לוגו כללית
חדשות שניידר 78
כותבים עלינו 79
אירועים וכנסים 80
טפסים להורדה 81
טלפונים חיוניים
מחקר
ממלכת הילדים
תרומות
עמוד פנימי - שלום כיתה א
מדיניות איכות הסביבה

כל מה שחשוב לדעת על ASD

מהו ASD ואיך הוא נוצר? איך מאבחנים את המום ומהו הטיפול הנדרש? כל השאלות וכל התשובות
פורסם: 15.12.13 | עודכן: 10.11.14

 

ASD הוא ראשי תיבות של Atrial Septal Defect. מדובר בחור במחיצה שבין שתי העליות בלב. כתוצאה מכך, דם עשיר בחמצן עובר מהעלייה השמאלית לעלייה הימנית ומתערבב עם דם דל בחמצן.

מהם הגורמים להיווצרות ASD?
מדובר בפגם מולד שנוצר בשלב העוברי במהלך החודשיים הראשונים של ההריון. ברוב המקרים הסיבה לפגם זה אינה ברורה. בחלק מהמקרים ייתכן שמדובר בבעיה גנטית. 

האם מדובר במום תורשתי?
רוב המקרים אינם קשורים לתורשה ברורה, אולם אם אחד הילדים נולד עם ASD הסיכוי שאחיו או אחותו יוולדו עם פגם מולד בלב, גבוה פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (כלומר הסיכוי הוא 1.6% או במילים אחרות יש 98% סיכוי שהאחים ייוולדו ללא מומי לב מולדים).

האם מדובר בתופעה נפוצה?
שיעור מומי הלב המולדים מוערך ב־0.8 אחוז מכלל הלידות. מתוך אוכלוסייה זו שיעור ה־ASD  מוערך בששה עד שמונה אחוזים. המשמעות היא שבכל שנה במדינת ישראל נולדים בערך 90 עד 100 תינוקות עם ASD.

האם יש הבדל בתפוצת המום בין בנים לבנות?
ASD נפוץ פי שניים אצל בנות בהשוואה לבנים. הסיבה לכך אינה ידועה לנו.

מהם סוגי ה־ASD?
קיימים מספר סוגים של פגמים במחיצה בין העליות השונים זה מזה. ההבדל בין הסוגים השונים של המום מהותי מבחינת דרכי הטיפול ומידת ההשפעה העתידית.

Ostium Secundum atrial septal defect (אוסטיום סקונדום) - המחיצה שבין שתי העליות נוצרת בשבוע החמישי לחיי העובר והיא קרויה אוסטיום פרימום. בחלק העליון של מחיצה זו  נוצרים חורים והם מכוסים במחיצה נוספת הקרויה ספטום סקונדום. פגם במחיצה זו הוא הנפוץ שבין סוגי ה־ASD  (כ־80 אחוזים מהמקרים).

Ostium Primum atrial septal defect (אוסטיום פרימום) - פגמים בחלק הקדמי התחתון של המחיצה בין שתי העליות. מדובר בגרסה חלקית  של מום משמעותי הרבה יותר המכונה AV Canal. פגם זה שכיח יותר בילדים עם תסמונת דאון.

Sinus Venosus atrial septal defect (סינוס ונוסוס) - המום מופיע בנקודת המפגש של הווריד הנבוב (Vena Cava) והעלייה הימנית, באזור שבו הוורידים הריאתיים נכנסים לעלייה השמאלית. ברוב המקרים קיים גם ניקוז ישיר של חלק מוורידי הריאה לעלייה ימנית.

Coronary Sinus atrial septal defect - החור נוצר בסינוס הכלילי המחזיר דם כלילי משומש ללב. מדובר במום נדיר מאוד.

האם ASD יכול להיסגר מעצמו?
אוסטיום סקונדום יכול לקטון ולהיסגר מעצמו עד גילאי הגן. סוגי הפגמים האחרים במחיצה שבין העליות אינם נסגרים באופן עצמוני.

איך הפגם הזה משפיע על הילד שלי?
ברוב המקרים מום מסוג ASD אינו משפיע על תפקודו היומיומי של הילד. עם זאת, לאורך זמן, מדובר במום שמביא להגדלה כרונית של העלייה הימנית והחדר הימני. מצב זה עלול לגרום במהלך החיים להפרעות קצב ולפרפור פרוזדורים. על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות בגילאי 40 או 50, חשוב מאוד לתקן את המום במהלך הילדות.

מהם הסימפטומים של ASD?
ילדים רבים שיש להם ASD נראים בריאים לחלוטין ואין להם תסמינים (סימפטומים) כלל. עם זאת, כאשר הפגם הוא גדול ודם רב זורם מהצד השמאלי לצד הימני של הלב, צדו הימני של הלב והריאות יסבלו מעומס משמעותי. במקרה כזה עשויים להופיע תסמינים כגון: הזעת יתר, נשימות מהירות, זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ולעתים רחוקות הפרעה בגדילה.

איך מאבחנים ASD?
במרבית המקרים שומע רופא הילדים אוושה חריגה בלב (רשרוש בלב) במהלך בדיקה רגילה בסטטוסקופ. כאשר רופא הילדים חושד בקיומו של פגם בלב, הוא מפנה את הילד לקרדיולוג ילדים שמומחיותו באבחון מומי לידה מולדים. עוצמתה של האוושה, תדירותה ומאפיינים נוספים יאפשרו לו לזהות את מקור הבעיה (אם אכן קיימת) ובמידת הצורך הילד יישלח לבדיקות נוספות:

  • צילום חזה -  צילום רנטגן מאפשר לראות את הלב והריאות. כאשר יש ASD משמעותי, ניתן לראות שינויים בריאות הנובעים מזרימת יתר של דם אליהן.
  • אקו לב - בדיקת אולטרסאונד של הלב (או בשמה המלא - אקוקרדיוגרם) יכולה להראות את מבנה הלב, תפקודו ויכולה לענות על השאלות לגבי מיקום הפגם, גודלו ומהי כמות הדם הזורמת דרכו. בדיקה זו מאפשרת גם להעריך את לחץ הדם במדורי הלב השונים ובריאות באופן לא פולשני.
  • אק"ג -  בדיקה שרושמת את פעילותו החשמלית של הלב. מכשיר האק"ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לתרשים של קווים בעלי צורה אופיינית.
  • צנתור לב -  צנתור הוא בדיקה פולשנית, המספקת מידע על מבנה הלב ותפקודו. בדיקה זו נעשית בהרדמה מלאה, ובמהלכה מחדירים צנתר לכלי דם גדול במפשעה אשר דרכו ניתן להגיע למדורי הלב השונים, לבדוק לחצים ורמות חמצן במדורים השונים ולבצע הזרקת חומר ניגודי וכך להדגים את מבנה הלב.

איך מטפלים ב־ASD?
הרופא הקרדיולוג המטפל יתאים את הטיפול הנדרש לאחר בדיקה ואבחון ולאחר שהוגדרו מיקומו וגודלו של הפגם במחיצה.

  • טיפול תרופתי - מרבית הילדים אצלם נמצא ASD אינם סובלים מתסמינים כלשהם ואינם נזקקים לטיפול תרופתי. מיעוטם זקוק לתרופות משתנות.
  • צנתור - כאשר מדובר ב־ASD מסוג אוסטיום סקונדום, לעתים קרובות ובכפוף לשיקולים שונים כמו:  גודלו של הפגם, מבנהו האנטומי ומשקלו של הילד -  ניתן לתקן את הפגם בצנתור. הרופא מחדיר צנתר דרך כלי דם ללב ודרכו מחדירים התקן,  אשר אוטם את הפגם ומונע מעבר של דם דרכו. הצנתור נעשה בהרדמה כללית.
  • ניתוח - בחלק מהמקרים הפתרון הבלעדי לתיקון הפגם הוא בניתוח לב. ניתוח ASD נעשה בהרדמה מלאה והמנתח יסגור את הפגם בתפרים או בטלאי מיוחד.

מתי ממליצים על ניתוח? מתי צריך צנתור?
צנתור לתיקון הפגם מבוצע רק ב־Secundum ASD, ובתנאי שהמבנה האנטומי של הפגם מאפשר זאת. שאר סוגי הASD  מתוקנים בניתוח. מועד הניתוח ודחיפותו נקבעים על ידי הקרדיולוג המטפל בילד.

איך מתקבלים לטיפול במכון הלב במרכז שניידר?
לקביעת תור ראשון יש לשלוח מכתב הפניה מהרופא המטפל לפקס: 03-9253146.
לקביעת תור חוזר יש להתקשר למוקד זימון תורים: 03-9253210.


ד"ר עינת בירק היא מנהלת מכון הלב במרכז שניידר
ריקי שטיין היא האחות האחראית במכון הלב

כתבות נוספות

בניית אתרים
המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא   |   © כל הזכויות שמורות למרכז שניידר לרפואת ילדים
עבור לתוכן העמוד