חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

היבטים פסיכולוגיים בהתמודדות עם מחלת מעי דלקתית

מחלות מעי דלקתיות עשויות להשפיע על איכות החיים ולהוות אתגר פיזי לילד ולמתבגר. מחלות אלו, עשויות להשפיע גם על התפקוד הרגשי והחברתי. כיצד ניתן להתמודד עם ההיבטים הנפשיים של המחלה?
פורסם: 11.05.17 | עודכן: 17.05.17

ילדים ומתבגרים המתמודדים עם מחלת מעי דלקתית נאלצים להסתגל למציאות חדשה שפעמים רבות אינה קלה עבורם. מציאות זו עשויה לכלול שינויים רבים בתחום הפיזי והרפואי, הכוללים ביקורים תכופים אצל הרופא, בדיקות פולשניות, נטילת תרופות על בסיס קבוע והתמודדות עם תופעות לוואי אפשריות שלהן, שינוי הרגלי תזונה ופעילות, השפעה על ההתפתחות הפיזיולוגית (למשל בגדילה) ועוד. אולם, מעבר לשינויים אלו, מחלות מעי דלקתיות עשויות להשפיע גם על התפקוד הרגשי והחברתי של הילד/מתבגר.

בתחום הרגשי
ילדים ומתבגרים המתמודדים עם מחלת מעי דלקתית עשויים להרגיש חוסר שליטה בחייהם בעקבות הסימפטומים של המחלה; מצב רוח ירוד או חרדה כתוצאה מהתמודדות עם אי הוודאות ואי העקביות שבהופעת הסימפטומים של מצב רפואי כרוני; קושי לסמוך על עצמם ועל גופם; מבוכה עקב אי הנעימות של התעסקות ביציאות ובפעילות מעיים; אשמה על כך שהתפרצות המחלה איכשהו קשורה למשהו שעשו; וחשש מהתלקחות נוספת גם בעת רגיעה במצב המחלה. נפוצות גם מחשבות כגון "למה זה קרה לי? מה יהיה? האם אצא מזה? איך המחלה תשפיע על החיים שלי?" ועוד. בהקשר זה חשוב לזכור כי גיל ההתבגרות מאופיין בצורך של הילד בפיתוח עצמאות ואוטונומיה בחייו תוך כדי פיתוח הנפרדות מהוריו. מחלות מעי דלקתיות עשויות לגרום לתלות נרחבת יותר בהורים או במערכת הרפואית אשר עשויה להתנגש לפעמים עם צרכים התפתחותיים אלו.

בתחום החברתי
היעדרויות מבית הספר בעקבות התלקחויות או אשפוזים עלולות לפגוע בהשתלבות בבית הספר או בחברה. נפוצה גם הנטייה להסתיר את תופעות המחלה בגלל תחושות של בושה או מבוכה אשר עשויות להביא להימנעות הולכת וגדלה מסיטואציות חברתיות. גיל ההתבגרות מאופיין גם ברצון להיות "כמו כולם" ומתבגרים רבים עשויים לחוש בדידות ולתפוס עצמם כשונים מחבריהם, או להתכחש לעצם קיומה של המחלה, מה שעשוי להביא לאי היענות להמלצות הרפואיות ולפגיעה בבריאות.

קשר גוף-נפש

לפעמים קיימת נטייה לראות בגוף ובנפש שני גורמים נפרדים. הגוף בדרך כלל זוכה לתשומת לב מיידית אפילו אם הדבר הקטן ביותר אינו כשורה, בעוד שהנפש נדחקת הצידה ומקבלת התייחסות רק כאשר מדובר במצבים קיצוניים כמו דיכאון או חרדה חמורים.
הקשר בין בריאות הגוף לבריאות הנפש נחקר והוכח במגוון מצבים רפואיים כולל במחלות מעי דלקתיות. קשר זה הינו דו כיווני: המצב הנפשי משפיע על המצב הגופני, ולהיפך. לדוגמא: נער אשר מתרגש או לחוץ עשוי לסבול מכאבי בטן או משלשולים (השפעה של הנפש על הגוף), ואילו כאבי הבטן והשלשולים עשויים להביא למצב רוח ירוד בעקבות חזרתם של סימפטומים הקשורים למחלה, לדאגה שמא מדובר בהתלקחות נוספת, לייאוש, לכעס ועוד (השפעה של הגוף על הנפש).

מצב נפשי זה משפיע בתורו על הגוף, כך שנוצר מעין מעגל קסמים המוביל להחמרה במצב הגופני והנפשי. מחקרים שעסקו במחלות מעי דלקתיות מצאו כי ככל שהסימפטומים של המחלה חמורים יותר כך גברה המצוקה הנפשית, וכי מתח בתורו עשוי לנבא התלקחות של המחלה*
ניתן לפיכך לראות כי ישנה חשיבות רבה להתייחסות גם לגורמים נפשיים בהתמודדות עם מחלות מעי דלקתיות (כגון שינוי התייחסות למחלה או למתח) על מנת לשבור מעגל זה ולהביא לשיפור במצב הרגשי והגופני. כלומר, התייחסות לפן הנפשי בהתמודדות עם מחלת מעי דלקתית אינה תוספת משנית אלא חלק בלתי נפרד מניהול המחלה. 
 


 מה ניתן לעשות?

  • ניתן ללמוד על המחלה, טיפולים רפואיים, זכויות סוציאליות ועוד באתר האינטרנט של מכון הגסטרו (http://www.schneider.org.il/gastro) או באתר של העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית (http://www.ccfi.co.il/). כך ניתן להפחית את אי הוודאות ולהגביר את תחושת השליטה. כמו כן ניתן להצטרף לפורומים של ילדים המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות והוריהם באתר האינטרנט של "כמוני" (http://www.camoni.co.il/) ובפייסבוק.

  • השירות הפסיכוסוציאלי במכון הגסטרו נועד ללוות את הילד/הנער ומשפחתו בנקודות זמן שונות ולחזק את יכולתם להמשיך את מסלול חייהם תוך כדי התמודדות עם האתגרים העומדים בפניהם. ניתן לפנות למזכירות המכון או לרופא כדי לתאם פגישה. השירות הפסיכוסוציאלי במכון הגסטרו מקיים גם אירועים וסדנאות לילדים המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות והוריהם. בכדי להצטרף לרשימת התפוצה ולקבלת מידע נוסף, ניתן לשלוח מייל ל- [email protected].


*
Bitton, et al. (2003). Psychosocial determinants of relapse in ulcerative colitis: a longitudinal study. The American journal of Gastroenterology, 98, 2203-2208
  Sewitch, et al. (2001). Psychological distress, social support, and disease activity in patients with inflammatory bowel disease. The American journal of Gastroenterology, 96, 1470-1479

 Bitton et al. (2008). Predicting relapse in Crohn’s disease: a biopsychocosial model. Gut, 57, 1386-1392

 



אילן אוסרן הוא פסיכולוג במכון גסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר
 

עבור לתוכן העמוד