לוגו כללית
חדשות שניידר 78
כותבים עלינו 79
אירועים וכנסים 80
טפסים להורדה 81
טלפונים חיוניים
מחקר
ממלכת הילדים
תרומות
עמוד פנימי - שלום כיתה א
מדיניות איכות הסביבה

המחקר בשניידר - כרטיס ביקור למצויינות

היכולת להביא את פירות המחקר משולחן המחקר אל מיטת החולה המאושפז וליישמם לטובת ילדים חולים, היא אחד המאפיינים הייחודיים והמשמעותיים ביותר במרכז שניידר - בית החולים הגדול והיחיד מסוגו לילדים בישראל
פורסם: 02.07.14 | עודכן: 07.03.16


מרכז שניידר לרפואת ילדים גאה בפעילות מחקרית מסועפת, בארץ ובחו"ל, בתחומי מחקר רבים, בטכנולוגיות חדשניות ובהישגים שנרשמו בבית החולים למן היווסדו ועד היום. היכולת להיביא את פירות המחקר משולחן המחקר אל מיטת החולה המאושפז וליישמם לטובת ילדים חולים, היא אחד המאפיינים הייחודיים והמשמעותיים ביותר מרכז שניידר, שהינו בית החולים הגדול והיחיד מסוגו לילדים בישראל. יכולת זו, לצד היותה אחד הממרכיבים המשמעותיים בכרטיס הביקור של מרכז שניידר, היא יעד למצויינות ולשירות מיטבי בעבור הילדים המטופלים במרכז.

מידע לציבור על מחקרים קליניים במרכז שניידר לרפואת ילדים
המחקר הקליני מציב את המרכז הרפואי בקדמת המדע ומאפשר למטופליו לקבל את הבדיקות ואת הטיפולים החדשניים ביותר לפני שהן מתאפשרות לקהל הרחב.

השתתפות מטופל במחקר רפואי היא על בסיס התנדבותי. זכותו של המטופל לסרב להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותו במחקר בכל שלב.
זכויותיו הרפואיות של מטופל שהחליט לא להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותו במחקר לא תפגענה והוא יזכה לקבלת הטיפול הרפואי האופטימלי, בכל עת.

 

מציאת מחקר רפואי בנושא מסוים
אצל הרופא המומחה המטפל תהיה הרשימה העדכנית ביותר של המחקרים הרלוונטיים למטופל והפעילים לגיוס.
בנוסף, קיים גוף בשם NIH - שמרכז ומגלה שקיפות על כל המחקרים הקליניים שמתקיימים בעולם ובישראל. להלן קישור לאתר הרישום.

 

תועלות כלליות נוספות הנובעות מהשתתפות במחקר הן:
• המשתתף מסייע לאחרים ע"י תרומתו למדע ולרפואה
• יחס אישי, מהיר, זמין ואדיב ביחידת המחקר ע"י מיטב הרופאים והצוות הסיעודי
• הטיפול/התרופה/הביקור הינם ללא עלות כספית כלל
• מעקב וקשר אישי צמוד גם לאחר סיום המחקר
 

שיקולים חשובים לפני ההשתתפות במחקר:
• על המטופל לקבל מידע מפורט עד כמה שניתן על טיב המחקר, על משכו והאם עשוי לסייע לו בהחלמתו או בשיפור מצבו הרפואי.
• ניתן לקבל פרטים על המחקר מצוות המחקר ומהחוקר האחראי למחקר לפני השתתפותו במחקר
• מרבית הפרטים נמצאים בטופס ההסכמה מדעת שאותו יקבל המטופל לקרוא ולחתום לפני תחילת המחקר ויקבל עותק ממנו

הנקודות שעליי לשים לב לפני הצטרפותי למחקר:
• מה מטרת המחקר?
• כמה משתתפים יכללו במחקר?
• מה הטיפול שיקבל המטופל במחקר?
• מה תופעות הלוואי הצפויות?
• מה התועלת הצפויה למטופל במחקר?
• מה משך הזמן הצפוי של המחקר?
• האם המחקר יכלול אשפוז, בדיקות דם או בדיקות אחרות?
• מה הטיפולים החלופיים, במידה וישנם כאלה למצבו?
• מה כולל המעקב אחר המטופל במחקר?
• כיצד השתתפות במחקר תשפיע על סדר היום של המטופל?
• אם המטופל לא ירגיש טוב במהלך המחקר לאן עליו לפנות?

יש לבדוק פר מחקר מהם הסיכונים הכרוכים בו.
התועלות והסיכונים הספציפיים בכל מחקר מפורטים בטופס ההסכמה מדעת עליו מתבקש כל משתתף במחקר לחתום לפני תחילת הניסוי במידה וקיימים.

להלן דוגמאות לסיכונים:
• במחקרים מסוימים ייתכנו תופעות לוואי בלתי צפויות מראש, חלקן קשות.
• במחקרים מסוימים ייתכן שהטיפול לא יהיה יעיל עבור חלק ממשתתפי הניסוי.
• במחקרים מסוימים ייתכן שהמשתתף יקבל את תכשיר ההשוואה ולא את תכשיר המחקר ולכן לא יזכה לקבלת הטיפול הצפוי. בחלק מהמחקרים תהיה אפשרות בשלב השני לקבל את הטיפול המחקרי. 
• במחקרים מסוימים יתכן שידרשו מהמשתתף ביקורים נוספים בבית החולים, ואף בדיקות דם ובדיקות נוספות שאינן נלקחות ממטופל שאינו משתתף במחקר.
המשתתף חייב לעדכן כל גורם רפואי אחר המטפל בו, על הודות השתתפותו במחקר.

אוכלוסייה מיוחדת* - הכללת משתתפים הנמנים על אוכלוסייה מיוחדת יעשה תוך קיום דרישות הבטיחות הנוספות הנדרשים בעת גיוסו של משתתף שכזה או במקרה של ניסוי רפואי באוכלוסייה מיוחדת ייבחן אם הניסוי נחוץ לקידום הבריאות של אוכלוסייה זו ואינו יכול להיערך באוכלוסייה אחרת במקומה.

הבקרה על המחקרים הרפואיים המבוצעים בבית החולים:
כדי להבטיח את שלומו, רווחתו, כבודו וזכויותיו של המשתתף בניסוי, כל מחקר צריך לקבל טרום התחלתו אישור של ועדה אתית (ועדת הלסינקי), אישור של הנהלת בית החולים ובמידה ורלוונטי גם אישור משרד הבריאות.
ועדת הלסינקי כוללת רופאים מומחים במגוון מקצועות הרפואה, נציגי ההנהלה, נציגי ציבור - עורכי דין ו/או איש דת, נציגת רוקחות, נציג הנהלת הסיעוד.
כמו כן, הוקם בכללית גוף מרכזי לבקרת ניסויים קליניים. לגוף זה נציגות בכל בית חולים של הכללית.
תוצאות הבקרה היסודית אותה מבצע גוף זה מדווחות להנהלה, לוועדות הלסינקי ולמשרד הבריאות.

רשימת המחקרים הפעילים לגיוס במרכז שניידר לרפואת ילדים נכון ל-1/3/16.
לבירורים נוספים ניתן לפנות לדנה רזניק 052-6211059, danaa3@clalit.org.il.

* אוכלוסייה מיוחדת / אוכלוסייה פגיעה - Vulnerable Subjects - נשים בהריון, קטינים, חולים אשר עקב מצבם הגופני או הנפשי נפגע כושר השיפוט שלהם ואנשים הנמצאים במשמורת חוקית. מצב סוציואקונומי ירוד, סטודנטים או סגל רפואי או עובדי תעשייה פרמצבטית שעשוי למצוא עצמו ביחסי עובד מעביד מול יוזם הניסוי או החוקר הראשי, אסירים, חיילים, מיעוטים, פליטים וכל מי שאינו מסוגל לתת הסכמה מדעת. (הנוהל הבינלאומי ההרמוני להליכים קליניים נאותים – (ICH E6 GCP Guidelines)

 

מרכז שניידר מסונף לבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב וחלק מרופאיו נמנים עם צוות ההוראה בפקולטה לרפואה ומעמידים דורות חדשים של רופאי ילדים בישראל. במרכז שניידר עובדים 28 פרופסורים ושניים מהחוקרים המובילים במרכז שניידר – פרופ' רנה זיצוב ז"ל ופרופ' צבי לרון יבדל"א - אף זכו בפרס ישראל לחקר הרפואה. במשך שנות פעילותו של מרכז שניידר בוצעו במסגרתו מחקרים פורצי דרך:

מחקר ביוזמת מומחים ממרכז שניידר: הגיל בו תינוקות נחשפים לגלוטן לא משפיע על הופעת צליאק
הגיל בו תינוקות נחשפים לגלוטן אינו משפיע על הופעת צליאק. כך עולה ממחקר בינלאומי ביוזמת מומחים ממרכז שניידר. עד היום ההמלצה הייתה להיחשף לגלוטן בכמויות קטנות בין הגילאים ארבעה לששה חודשים. המחקר החדש מערער על המלצה זו. עוד מצאו החוקרים כי הנקה אינה משפיעה על הופעת מחלת הצליאק בתינוקות.

במחקר השתתפו 944 תינוקות, בני ארבעה עד ששה חודשים, מהולנד, איטליה, ספרד, פולין, גרמניה, קרואטיה וישראל. לכל התינוקות יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה או אח) החולים בצליאק, והם עצמם נשאים של אחד או שניים מהגנים הגורמים לצליאק. במשך שלוש שנים היו התינוקות במעקב צמוד שכלל הערכה רפואית ובדיקות דם לגילוי צליאק, בה בעת שחלק מהתינוקות נחשפו לגלוטן וחלק לא. 

פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר, הוא מיוזמי המחקר והחוקר הראשי בישראל. ד"ר קורינה הרטמן, רופאה בכירה במכון, ריכזה את החלק הישראלי במחקר. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי הבינלאומי The New England Journal of Medicine (אוקטובר, 2014).


מומחי מרכז שניידר אפיינו תסמונת של מיקרוצפליה
מומחי מרכז שניידר אפיינו תסמונת  של מיקרוצפליה ראשונית (היקף ראש קטן) בילדים, ובין השאר זיהו כי היא ממוקמת בכרומוזום מספר 12. בראש צוות החוקרים עמדה פרופ' רחל שטראוסברג, מנהלת המרפאה הנוירוגנטית במרכז שניידר, והשתתפו בו צוות המרפאה וחוקרים מובילים בעולם מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

גילוי התסמונת הנדירה חיוני לצורך אבחון יעיל ומהווה אמצעי בעל ערך רב באבחון טרום לידתי ומניעה של מחלה קשה אצל ילדים לזוגות בסיכון", אמרה פרופ' שטראוסברג (אוגוסט 2014)

פריצת דרך בפרויקט הלבלב המלאכותי
לראשונה בעולם ביוזמת והובלת מומחי מרכז שניידר: ניסוי פרויקט הלבלב המלאכותי שנועד לתת פתרון ממשי לחולים בסוכרת, התקיים באמצעות טאבלט בבתי הילדים המטופלים ובשגרת חייהם במשך שלושה ימים רצופים. את הפרויקט מובילים פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים, ד"ר רויטל נימרי, מומחית באנדוקרינולוגיה וסוכרת מהמכון לאנדו וסוכרת, צוות המהנדסים ערן אטלס, שחר מילר, אביאל פוגל ועידו מולר ושותפים לו אנשי צוות המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, המשמש כמרכז הארצי לסוכרת נעורים. מחקר זה הוא חלק ממחקר בינלאומי, שבו נבחנת המערכת הישראלית, שותפים לו הצוות בשניידר וכן צוותים מגרמניה וסלובניה בראשות פרופ' תומס דנה ופרופ' תדה בטלינו.

הולוגרמה דינמית של הלב
מכון הלב של מרכז שניידר לקח חלק מרכזי במחקר ראשון מסוגו בעולם לבחינת הולוגרמה תלת־ממדית של הלב תוך כדי צנתור לב. המחקר נערך בשיתוף עם החברות פיליפס (Philips Healthcare) ורילוויו אימג'ינג (RealView). הטכנולוגיה החדשה מייצרת הולוגרמה דינמית של הלב, אשר למעשה "צף ומרחף באויר חופשי". לרופאים ניתנה יכולת "לגעת" ו"לחתוך" בלב הצף, מה שנראה ומורגש כנגיעה פיזית ממש בחלקי הלב השונים. המחקר הקליני הוכיח את היכולת ליצור הולוגרמה של הלב מהדמיות שהושגו בעזרת אולטרסאונד ושיקוף במהלך צנתור. בכך, ניתנת גישה אל כל מדורי הלב ומסתמיו, מכל זווית שהיא. ההולוגרמה מאפשרת זוויות צפיה לא קונבנציונאליות, אשר למעשה מדמות מצב בו הלב נמצא "בידיו של הרופא". המחקר אישר את הפוטנציאל של טכנולוגיה מהפכנית זו, לשפר את ההבנה ובעקבותיה את היכולת לסייע בתיקון הנחוץ למבני הלב.

המחקר נערך במהלך שמונה צנתורי ילדים במסגרת מכון הלב במרכז שניידר. במהלך הצנתור, בוצעה הדמיה של הלב, הן בעזרת שיקוף הנותן הדמיה תלת־ממדית של הלב, והן בעזרת מיכשור אולטרסאונד תלת־ממדי, של חברת פיליפס. במהלך הצנתורים, השתמשה חברת ריל־וויו בטכנולוגיה חדשנית באמצעותה נוצרה הולוגרמה תלת־ממדית של הלב, על סמך ההדמיות המקובלות.

"ההיטלים ההולוגרפיים אפשרו להבין ולחקור באופן אינטואיטיבי את המבנה המרחבי של לב המטופל. ניתן לצפות בפגמים, כאילו הלב מונח לפניך וכך להעריך במרחב את איכות הפעולה הפולשנית ואת פעולות הגומלין בין שתלים שונים, לרקמה הרכה, תוך כדי ביצוע הפעולה", אמרה ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב בשניידר. ד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים במכון הלב, הוסיף: "לאפשרות להגיע לתוך התמונה ולסמן סימונים על פני הרקמה הרכה בתמונות רנטגן ואולטרסאונד תלת־ממדיות נועדה חשיבות ממדרגה ראשונה בניהול ובביצוע פרוצדורות פולשניות בצנתור" (אוקטובר 2013).

מתבגרים מספרים על טיקים
אחוז המתבגרים המדווחים על טיקים גבוה פי 3.4 מדיווחי הוריהם. כך עולה ממחקר שבוצע בראשות ד"ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות ושיקום הילד. עוד עולה מהמחקר, כי שיעור המתבגרים הסובלים מטיקים המדווחים במגזר הערבי הינו 8.7 אחוז וגבוה פי 2.8 מהשיעור המדווח במגזר היהודי - 3.7 אחוז. בנוסף לכך, נמצא כי הדיווחים של המתבגרים במדינות המערב על טיקים נעים בין 0.4 אחוז ל- 3.8 אחוז, והם נמוכים מהדיווחים על טיקים בישראל. המחקר בוצע במסגרת סקר ארצי שנערך ביוזמת פרופ' אלן אפטר, רופא בכיר במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר ומנהלה לשעבר, יחד עם משרד הבריאות ובית החולים זיו בצפת, בקרב 957 מתבגרים בגילאי 14 עד 17 בין השנים 2004 עד 2005 (אפריל 2013).

הוכפל השימוש בריטלין
מחקר ישראלי מקיף של מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ומחוז שרון שומרון של הכללית, אשר סקר כ־121,000 ילדים ובני נוער, מצא כי בתוך ארבע שנים הוכפל שיעור מתן התרופה ריטלין לילדים ובני נוער בגילאי 6 עד 18. מנתוני המחקר עולה כי בשנת 2007 נטלו 3.6 אחוזים מהילדים ריטלין, לעומת 7 אחוזים שנטלו התרופה בשנת 2011. המחקר נערך בראשות פרופ' ג'אבר לוטפי, רופא בכיר במכון לנוירולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים ומנהל המרכז לבריאות הילד של כללית בטייבה, בשיתוף עם ד"ר שמואל ריגלר, מנהל מנהלת חפר, ד"ר גרי דיאמונד, רופא בכיר במכון להתפתחות ושיקום הילד במרכז שניידר ופרופ' אבינועם שופר, לשעבר מנהל המכון לנוירולוגיה במרכז שניידר (מרץ 2013).

התגלתה מחלה גנטית הגורמת לעלייה בשומני הדם
רופאים במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית גילו ותארו מחלה גנטית, הגורמת לעלייה בשומני הדם (טריגליצרידים), הפרעה בתפקודי הכבד עד כדי הצטלקותו ולהיווצרות של מחלת שחמת הכבד. צוות המחקר בראשות פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד בשניידר; ד"ר נעם זביט, רופא בכיר במכון ופרופ' לינה באסל, מנהלת היחידה לגנטיקה בשניידר ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב; המרכז הרפואי שיבא והרופאים המטפלים בילדים בקהילה ובבית החולים, הצליח לזהות פגם גנטי הגורם לליקוי בגן וקשור להיווצרות מחלת הכבד (ספטמבר 2012).

הקשר בין סמכות הורית לטיפול בסוכרת
מחקר של מומחי מרכז שניידר מצא קשר בין סגנון הורות סמכותי של הורים למתבגרים החולים בסוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) לבין איזון גליקמי (איזון רמת הסוכר בדם) אצל ילדיהם המתבגרים. התברר כי הטיפול בסוכרת אצל המתבגר טוב יותר כאשר סגנון הסמכות ההורית, בעיקר אצל האב, הינו סמכותי יותר (ההורה הוא בעל סמכות אך לא באופן נוקשה או כוחני), פחות סמכותני (הורה שכופה את סמכותו באופן נוקשה וכוחני) ופחות מתירני וכי המתבגר אינו חש בחוסר אונים מצד ההורה. המחקר נערך במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר, בראשות פרופ' משה פיליפ, על ידי ד"ר מעין שורר, מנהלת מרפאת פוסט טראומה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר, פרופ' יוסי מאירוביץ, אנדוקרינולוג בכיר וחוקרים נוספים (אוקטובר 2011).

אנמיה דיסאריתרופוייטית והקשר למוטציה מלפני 2,400 שנה
מחקר שנערך במרכז שניידר מצא כי לחולים במחלה הגנטית הנדירה CDA II - אנמיה דיסאריתרופוייטית מולדת, קיימת מוטציה שמקורה באב יהודי קדמון משותף מלפני 2,400 שנה, לאחר גלות בבל. בראש צוות החוקרים עמדו ד"ר אחיה אמיר, לשעבר רופא ילדים ממרכז שניידר ופרופ' חנה תמרי, מנהלת יחידת המטולוגיה במרכז שניידר (אוגוסט 2011).

נתגלה גן שגורם לפיגור שכלי
מומחי מרכז שניידר מצאו גן האחראי על התפתחות פיגור שכלי. החוקרים - בראשות פרופ' לינה באסל, מנהלת היחידה הגנטית במרכז שניידר, ואפרת בירק, סטודנטית לתואר שני בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב - זיהו את הגן הפגום, SOBP, הגורם לסוג חדש של פיגור שכלי על רקע גנטי. צוות החוקרים מצא כי התסמינים לפיגור השכלי מופיעים אצל התינוק זמן קצר לאחר הלידה, ומאופיינים בעיכוב בהתפתחות מוטורית, פגיעה קוגניטיבית ופזילה (דצמבר 2010).

בשורה לפעוטות עם חום
מחקר של מומחי מרכז שניידר מצא כי רמת החלבון CRP המיוצר בכבד ועולה בשעת זיהומים, מהווה מדד רגיש לקיום מחלה חיידקית חמורה אצל פעוטות עם חום עד גיל שלושה חודשים. במסגרת המחקר, שנערך על ידי ד"ר אפי בילבסקי, רופא בכיר במחלקת ילדים ג' בשניידר; בסיוע ד"ר חבצלת ירדן־בילבסקי, רופאה בכירה במחלקת ילדים א'; פרופ' שי אשכנזי ופרופ' יעקב אמיר, מומחים למחלות זיהומיות ומנהלי מחלקות ילדים בשניידר, נבדקו 892 ילודים עד גיל שלושה חודשים, שאושפזו במחלקות ילדים בשניידר (ינואר 2010).

לחץ דם גבוה - גם בילדים
גם ילדים בני נוער סובלים מלחץ דם גבוה. כך עולה ממחקר בראשות פרופ' משה נוסינוביץ, רופא בכיר בבית החולים, וצוותו, מצא ערכי לחץ דם גבוהים גם בקרב ילדים ובני נוער ולא רק במבוגרים. בעקבות תוצאות המחקר, מצביעים הרופאים על צורך לבצע מדידות שגרתיות של לחצי דם במתבגרים, על מנת להקטין את התחלואה והתמותה במבוגרים. הסיבות בגללן גם בני נוער סובלים מערכים גבוהים של לחץ דם הן בעיקר: השמנה, מצבי לחץ, תזונה עתירת מלח, חוסר פעילות גופנית, סיבות גנטיות ומחלות כליה (יולי 2007).

השמנת יתר בילדים והסיכון למחלות לב
ילדים שמנים נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלות לב וכלי דם. החוקרים - פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר, ופרופ' שלומית שליטין, סגנית מנהל המכון - בדקו 262 תיקים של ילדים ובני נוער בגילאי 5 עד 18.5, המוגדרים שמנים. הם מצאו כי כבמחצית מהילדים נמצאו ערכי לחץ דם גבוהים, וכשליש מהם סבלו מרמות שומנים גבוהות בדם וחלק מהם סבלו מכבד שומני ועמידות לאינסולין (מאי 2007).

מקלונים לניקוי אוזניים גורמים לדלקות
שימוש במקלונים לניקוי אוזניים הוא הגורם העיקרי לדלקות אוזניים חיצוניות אצל ילדים. המחקר - בראשות פרופ' משה נוסינוביץ, רופא בכיר במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר - נערך כדי לבדוק את הגורמים לדלקות אוזן חיצונית על מנת להקטין את היקף הופעת הדלקת אצל ילדים (מאי 2007).

נתגלתה תסמונת גנטית הגורמת לקשקשת
מומחי מרכז שניידר זיהו גן הגורם למחלת הקשקשת של העור ולליקויי שיער. החוקרים - פרופ' לינה באסל, פרופ' מוטי שוחט וצוות המעבדה מהמכון הגנטי בבית החולים, בשיתוף רופאי יחידת העור בשניידר - תיארו תסמונת גנטית חדשה הגורמת לקשקשת של העור ולשינויים בשיער. גילוי הגן תורם להבנת המנגנון הביולוגי של התפתחות מחלת הקשקשת של העור והיווצרות שיער דליל ושביר, ויכול להשליך על מחקר ופיתוח טיפול במחלות הקשקשת. גילוי הגן מאפשר גם אבחון גנטי מדויק של חולים בעלי התסמונת ברחבי בעולם (מרץ 2007).

חיסון לשפעת - התרסיס יעיל יותר
חיסון נגד שפעת בתרסיס לאף יעיל יותר ב־53 אחוזים מחיסון בזריקה למניעת שפעת. המחקר - בראשות פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים א' ומומחה למחלות זיהומיות במרכז שניידר - התקיים ב־114 מרכזים רפואיים ברחבי העולם (נובמבר 2006).

נתגלה גן הגורם למחלה ניוונית קטלנית
מומחי מרכז שניידר זיהו גן הגורם למחלה ניוונית קטלנית בילדים. צוות החוקרים מהמכון הגנטי בבית החולים - בראשות פרופ' מוטי שוחט, פרופ' לינה באסל והנוירולוגית פרופ' רחל שטראוסברג - זיהה גן אשר מוטציה בו גורמת למחלה ניוונית קשה ומסתיימת במוות - Infantile Bilateral Striatal Necrosis - IBSN (ספטמבר 2006).

משאבת אינסולין משפרת את הטיפול בסוכרת
משאבת האינסולין לא רק פוטרת מהזרקות מכאיבות כשלוש פעמים ביום, אלא גם משפרת באופן ניכר את השליטה במחלת הסוכרת. המחקר נערך בין השנים 1998 עד 2003 במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר ובמהלכו נבדקו 279 מטופלים, מגיל שנתיים ועד גיל 40, כולם חולי סוכרת נעורים (יולי 2006).

אומגה 3 יעילה נגד דיכאון בילדים
מחקר של מומחי מרכז שניידר ואוניברסיטת בן גוריון מצא כי תוסף יומי של אומגה 3 יעיל לטיפול בדיכאון אצל ילדים, ללא צורך בתרופות פסיכיאטריות נוספות. המחקר נערך על ידי פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' אלן אפטר, רופא בכיר במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר ומנהלה לשעבר; ד"ר זיוה ברכה, פסיכיאטרית ממרכז שניידר; ד"ר חנה נמץ מאוניברסיטת בן גוריון וד"ר בוריס נמץ מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע (יוני 2006).

עוברת בתורשה: התבגרות מינית מוקדמת
התבגרות מינית מוקדמת שנחשבה עד כה כהפרעה המופיעה באופן אקראי עשויה לעבור בתורשה. המחקר נערך על ידי ד"ר ליאת דה־פריס, אנדוקרינולוגית בכירה מהמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר, בשיתוף עם פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, פרופ' אריה קאושנסקי מהמכון לאנדוקרינולוגיה, ופרופ' מוטי שוחט מנהל המכון הגנטי בבלינסון (מאי, 2006).

תרופות נגד דיכאון בזמן ההריון וההשפעה על ילודים
שימוש בתרופות נגד דיכאון בזמן הריון יכול לגרום לתסמונת גמילה אצל ילודים, בדומה לגמילה של ילודים לאמהות שהשתמשו בסמים בזמן ההיריון. מטרת המחקר, שנערך בראשות פרופ' גיל קלינגר, רופא בכיר במחלקת פגים במרכז שניידר ופרופ' פאול מרלוב, לשעבר מנהל מחלקת הילודים בבית חולים בילינסון, הייתה לקבוע את שכיחות התופעה ואת המאפיינים הקליניים של תסמונת הגמילה אצל הילודים (מרץ 2006).

  מחקרים פרוספקטיבים פעילים במרכז שניידר 2016
בניית אתרים
המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא   |   © כל הזכויות שמורות למרכז שניידר לרפואת ילדים
עבור לתוכן העמוד