לוגו כללית
חדשות שניידר 78
כותבים עלינו 79
אירועים וכנסים 80
טפסים להורדה 81
טלפונים חיוניים
מחקר
ממלכת הילדים
תרומות
עמוד פנימי - שלום כיתה א
מדיניות איכות הסביבה

אחרי הכימותרפיה: איך נזהרים מזיהומים

הטיפול הכימותרפי פוגע גם במערכת החיסון של הילד והוא רגיש לזיהומים. איך צריך לארגן את הבית בזמן הטיפולים? ממה חשוב להימנע? על מה צריך להקפיד? מה הקשר לצחצוח שיניים ומה בנוגע למגע עם עם חיות מחמד? מדריך מפורט שיעזור לכם להפחית סיכונים מיותרים
פורסם: 26.12.13 | עודכן: 24.06.14

ילד שעובר טיפולים כימותרפיים רוצה (ובצדק) לחזור לסביבתו הטבעית ולחיות בה חיים רגילים. חשוב לעזור לילד לממש את רצונו, אולם בשל מצבו הרפואי והטיפולים הילד עדיין לא יכול לבקר בתקופה זו בגן או בבית הספר, למעט מקרים מיוחדים (כמו מסיבות, ימי חג) וגם זאת בכפוף לאישור הרופא המטפל. בד בבד חשוב להקל על הילד ולאפשר לו מגע עם הסביבה הקרובה תוך שמירה קפדנית על כללים חשובים, שנועדו לעזור לו להימנע מזיהומים.

מבקרים ושהייה במקומות ציבוריים
לאחר השחרור ממרכז שניידר לרפואת ילדים, מותר לילד שלכם להימצא בקרבת אנשים ללא צורך במסכה. קבלת מבקרים חשובה ומומלצת, עם זאת יש להקפיד על מספר כללים: 

  • למנוע מהילד מגע ושהייה בחברת אנשים חולים.
  • להקפיד על מספר מבקרים מצומצם בכל פעם.
  • לאוורר את הבית בעת הביקור.
  • להימנע מביקור ושהייה במקומות הומי אדם, כמו קניון או קולנוע. בשעות לא עמוסות, ניתן לבקר במקומות אילו. 
  • להימנע מאכילה במקומות ציבוריים.

חמישה טיפים למניעת זיהומים בבית
נקיון הבית - חשוב לאוורר את הבית. יש להקפיד על היגיינה בשירותים ובעיקר לאחר שימוש אחרים בהם ובמיוחד בזמנים בהן ספירות הדם נמוכות.
כלי אוכל - כלים שלא נשטפו היטב עלולים להעביר זיהומים, ולכן רצוי שהילד לא ישתה מאותה כוס שמישהו אחר שתה ממנה ו/או מכלי אוכל אחרים שמישהו אחר השתמש בהם.
חיות מחמד - אם ברשותכם כלב או חתול, הילד יכול להימצא בקרבתם, אך יש להימנע ממגע קרוב ולהקפיד על ניקיון הפרשותיהם. בנוגע לשאר החיות ובעלי החיים - חובה להיוועץ עם הצוות המטפל. בכל מקרה, חייבים לסן את חיות המחמד ולהקפיד על תילוע ומעקב צמוד של וטרינר. בנוסף לכך, לאחר כל מגע עם בעל חיים יש לרחוץ ידיים.
שיפוצים - אבק הבנייה מכיל פטריות שעלולות לגרום זיהומים. לכן, יש להימנע משיפוצים בבית בתקופת הטיפולים וכן משהייה במקומות בהם נערכים שיפוצים.
לינה משותפת - אין הגבלה בלינה משותפת באותו חדר (אך לא באותה המיטה) עם האחים האחרים כפי שהיה לפני אבחנת המחלה, למעט מקרים בהם אחד האחים חולה. במקרים אלה יש להפריד ביניהם עד להחלמת האח.


שלושה דברים שאסור לעשות
אין למדוד חום דרך פי הטבעת (גם בתינוקות) בשל הסכנה לדימומים וזיהומים.
אין לתת נרות להורדת חום או למניעת כאבים דרך פי הטבעת.
אין לבצע חוקנים בילד עם עצירות.

חיסונים
בני המשפחה - רצוי ומומלץ לחסן את בני המשפחה בהתאם לשגרת החיסונים המקובלת. במקרים בהם התפתחו סימני מחלה לאחר קבלת החיסון, יש ליידע מייד את הרופא המטפל.
הילד המטופל - אסור לחסן את הילד למעט חיסונים המומלצים על ידי רופאי המחלקה (כמו חיסון שפעת בעונה שיינתן לילד  בזמנים בהם ספירות הדם אינן נמוכות, על פי הנחיות המחלקה ובתיאום עם הרופא המטפל).

חשיפה לאבעבועות רוח
הדבקה באבעבועות רוח היא לעיתים מסוכנת לילדים המקבלים טיפול כימותרפי. אם הילד נחשף לנגיף הוורצילה המחולל את המחלה, או אם אחד מבני משפחתכם חולה באבעבועות רוח, יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל או הרופא הכונן. 

אם נודע לכם כי ילד אחר מבני המשפחה נחשף לנגיף לאחר שבא במגע עם ילד אחר שהיה חולה באבעבועות רוח, אין צורך להוציאו מהבית אלא להמתין ולראות אם נדבק במחלה. בכל מקרה של חשד לחשיפה לאבעבועות רוח יש ליידע את הרופא המטפל.

אם הילד שלכם לא חלה ולא קיבל חיסון בעבר נגד נגיף הווריצלה והוא נחשף לאבעבועות רוח, יהיה עליו לקבל חיסון VZIG או בשמו המלא - Varicella Immune Globulin (וריצלה אימיון גלובולין). מדובר בנוגדנים נגד הנגיף הניתנים דרך הווריד, וזאת כדי למנוע את התפתחות המחלה או להפחית את חומרתה, אם תופיע. כדי שהנוגדנים הניתנים יועילו, יש לקבל אותם לכל המאוחר תוך 72 שעות מהחשיפה לנגיף, ומכאן החשיבות ליידע את הרופא באופן מיידי.

אם הילד חלה בעבר באבעבועות רוח או קיבל חיסון, סביר להניח כי מצויים בגופו נוגדנים לנגיף וככל הנראה לא יצטרך לקבל את מנת הנוגדנים. גם במקרים אילו, יש לידע את הרופא המטפל ולהתייעץ איתו על הצורך במתן נוגדנים.

אם הבחנתם כי יש לילד שלפוחיות או נגעים על פני העור, יש לפעול לפי ההוראות הבאות:

  • להודיע על כך מיד לרופא.
  • להימנע מכניסה למערך האונקולוגי בשל החשש להדבקה של ילדים אחרים בנגיף. איש צוות יורה לכם היכן להמתין.
  • במקרים בהם המחלה אכן אובחנה כפעילה, הילד יאושפז ויקבל תרופות דרך הווריד. 
     

צנתר פורט־א־קאט בווריד מרכזי (פיקליין, היקמן ופורט־א־קאט)
צנתר מסוג פורט־א־קאט אינו דורש טיפול מיוחד בבית, אלא אם נאמר לכם אחרת.
יש להוריד את הפד שהונח על מקום הוצאת המחט לפני יציאתכם הביתה, ולרחוץ את הילד בחופשיות במים וסבון.אין להוריד את הפלסטרים שהודבקו בחדר ניתוח עם הכנסת הפורט, הם יירדו לבד במשך הזמן.
לפני שמגיעים לטיפול נוסף בבית החולים מומלץ למרוח משחת אמלה על מקום הפורט, כדי למנוע כאב כשמכניסים את המחט. לאחר מכן יש לכסות בניילון או פד, כדי שהבגד לא יתלכלך. אפשר לקנות את המשחה בבית מרקחת כנגד מרשם רופא.

צנתר היקמן וצנתר פיק ליין
צנתר מסוג היקמן  וצנתר מסוג פיק ליין דורשים טיפול שינתן בשלב הראשון על ידי האחיות.
אין להיכנס עם הצנתר למקור מים, אמבטיה, ים או בריכה.
בעת מקלחת יש לחבוש בניילון את אזור הצנתר והחבישה, כדי למנוע הרטבה.
יש להקפיד לכסות את המקום (בניילון שיש בבית או באמצעי חבישה אחרים שקיבלתם עליהם הסבר) כדי שלא יירטב.

בכל סוגי הצנתרים
יש לדווח לאחות או לרופא עם הופעת הסימנים הבאים: אודם, נפיחות, כאב או כל שינוי אחר שלא היה כשהשתחררתם מבית החולים.
במקרה של דימום או שליפת הצנתר, יש להקפיד על סגירת הסוגר ולפנות ללא דיחוי לקבלת עזרה רפואית.

תרופות
כחלק תהליך השחרור מבית החולים הילד והוריו מקבלים הסבר על התרופות הניתנות בבית להמשך הטיפול.
חשוב מאוד להקפיד על מתן כל התרופות בהתאם להוראות.
יש לדווח לרופא אם הילד לא מקבל אחת או יותר מהתרופות שעליו לקבל.
אם הילד הקיא פחות מ־30 דקות לאחר נטילת התרופה, יש להתייעץ עם הרופא בשל החשש שהתרופה לא נספגה.
ישנם ילדים שמקבלים טיפול בסטרואידים (דקסקורט או פרדניסון). מדובר בטיפול חשוב מאוד ויש ליטול  אותו לפי המינון ובזמן.
יש לדווח לרופא אם הילד לא הצליח ליטול את התרופות, הניתנות עם האוכל.

תזונה
חשוב מאוד שהילד ייהנה ממזון ביתי נקי וטרי.
מומלץ להימנע מאכילת מאכלים קנויים שהכינו אותם במקומות ציבוריים.
מומלץ להקפיד על דיאטה עשירה בחלבונים, הכוללת ביצים, בשר ומוצרי חלב.
יש לשטוף פירות וירקות במים וסבון.
מומלץ לאכול ירקות מבושלים, ולהימנע מלאכול : פטרוזיליה ושמיר טריים, תותים וגידולי הקרקע דומים.
רצוי לשתות לעיתים קרובות ולהקפיד על שתייה מרובה.
בזמן הטיפול בסטרואידים (דקסקורט או פרדניזון): יש לצמצם בצריכת מלח וסוכר (אלא אם הרופא המטפל או תזונאית אמרו לכם אחרת), כיוון שהסטרואידים נוטים להפר את רמות הסוכר בדם ולהעלות את לחץ הדם.
בנושאים נוספים של תזונה, ניתן להתייעץ עם תזונאית במסגרת בית החולים או עם האחות המטפלת.

היגיינת הפה וצחצוח שיניים
אחת מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי מתאפיינת בפגיעה ישירה בתאי האפיתל של מערכת העיכול, ובכלל זה גם רירית הפה. תופעת לוואי זו קרויה סטומטיטיס (Stomatits) והיא יכולה להופיע 12 עד 24 שעות לאחר הטיפול הכימותרפי ובמשך שבוע עד עשרה ימים מסיומו. אפשר להפחית את עוצמת התופעות אם מקפידים על הכללים הבאים:

  1. לצחצח שיניים במברשת רכה לפחות פעמיים ביום.
  2. לצחצח גם את הלשון.
  3. להשלמת פעולת הצחצוח, אפשר לשטוף את הפה במי מלח או בתכשיר המכיל פלאוריד.
  4. להימנע ממזון ושתייה חמים וממאכלים חריפים וחמוצים, אשר מגרים את רירית הפה.
  5. לשמן את השפתיים במשחת ואזלין או בשמן נבט חיטה, כדי למנוע סדקים ודימומים באזור.
  6. לשטוף את הפה במים, לאחר ההקאה כדי למנוע פגיעה בשיניים מחומצת קיבה.

אם הילד מתלונן על אחת מתופעות הסטומטיטיס: צריבה, כאב, יובש בפה ודימום בחלל הפה, יש לדווח לצוות המטפל, כדי לקבל את הטיפול המתאים ולנסות למנוע את החמרת התופעה.

איך מצחצחים שיניים?
מניחים את המברשת כך שתיגע בו בזמן בשן ובחניכיים הצמודים לה.
מצחצחים בתנועות קטנות קדימה ואחורה, כאשר בכל פעם יש להתמקד בקבוצה של שתיים או שלוש שיניים.
אסור ללחוץ בחוזקה על המברשת בזמן הצחצוח, כדי לא לפגוע ברקמות.
חשוב לשמור על סדר במהלך הצחצוח - תמיד להתחיל מהשיניים האחוריות ולהתקדם לפי הסדר עד הצד השני. יש לצחצח את המשטח החיצוני, אחר כך את הפנימי ולבסוף את המשטח שעליו אנו לוחצים.
חשוב לשטוף את הפה במים להסרת השאריות וכן לשטוף בקפידה את המברשת.

הפרשות גוף
הפרשות הילד (שתן) עלולות להכיל שאריות של כימותרפיה, ולכן יש להימנע ממגע ישיר עם הפרשות אילו (בעיקר אישה הרה) ומומלץ להשתמש בכפפות הגנה.

חשיפה לשמש
הטיפולים הכימותרפיים מגבירים את רגישות העור לשמש ויכולים להיווצר כתמים בעור. על הילד להימנע מחשיפה לשמש, לכן יש להשתמש באמצעי הגנה מתאימים: כובע, משקפי שמש וקרם הגנה.

מתי לפנות לרופא?
ילדים מקבלים טיפולים כימותרפיים חשופים לזיהומים חמורים בשל הפגיעה במערכת החיסון, ולכן חשוב לגלות ערנות להתפתחות סימני זיהום. מומלץ למדוד חום לילד לפחות פעם ביום, אלא אם נאמר לכם אחרת.

בהופעת סימני הזיהום הבאים, יש להתקשר מיד לרופא הכונן:
1. עליית חום מעל 38 מעלות או חום נמוך מ־36 מעלות ו/או הופעת צמרמורות.
2. מיעוט או אי מתן שתן.
3. חשד למגע עם מחלות זיהומיות ובעיקר אבעבועות רוח.
4. שלשולים מרובים ו/או כאבי בטן.
5. הקאות מרובות.
6. חולשה, עייפות קיצונית וחיוורון שלא היו קודם.
7. הופעת סימנים כחולים בגוף ו/או הופעת דימומים.
8. הופעת נגעים או שינויים בעור.
9. כל שינוי אחר במצבו של הילד.

זיהום יכול להתבטא כשינוי במצבו הכללי של הילד גם  ללא חום

ביקורת אצל הרופא המטפל במרפאה האונקולוגית
לאחר השחרור תוזמנו לבדיקות דם ובדיקת רופא.
בטופס השחרור יצוין מועד הביקור.
הביקור במערך האונקולוגי כולל בדיקות דם, בדיקת רופא, טיפול על ידי אחיות ומתן טיפול לפי הצורך.
אנו מבקשים שתגיעו בשעה שנקבעה לכם. נא לא לשכוח להירשם במזכירות עם הגעתכם. 
אם הגעתם לביקורת רופא וילדכם אינו חש בטוב, נא לדווח על כך לאחיות באשפוז יום.
בדף הטיפולי אותו תקבלו, מצוינים תאריכי הביקורים ומטרתם. מומלץ להסתכל בדף זה יום לפני הביקור, כדי לדעת מה צפוי לכם בביקור והאם יש צורך להגיע בצום (בימים שיש בדיקת מח עצם או זריקה לעמוד השדרה).
בסיום כל יום טיפולים או ביקורת רופא, נא להירשם במזכירות המרפאה לביקור הבא כדי לאפשר לצוות המכון להיערך להגעתכם באופן מיטבי.

 

      אם מופיעים סימנים של זיהומים, לפי המפורט מטה, יש לפנות מיד לרופא בכל שעות היממה:

  • בימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:00 עד 16:00
    יש להתקשר למזכירות המחלקה ולבקש את הרופא המטפל לטלפון: 03-9253766 

  • בין השעות 08:00 עד 16:00
    יש להתקשר לרופא כונן בטלפון: 050-4057300 בשבתות ובחגים, מיום שישי/ערב חג
    עד יום ראשון/עד לאחר החג, יש להתקשר לטלפון: 050-4057301
                                           

 

פעילות ומנוחה
כחלק מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי יתכנו תשישות ועייפות אצל הילד (לא אצל כולם). הניחו לילד לקבוע את קצב הפעילויות שלו, והיו ערים ליכולותיו. העייפות יכולה להתבטא גם חולשה או עצבות.

בין הגורמים לעייפות: הטיפולים (ניתוחים, כימותרפיה והקרנות), ספירות דם נמוכות, תזונה לקויה, חום, כאבים, שינויים בהרגלי שינה ומיעוט בשעות שינה, דאגות ופעילות מעבר ליכולותיו.

איך אפשר להקל על הילד העייף?
אפשר להציע לו אוכל כל שעתיים עד שלוש שעות במשך היותו ער.
לאפשר לו שעות מנוחה ושינה בתנאים להם הורגל או לפי הצורך: שמונה שעות שינה בלילה, מנוחות יזומות במשך היום, לשכב לישון בלילה בשעות קבועות.
מותר לילד לעסוק בפעילויות ספורט מתונות, אך יש להיזהר מחבלות ונפילות, בשל חשש מדימום כאשר רמת הטרומבוציטים־טסיות נמוכה.

יעל בן גל היא אחות אחראית במחלקת האשפוז במערך האונקולוגי ומומחית בטיפול תומך במרכז שניידר
עירית שוורץ־אטיאס היא אחות במערך האונקולוגי במרכז שניידר


כתבות נוספות

בניית אתרים
המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא   |   © כל הזכויות שמורות למרכז שניידר לרפואת ילדים
עבור לתוכן העמוד