מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

משאבת אינסולין – הדרך היעילה ביותר לאיזון סוכרת

משאבות האינסולין מחקות את פעולת הלבלב ודואגות להפרשה תקינה של אינסולין במשך כל שעות היממה. הן נוחות לשימוש, קלות לתפעול ומאפשרות טיפול מיטבי בסוכרת
פורסם: 11.12.13 | עודכן: 02.02.15

פרופ' משה פיליפ, פרופ' שלומית שליטין

משאבת אינסולין היא מכשיר רפואי המחקה את פעילות תאי בתא בלבלב המפרישים את האינסולין.  טיפול בסוכרת באמצעות משאבה הוא הדרך הטובה ביותר לאיזון מרבי של רמת הסוכר בדם במהלך היממה. האינסולין במשאבה הוא בדרך כלל מסוג האנלוגים הקצרים.

איך מחברים את המשאבה לגוף?
גודלה של משאבת האינסולין הוא כגודל מכשיר טלפון סלולרי ולכן ניתן לשאת אותה ללא כל קושי ובאופן הנסתר מן העין. המשאבה מכילה מחסנית של אינסולין והיא מזרימה אותו דרך צינורית דקה המוחדרת לגוף בשכבה תת עורית. יש להחליף את הצינורית פעם ביומיים או שלושה.

האם השימוש במשאבה בטוח?
המשאבה מתריעה על התרוקנות הסוללות והידלדלות כמות האינסולין, יש לה מאגר זכרונות, כיבוי אוטומטי, מערכת נעילה ובכמה מהדגמים ניתן להפעיל את המשאבה בשלט רחוק.

איך קובעים את מינון האינסולין הבסיסי במשאבה?
מינון האינסולין המוזלף במהלך היממה מותאם לכל ילד באופן פרטני, כאשר כמות האינסולין הנקבעת זורמת מהמשאבה ברציפות ובאחידות. עם זאת, אפשר לקבוע קצב הזלפה שונה במשך שעות היממה (לדוגמה: כמות אינסולין גדולה יותר בשעות היום וקטנה יותר בלילה). בנוסף לכך, אפשר לשנות את המינון הבסיסי – בהנחיית רופא או אחות – כדי לאפשר לגוף לפעול באופן מיטבי במצבים שונים. לפני פעילות גופנית, לדוגמה, יש להפחית את המינון, ויש להעלות את המינון בזמן מחלה חריפה.

איך מתאימים את פעילות המשאבה לזמני הארוחות?
ערכי הגלוקוז עולים אחרי הארוחות ולכן יש לתת קודם לכן תוספות (בולוסים) של אינסולין באמצעות המשאבה, שמשחררת אינסולין באפן מיידי לרקמה התת עורית.

הכמות היומית של האינסולין במשאבה נחלקת לשתיים: מחצית המינון ניתנת כאינסולין בסיסי (בזאלי) ואילו המחצית השנייה ניתנת כבולוסים, על פי רמת הסוכר בדם, כמות הפחמימות שהילד מתכוון לאכול בארוחה והפעילות המתוכננת.

כיצד ייעשה המעבר לטיפול במשאבת אינסולין?
חישוב המינון ההתחלתי במעבר מהזרקות למשאבה ייעשה על סמך מינון האינסולין בהזרקות, רמות הסוכר בדם לפני ואחרי ארוחות ובמהלך הלילה.

קביעת אינסולין בזאלי – הקצב הבסיסי של הזלפת האינסולין נותן מענה לדרישות האינסולין במצב של צום והוא כ־50 אחוזים מצריכת האינסולין היומית. הקצב הבזאלי היומי מחולק בשעות היממה בהתאם לפעילות הילד, גילו ורגישותו לאינסולין. במצבים מיוחדים, אפשר גם לקבוע תוכנית זמנית.

קביעת התוספות (בולוסים) – הבולוסים מאפשרים מתן גמיש של אינסולין, שמותאם לכמות וסוג המזון. הדרך המועדפת לקביעת מינון הבולוס נעשית באמצעות ספירת פחמימות. מינון הבולוס תלוי בכמות הפחמימות הנצרכת, הרגישות לאינסולין שמשתנה בשעות היום השונות, רמת הגלוקוז הנמדדת, היעד שאליו שואפים להגיע ופעילות גופנית מתוכננת. בחלק מהדגמים החדשים של המשאבות אפשר להכניס נתונים על כמות הפחמימות הנצרכת ורמת האינסולין שנמדדת ובתגובה המשאבה ממליצה על כמות האינסולין שצריכה להינתן בבולוס ("בולוס חכם").

מהם היתרונות של משאבת האינסולין?
חיקוי טוב של הפעילות הטבעית של הלבלב הבריא. המשאבה יכולה להזליף אינסולין גם באופן קבוע, ועל ידי כך ניתן להגיע לאיזון טוב יותר של הסוכרת.

שימוש רצוף באינסולין, בהתאם לדרישות הצריכה השונות במשך כל שעות היממה, יכול למנוע תנודות קיצוניות ברמות הסוכר בדם.

השימוש במשאבה מקטין את הסיכוי להצטברות של אינסולין מתחת לעור, שיכולה להיווצר בעת הזרקות. הצטברות כזאת יכולה להביא לספיגה בלתי צפויה.

אספקה רציפה של אינסולין מאפשרת להפחית ב־15 עד 20 אחוזים את כמות האינסולין היומית בהשוואה למינון בזריקות.

המשאבה מפחיתה את שכיחותם של אירועי היפוגליקמיה קשים, בשל  היכולת לשנות את מינון בכל שעה של היממה ועל פי הצרכים המותאמים לפעילות.

המשאבה מאפשרת לילד גמישות בהרגלי היומיום הקפדניים ובכך מאפשרת שיפור באורח החיים, גמישות במועדי הארוחות – כולל דילוג על ארוחות או דחייתן מתוך תיאום מתן הבולוסים לפי הצורך.

המשאבה גם מאפשרת לילד לקום בשעה מאוחרת יותר בבוקר ללא חשש שפגה השפעת האינסולין, כפי שהדבר קיים אצל ילדים המקבלים אינסולין בזריקה.

מהם החסרונות העיקריים של משאבת האינסולין?
האינסולין הניתן במשאבה הוא בעל טווח פעולה קצר ואם נוצרת בעיה טכנית בהזלפת האינסולין תוך כמה שעות הילד נותר ללא אספקת אינסולין, ולכן עלול להיות חשוף יותר למצב של חמצת סוכרתית, וזאת בהשוואה לילד שמטופל בזריקות אינסולין.

לעתים נוצרים זיהומים באזור החדרת הצינורית. אפשר להקטין את שכיחות התופעה, אם מקפידים על היגיינה נאותה, מחליפים את הצינורית אחת ליומיים או מורחים משחה אנטיביוטית במקום חיבורה של הצינורית לגוף.

תחושת אי נוחות מחיבור לגוף זר במשך כל שעות היממה. המשאבה יכולה לעורר בילד תחושת נכות וילדים ששומרים על סודיות בנוגע למחלתם עלולים להתקשות להסתיר את דבר היותם סוכרתיים.

ילדים שעוברים להשתמש במשאבה עלולים להעלות במשקל עקב ירידה בהקפדה על צריכת מזון מדודה ומתאימה ובשל הקלות בתיקון ערכי הסוכר באמצעות מתן בולוסים.

טיפול במשאבה יקר יותר בהשוואה לטיפול בזריקות גם בשל עלות המשאבה וגם בשל הציוד המתכלה.

איך מפחיתים את הסיכון לחמצת סוכרתית?
ניטור תכוף של ערכי הגלוקוז עשוי למנוע אירועי חמצת, שעלולים להיגרם עקב בעיה בהזלפת האינסולין מהמשאבה. ניטור תכוף מומלץ בעיקר בזמן מחלה חריפה או בעת הופעת סימנים של השתנה ושתייה מרובים, בחילות וכאבי בטן. אם ערכי סוכר בדם גבוהים ובמקביל נמצאו ערכים גבוהים של קטונים בשתן, חשוב להוסיף מייד אינסולין בעט או מזרק, ולאחר מכן להחליף את פרפרית ההזלפה במשאבה.

 

איך מתאימים את המשאבה לפעילות גופנית?
פעילות גופנית יכולה לסייע באיזון הסוכרת, אולם בזמן הפעילות ואחריה יכולות להיות תנודות גדולות בערכי הגלוקוז בדם. כיוון שרמת הסוכר בדם לאחר פעילות גופנית משתנה מאדם לאדם, יש להתאים את הזלפת האינסולין והרכב התזונה לרמת ולזמן המשכותה של הפעילות. אם ערכי הגלוקוז מצביעים על היפרגליקמיה, יש  לתקן את רמת הסוכר לפני שמתחילים בפעילות הגופנית, ואם יש היפוגליקמיה חשוב לאכול תוספת פחמימיות בהתאם בתום הפעילות הגופנית.


פרופ' משה פיליפ הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר וסגן דקאן למחקר ופיתוח בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב

פרופ' שלומית שליטין היא סגנית מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר

חזרה
עבור לתוכן העמוד