרים נחלקים בין וירוסים שונים, את חלקם איננו יודעים לזהות.
הרשימה כוללת:
  • CMV וירוס הציטומגאלו
  • טוקסופלסמה
  • אדנו וירוס
  • ועוד...
ההדבקה
פעמים רבות אני נשאל את שאלת הקסם: מאיפה הוא תפס את זה?
שאלה שהיא בתרגום חופשי מפולנית: מי אשם?
ובכן, את וירוס ה-EBV מפריש האדם ברוק לאורך החיים לאחר שנדבק. בכמות מרובה 3-6 חודשים לאחר
המחלה ובכמות מזערית בהמשך.
בכל נקודת זמן, אדם שטרם נחשף ל- EBV עלול להדבק דרך מגע עם רוק מכ-10-30% מכלל האוכלוסיה...
מעון יום, צעצועים משותפים, שתייה מכלים משותפים ועוד, מגבירים את הסיכון להדבקה בגיל צעיר.
ההדבקה היא כמעט בלתי נמנעת וזו למעשה אחת ממחלות הילדים.
כל האמור כאן, אין בכדי להמעיט בחשיבות אמצעי מניעה:
  • רחיצת ידיים תכופה
  • ניגוב ורחיצה של כל פריט הבא במגע עם רוק (צעצועים שולחנות, עגלה, כלי מזון)
  • שמירה על הגיינה הן בקרב הילדים והן בקרב המבוגרים
זמן הדגירה הממוצע
המידע שבידנו נובע ממחקרים אודות מתבגרים בעיקר. שם זמן הדגירה הממוצע (הזמן בין המגע להופעת הסימפטומים) הוא 30-50 יום.
 
תסמינים (סימפטומים):
קיימת שונות בין ילד לילד, כזכור מאסימפטומטי לחלוטין, למחלת חום ממושכת במתבגר.
הנה התמונה הקלאסית:
  • חולשה
  • הרגשה כללית רעה
  • חום
  • כאבי ראש
  • כאבי גרון
  • כאבי בטן
  • כאבים בשרירים
רופא הילדים ימצא בבדיקה הגופנית:
  • קשריות לימפה מוגדלות, לרוב בצוואר (90% מן המקרים)
  • טחול מוגדל - איבר שלו תפקיד במערכת החיסון (ב-50% מן המקרים)
  • כבד מוגדל (בכ-10% מן המקרים)
  • פעמים רבות הגרון מודלק עם תפליט על השקדים (מוגלה)
  • ב-3-13% מן המקרים, קימת פריחה על העור, (טיפול אנטיביוטי, שאין לו תפקיד במחלה זו,
    בעיקר במוקסיפן, יעלה את שכיחות הפריחה לכ-80%)
  • בחלק מן הילדים מופיעה נפיחות בעפעפיים
מה עושים?
ראשית מאבחנים.
רופא הילדים המנוסה יוכל לזהות מונונולקיאוזיס, על בסיס המידע הניתן לו ועל בסיס ממצאי הבדיקה הגופנית.
חשוב להימנע מטיפול אנטיביוטי, בקרים בהם האבחנה כמעט ודאית  בכדי לצמצם את הסכוי לפריחה שעלולה להיות מאוד לא נעימה.
רופא הילדים עשוי להיעזר בבדיקות העזר הבאות:
  • ספירת דם - לשלילת מחלה חיידקית ולזיהוי תאים המכונים לימפוציטים אטיפיים ואלו מרמזים
    על מחלה ויראלית
  • בדיקה לתפקודי כבד - לזיהוי עד כמה נרחבת מעורבות הכבד במחלה
  • מונוטסט - בדיקה יחסית מהירה, תוצאותיה מתקבלות תוך ימים, אם כי היא מאוד לא מדויקת
  • סרולוגיה - בדיקת נוגדנים כנגד EBV ,CMV וכו'. תוצאות הבדיקה לוקחות לרוב זמן ממושך יחסית
  • משטח גרון - לשלילת זיהום ע''י חיידק הסטרפטוקוק הגורם למחלה דומה
אוקיי, זיהינו. מה עושים?
אם השאלה מתיחסת לטיפול תרופתי, הרי שבשלב זה טיפול תרופתי כנגד הוירוס לא נמצא בשימוש שגרתי.
לרוב, גם אין צורך בהתערבות. זו מחלה החולפת מעצמה והגוף מתחסן כנגד הוירוס.
דברים אלו אינם נכונים במקרים בהם מערכת החיסון מדוכאת (בעיה מולדת, טיפול כימותראפי) או במקרים
בהם ישנם סימנים סוערים במיוחד עם סיובכים משניים מקרים אלו יטופלו ע''י צוות רפואי בבית החולים,
במסגרת אשפוז.
לכל השאר:
  • שתיה מרובה
  • הקפדה על כלכלה עם ערך קלורי מתאים
  • ארטיקים וקרטיבים להקל על הגרון
  • חום ואהבה (מחלת הנשיקה = נשיקה על המצח מדי בוקר...)
 

ד"ר אמיר כימיא, היחידה לרפואה דחופה
המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא    © כל הזכויות שמורות למרכז שניידר לרפואת ילדים