תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

כל מה שחשוב לדעת על חיסונים בתינוקות

פרופ' אפי בילבסקי, מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר לרפואת ילדים, מסביר בקצרה על כל חיסון וחיסון, מתי הוא ניתן, האם כדאי לפצל חיסונים, מה תופעות הלוואי האפשריות מהחיסונים ועוד
פורסם: 19.09.17 | עודכן: 19.09.17

בתקופת החיים הראשונה של חייו, מקבל התינוק מספר חיסונים שנועדו להגן ולשמור על בריאותו, למנוע סבל ממחלות מדבקות, העלולות לסכן את חייו ואף לגרום לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים.
"נדמה לי שאין נושא שמעורר כל-כך הרבה תהיות ומחלוקות בקרב הורים כמו נושא החיסונים" אומר פרופ' אפי בילבסקי, מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר לרפואת ילדים. "חדשות לבקרים אני שומע מהורים שאלות כמו 'מדוע לחסן תינוק שאך נולד?' או 'האם לפצל חיסוני גיל שנה?' או 'האם החיסון לחצבת גורם לאוטיזם?' ושאלות נוספות".

"אתחיל ואומר שחיסנתי את שלושת ילדי בכל חיסוני השגרה, ככל שיכולתי על פי שגרת החיסונים הנהוגה במדינת ישראל. לא הייתי שם את ילדי בסכנה באם הייתי חושב שהחיסונים אינם יעילים או שיש להם תופעות לוואי בלתי הפיכות. לגבי עליה בשיעורי אוטיזם בילדים והקשר לחיסונים אזי אקדים ואומר שאין מחקר שקושר עליה בשכיחות אבחון אוטיזם בילדים לחיסונים. יתרה מזאת, גם במחקרים גדולים בהם השוו עשרות אלפי ילדים שקיבלו ושלא קיבלו חיסוני שיגרה, לא נצפתה עליה בשיעורי אוטיזם במתחסנים.

תכנית חיסוני השגרה הנהוגה במדינת ישראל הינה מהמובילות בעולם ודומה בעיקרה לשגרת החיסונים הנהוגה במדינות מערביות רבות. אמנם ישנם חיסונים נוספים או מנות נוספות, הניתנים במדינות מערביות אחרות, אך התוכנית הנהוגה במדינתו הוכחה כטובה מאד ואני מאמין בה מאד,
הן כרופא ילדים והן כאבא".

אלו חיסוני השיגרה הנהוגים במדינתנו:

הפטיטיס B


חיסון הניתן בתינוקיה מיד לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה. חיסון מומת הנותן הגנה למשך שנים רבות, יתכן ולכל החיים. אין לחיסון זה תופעות לוואי משמעותיות מעבר לרגישות במקום ההזרקה (ירך).
נשאלת השאלה מדוע לחסן תינוק שרק נולד והאם בכלל מערכת החיסון שלו בשלה ויכולה להתמודד בהצלחה עם האנטיגן שבחיסון?.
מטרת החיסון בגיל כל כך מוקדם הינה להגן על התינוק במקרה של נשאות של האם להפטיטיס B, נשאות שאינה ידועה פעמים רבות. יתרה מזאת, הדבקה בנגיף תוארה גם אחרי הלידה, מבן משפחה אחר שהינו נשא (הדבקה באמצעות שיתוף כלי אוכל ואמבט) ועל כן ההמלצה שלי הינה לא לדחות החיסון ולתת את המנה הראשונה כבר לאחר הלידה ובהמשך לפי שגרת החיסונים הרגילה.

המחומשת


חיסון מומת המכיל אנטיגנים כנגד – דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו וחיידק בשם המופילוס אינפלואנזה מסוג B. החיסון ניתן בגילאים חודשיים, ארבעה, שישה ושנים עשר חודשים.
תופעת הלוואי השכיחה הינה רגישות במקום ההזרקה. יכולות להיות תופעות לוואי נוספות כגון חום ואי שקט. תופעות לוואי משמעותיות יותר הינם נדירות.

המחלות שכנגדן החיסון מגן:

דיפתריה (קרמת/אסכרה)
חיסון כנגד טוקסין (רעלן) חיידק הדיפתריה הגורם לחסימת דרכי אויר וסיבוכים לבבים ונוירולוגים. המחלה כמעט והוכחדה בישראל, אם כי עדיין ישנם דיווחים על מקרים בודדים.

טטנוס (צפדת/פלצת)
חיסון כנגד טוקסין (רעלן) חיידק הטטנוס הגורם למחלה נוירולוגית קשה שביטוייה היא התכווצות מתמדת של השרירים. גם מחלה מחיידק זה כמעט והוכחדה בישראל אם כי ישנם דיווחים על מקרים בודדים.
היעלמותן של שתי המחלות האחרונות שהוזכרו, דיפתריה וטטנוס, מעידה על יעילות החיסון במניעת מחלות אלה.

שעלת
חיסון אל-תאי (חלק ממעטפת החיידק) המגן ממחלת שיעול ממושך, מחלה שגרמה לסיבוכים משמעותיים ביותר, בעיקר בתינוקות קטנים. הנחיית משרד הבריאות כיום היא להתחסן כנגד שעלת פעם ב- 10 שנים. כיוון שמבוגרים רבים אינם מקפידים על כך, אזי ישנו רזוואר (מאגר) גדול של החיידק והתינוקות עלולים להידבק מהמבוגרים, מה שהופך את המחלה לשכיחה מאד. חיסון כנגד חיידק זה מומלץ לכל אישה הרה לקראת התחלת טריסטר שלישי להריון והוכח כי נוהל זה מוריד שיעורי תחלואה בילודים.
חשוב לציין כי מדובר בחיסון אל-תאי, שאינו זהה לחיסון התאי הישן שהיה נהוג בעבר, ונחשב בעל יעילות נמוכה יחסית לחיסון הקודם. כיום ישנם מקרים מאובחנים של שעלת, גם בילדים שחוסנו כנדרש, אך ברוב המקרים מדובר בתחלואה קלה. בנוסף, המעבר לחיסון זה הוריד גם את שכיחות תופעות הלוואי הנגרמות ממנו. חיסון לשעלת לא יינתן לילדים עם מחלה נוירולוגית שאינה מאובחנת מאובחנת או שאינה מאוזנת.

פוליו
נגיף אשר גרם בעבר לשיתוק בילדים. המחלה הוכחדה בישראל, אך הנגיף נמצא עדיין במי השופכין ולכן ראוי וחשוב לחסן. מדובר בחיסון המומת לפוליו הניתן בזריקה כחלק מהמחומשת בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה. שתי מנות נוספות של חיסון חי מוחלש לפוליו הניתן דרך הפה ניתנות גם בגיל חצי שנה ושנה וחצי. מטרת התוספת של החיסון החי מוחלש הינה לייצר הגנה במערכת העיכול (שם עובר הנגיף) של הילדים המתחסנים על מנת שלא יחלו (הגנה זו גם מייצר החיסון המומת) וגם לא יעבירו הנגיף הלאה (הגנה זו מייצר רק החיסון החי מוחלש).
המופילוס אינפלואנזה מסוג בי – חיידק אשר בעבר היה אחראי לתחלואה משמעותית בילדים קטנים (דלקות ריאה, זיהומי עור, דלקת קרום המוח ועוד) אך היום מקרים קליניים כמעט שאינם נראים, לאור יעילות החיסון.
"אני ממליץ בכל פה על חיסון המחומשת על פי שגרת החיסונים הנהוגה במדינתנו" אומר ד"ר אפי בילבסקי, "אין לטעמי מקום לפיצול של חיסון זה 'לבודדים', שהרי דבר זה פוגם ביעילות החיסון. פיצול גורם לדחיית החיסונים דווקא בתקופת הזמן של הגיל הצעיר, בו חלק מהפתוגנים שבחיסון עלולים לתקוף הילדים. בנוסף, כך מייצרים דקירות נוספות ומיותרות לילד המתחסן".


פרבנר 13


חיסון מומת הניתן לתינוקות בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים ושנה. מטרת החיסון להוריד שכיחות מחלה פולשנית מחיידק הפנאומוקוקוקס, חיידק אשר אחראי לרוב מקרי דלקות האוזניים, דלקות הריאה ודלקות קרום המוח. החיסון הוריד את שכיחות המחלה הפולשנית מחיידק זה באחוזים ניכרים בעולם המערבי ובארצנו. אין לחיסון תופעות לוואי מיוחדות.
נקודה מעניינת בנושא חיסון פרבנר 13: במדינות מערביות רבות נהוג לתת מנה נוספת של החיסון בגיל חצי שנה, כך שהתינוק מקבל למעשה ארבע מנות ולא שלוש. נכון להיום, בארץ לא נותנים מנה נוספת זו משיקולים שונים, ביניהם משום שהוכח כי שיעורי התחלואה אינם גבוהים יותר באם לא ניתנה מנה נוספת.


רוטה


חיסון חי מוחלש הניתן בשתיים או שלוש מנות (כתלות בתרכיב החיסון הקיים) בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים (בתרכיב של שלוש המנות). החיסון התווסף למשטר החיסונים בשנים האחרונות והוריד שיעור אשפוזים וסיבוכים מזיהום בווירוס הרוטה, וירוס אשר גורם למחלת שלשולים חדה. תופעות הלוואי של החיסון אינם שכיחות וכוללות יציאות רכות ורגישות בטנית קלה.


המרובעת


חיסון אשר ניתן בגיל שנה ובכיתה א' וכולל ארבעה מרכיבים חיים מוחלשים לרבות חצבת/חזרת/אדמת/אבעבועות רוח.

מעט על המחלות שכנגדן החיסון מגן:

חצבת
מחלה נגיפית אשר הכוללת חום גבוה, פריחה, שיעול ועוד. מחלה בהחלט לא נעימה לילד החולה בה. מקרים של חצבת ממשיכים להיות מדווחים בארץ ובעולם.

חזרת
מחלה נגיפית אשר גורמת לרוב להגדלת בלוטות הרוק. אצל בנים היא עלולה לגרום לדלקת באשכים ובעבר נחשבה לסיבה השכיחה ביותר לעקרות בגברים. מקרים של חזרת ממשיכים להיות מדווחים בארץ ובעולם.

אדמת
מחלה נגיפית הכוללת חום ופריחה. כמחלת ילדים זוהי אינה מחלה קשה או מסוכנת, אך בעת היריון, המחלה יכולה לגרום למומים משמעותיים בעובר. מקרים של אדמת לא דווחו בשנים האחרונות בישראל.

אבעבועות רוח
מחלה נגיפית הכוללת חום ופריחה טיפוסית. מחלה לא נעימה שסיבוכיה השכיחים הם זיהום עורי חיידקי. מקרים רבים עדיין מדווחים בכל שנה במדינת ישראל.


הפטיטיס A


חיסון אשר ניתן בגיל שנה וחצי ושנתיים. חיסון אשר מטרתו הורדת התחלואה מנגיף ההפטיטיס A. אין תופעות לוואי חריגות לחיסון זה מעבר לרגישות במקום ההזרקה (כמו לשאר החיסונים).

"החיסונים נועדו כאמור להגן ולשמור על הילד, ולמנוע ממנו להדביק אחרים" מסכם ד"ר אפי בילבסקי, "גני ילדים ומסגרות אחרות דורשים כיום מההורים להתחייב לביצוע חיסון הילדים בכל חיסוני השגרה, וזאת לטובת הילד וכלל הילדים בגן. בנוסף, חשוב להקפיד לבצע את החיסונים במועדם. תכופות אני שומע על תור לחיסון שנדחה בגלל צינון, נזלת, עייפות, קבלת אנטיביוטיקה וסיבות נוספות. הסיבה היחידה לדחות חיסון בילד הינה מחלת חום חדה (אקוטית) והסיבה לדחיה הינה חוסר הרצון "לבלבל" סימני המחלה הנוכחית של הילד עם תופעות הלוואי של החיסון".


עבור לתוכן העמוד