מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

מחלות דלקתיות של המעי

מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר הן קרוהן וקליטיס כיבית. הגורם למחלות אילו אינו ידוע. ב־20 אחוזים מהמקרים, מחלה דלקתית במעי מופיעה לפני גיל 15 שנים. בעשורים האחרונים מתרחשת עלייה דרמטית בשכיחות המחלותבארצות מפותחות, ובמידה פחותה יותר גם בארצות מתפתחות
ד"ר עמית אסא
פורסם: 18.01.15 | עודכן: 08.02.15

 

מחלות מעי דלקתיות גורמות לדלקת מתמשכת בחלקים שונים של מערכת העיכול. קוליטיס כיבית (Ulcerative colitis) פוגעת רק במעי הגס, ואילו מחלת קרוהן (Crohn disease) עלולה לפגוע בכל מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. מחלת קרוהן מערבת את כל עובי דופן המעי בניגוד לקוליטיס הכיבית שהינה מחלה המוגבלת לרירית המעי. מחלות אלו הינן מחלות ממושכות, וייתכנו תקופות של הפוגה והחמרה לאורך השנים.

מהן הסיבות למחלות דלקתיות של המעי?
הגורם למחלות אילו אינו ידוע. התיאוריה המקובלת היא שגורם כלשהו (ייתכן שינוי באוכלוסיית החיידקים במעי) מעורר תגובה דלקתית בלתי נשלטת ומתמשכת אצל אנשים עם רגע גנטי מתאים. המחלה שכיחה יותר בעולם המערבי, ומכאן המחשבה שגם גורמים סביבתיים מעורבים בהופעת המחלה כגון תזונה מערבית, חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה, חוסר בויטמין D וכדומה. לחץ פסיכולוגי עלול לגרום להחמרת המחלה אך אינו גורם להיווצרותה.

אצל מי ומתי מופיעה מחלה דלקתית במעי?
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך ב־20 אחוזים מהמקרים, מחלה דלקתית במעי מופיעה לפני גיל 15 שנים. בעשורים האחרונים מתרחשת עלייה דרמטית בשכיחות המחלה בארצות מפותחות, ובמידה פחותה יותר גם בארצות מתפתחות. כאשר קיים סיפור של בן משפחה החולה באחת ממחלות אלה, עולה הסיכון לחולה נוסף במשפחה.

מהם סימני המחלה?
הסימנים שיתוארו להלן הם השכיחים ביותר. ייתכנו רק חלק מסימנים אלה, וחומרתם שונה מחולה לחולה. בקוליטיס כיבית הסימנים העיקריים הם שלשול דמי. במחלת קרוהן, הסימנים כוללים שלשול ממושך – לעתים רירי או דמי, כאבי בטן, ירידה במשקל, תיאבון ירוד, חום ואנמיה.
בילדים - בעיקר כאלה החולים במחלת קרוהן - קיים לעתים קרובות עיכוב בגדילה ובהתפתחות עקב המחלה.

בשתי המחלות ייתכנו גם סימנים מחוץ למערכת העיכול: כאבי מפרקים, פריחות בעור, דלקות עיניים, דלקת בדרכי המרה ובכבד.

כיצד מאבחנים מחלות דלקתיות של המעי?
אבחנת המחלה כוללת שילוב של מספר בדיקות:

בדיקות דם – כגון ספירת דם, מדדי דלקת (שקיעת דם, CRP) תפקודי כבד וסמנים סרולוגיים. 

בדיקות צואה – בעיקר במטרה לשלול זיהום במעיים כסיבה לסימנים. 

אנדוסקופיה – זו הבדיקה העיקרית לאבחון מחלות דלקתיות במעי. בבדיקה זו, הקרויה גסטרוסקופיה, מוחדר צינור גמיש בקוטר 9 עד 12 מ''מ המצויד במערכת אופטית. בעזרת מכשיר זה ניתן לראות את מערכת העיכול בחלקה הפנימי ולקחת דגימות רקמה (ביופסיה) מאזורים נגועים בבדיקה מיקרוסקופית. באנדוסקופיה עליונה מוחדר המכשיר דרך הפה, וניתן להגיע עד התריסריון. בקולונוסקופיה המכשיר מוחדר דרך פי הטבעת, וניתן לבדוק את כל המעי הגס ואת סוף המעי הדק.

בדיקות הדמיה המשלימות את האנדוסקופיה –  בשנים האחרונות בדיקת הבחירה היא MRI  של המעי הדק, הסוקרת את חלקי המעי שלא ניתן להגיע אליהם בעזרת אנדוסקופיה. במקרים נבחרים, כאשר יש ספק בנוגע לאבחנה, גם לאחר הבדיקות המפורטות ניתן להוסיף בדיקת הדמיה המתבצעת באמצעות קפסולה אנדוסקופית  הנבלעת על ידי המטופל, ובדרכה במורד מערכת העיכול מצלמת את רירית המעי.

כיצד מטפלים במחלות דלקתיות במעי?
הטיפול במחלות מעי דלקתיות משתנה בהתאם לסוג המחלה ולחומרתה. ככלל, מטרת הטיפול במחלות אלה היא ליצור הפוגה במחלה (רמיסיה), ובהמשך לשמר את ההפוגה (אחזקה). במחלות מעי דלקתיות ניתן לטפל במספר קבוצות של תרופות:

תרופות נוגדות דלקת לטיפול בזמן ההתלקחות - התרופות הנן מסוג משפחת ה5-ASA: פנטסה, ראפאסאל. טיפול זה נועד בעיקר לחולים בקוליטיס כיבית.

תרופות ממשפחת הסטרואידים: פרדניזון ובודיזון. תרופות אלו ניתנות ללקיחה בטבליות, נרות, חוקנים או זריקות והן ניתנות בזמן ההתלקחות מחלה דלקתית במעי.

תרופות מדכאות חיסון: אימוראן,פורינטול ומטוטרקסאט. הטיפול בתרופות אלה ניתן לאורך זמן למניעת התלקחות של המחלה.
 
טיפול תזונתי בלעדי בפורמולה נוזלית במשך ששה עד שמונה שבועות ליצירת הפוגה במחלת קרוהן. בזמן טיפול זה הילד צורך את הפורמולה בלבד ללא צריכת מזונות נוספים.אנטיביוטיקה: בזמן התלקחות של מחלת קרוהן ניתן להשתמש בתרופות אנטיביוטיות מסוג פלאג'יל או ציפרוגיס לזמן מוגבל.    

טיפולים ביולוגיים: מדובר בנוגדנים הקושרים חלבון מרכזי השותף לתהליך הדלקתי (TNF-alpha). כיום מאושרות לטיפול ילדים התרופות רמיקייד (הניתנת בעירוי לווריד), ויומירה, הניתנת בהזרקה תת עורית.

האם ניתן לרפא את מחלה דלקתית במעי בניתוח?
ניתוח יידרש רק במצבים שהטיפול בתרופות אינו יעיל או בעקבות הופעת סיבוכים של המחלה (כגון חסימת מעי או דימום בלתי נשלט). ככלל, מחלת קרוהן נוטה לחזור באזורים אחרים של המעי לאחר כריתת חלק מעי נגוע. לכן, במחלה זו נמנעים ככל האפשר מביצוע ניתוחים.
לעומת זאת בקוליטיס כיבית, כאשר לא קיימת תגובה מספקת לטיפולים בתרופות, ניתוח לכריתת המעי הגס יכול להביא להבראת החולה.

ד"ר עמית אסא הוא ראש תחום מחלות מעי דלקתיות במכון לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה במרכז שניידר

חזרה
עבור לתוכן העמוד