לוגו כללית

אבני דרך בהתפתחותו השמיעתית של הפעוט

כבר בשנת 1954 פורסמה ע"י RUTH GRIFFITH בספרה ABILITIES OF BABIES טבלה מקיפה שהתייחסה להתפתחות שמיעתית של התינוק. מאז זכה הנושא להתייחסויות רבות ומנקודות מבט שונות אך אבני הדרך בהתפתחות השמיעתית מתוארות ברצף דומה.

טרום לידתי
עוד ברחם מתחיל העובר להגיב לקולות.
הקולות הללו הינם:
פעימות לב האם (LUB DUB RHYTHM) ורחש מי השפיר (WHITE NOISE).
תחושת השמיעה מועברת ע"י ויברציות  דרך נוזל.
מחקרים מתקדמים יותר מוכיחים שיש הגברה בקצב לב העובר ובתנועותיו למשמע קולות דבור ומוסיקה
בסביבת האם.

עם הלידה
התינוק מראה תגובת בהלה מצליל חזק - תגובת ה-STARTLE מאופיינת ע"י רפלקס מורו.


במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק - השלישון הראשון
1. התינוק משתתק כששומע את קול האם ומראה העדפה לקולה
2. מראה רגישות למגוון רחב של צלילים ולמשחקי אינטונציה בקול דובר
3. מקשיב לקול פעמון בקרבתו
4. מגיב שונה לגירויים בתדרים שונים: תדרים נמוכים וצלילים בעלי קצב קבוע הם בעלי השפעה מרגיעה בעוד צלילים בתדר גבוה מעוררים תגובות חדות וערות יותר
5. מגביר או מחליש עוצמת מציצה למשמע צלילים ודבור בקרבתו
6. מקשיב למוסיקה ולעיתים מחייך
7. מחפש מקור צליל ע"י הזזת עיניים (קרוב ל3- חודשים)

בשלושה חודשים אלה הדגש הוא התפתחות הערנות השמיעתית ותשומת לב השמיעתית AUDITORY AWARENESS AND ATTENTION.
התינוק אמנם מוקף בצלילים וקולות אבל מראה התייחסות מועטה למעט כלפי צלילים חזקים יחסית.
למרות תגובותיו המועטות יחסית ממשיך התינוק להיות מגורה ע"י שטף צלילים ודבור ואט אט מראה יכולת לקשב ברמות שונות ולפרקי זמן שונים. אחרי חזרות רבות בסביבה מוגבלת יחסית הוא מתחיל להבין שלקולות יש מקור שמפיק אותם והם הופכים למשמעותיים עבורו כמו: קול אמו, רחש בקבוקים, תיבת הנגינה ועוד.

השלישון השני

1. מראה ערנות (AWARENESS) לקול אנושי, נעשה קשוב כששומע דבור
2. מחפש מקור צליל ע"י הזזת ראש (4-6 חודשים)
3. מראה התרגשות כששומע צעדים מתקרבים, דלת נפתחת, מים זורמים
4. מפנה ראשו בכוונה למשמע צלילי פעמונים
5. משמיע קולות המיה הדומים לקולות הספונטאניים שמשמיע
6. ממלמל או מפסיק לבכות כששומע מוסיקה
7. ממלמל כשרואה דמות מולו ומחפש קול אנוש
8. מתחיל ליהנות מצעצועים מפיקי צליל ומפעיל צעצוע מרשרש שוב ושוב ע"י תנועת יד או רגל

בשלישון זה הדגש הוא התפתחות ההבחנה השמיעתית והמשוב השמיעתי
 DISCRIMINATION AND AUDITORY FEEDBACK.

השלישון השלישי
1.  ממקם צליל במרחב בביטחון ובדייקנות  ממרחק של כ- 1/2 מטר מהאוזן 
2.  מגיב לשמו
3.  מתחיל להבחין בין קול ידידותי לכועס ומגיב בהתאם
4.  מתחיל להבחין בין קולות מוכרים לקולות זרים
5.  צועק להשגת תשומת לב
6.  קשוב כשמשוחחים בסביבתו
7.  מגוון קולו כבשירה
8.  מגיב בוודאות לשינויים רגשיים בגוון קול האם ובוכה למשמע גוון כועס 
9.  משתמש במלמול קנוני הנשמע כמילה (MAMA  DADA)
10. מקשר שמיעה עם הפקה ומנסה לחזור על צלילים ששמע

הדגש בשלישון זה הוא על התפתחות יכולת המיקום והמלמול בתגובה לשמיעה
LOCALIZATION AND BABBLING. בהקשר למלמול המתפתח כדאי לציין כי בשלב התפתחותי זה הילד
חשוף לשפה צלילית בעיקרה. הרבה פריטים מאוצר המילים בסביבת הילד מאופיינים בהקשר הצלילי שהם עושים. למשל האו לכלב, מיאו לחתול, הופ הופ למושג לקפוץ ועוד.
 
השלישון הרביעי
1. מסובב ראש וכתף לעבר מקור צליל מוכר גם כאשר לא ראה כשנעשתה הפעולה
2. מנענע ראשו לשאלה בתגובת לא 
3. מתחיל להבין מילים בהקשר: תעשה ביי- ביי, מרים ידיים כששומע בוא לאמא 
4.  משתמש במלמול הנשמע כמשפט עם שינויי אינטונציה
5.  מביט לאם או לאב כשמזכירים אותם
6.  מגיב ע"י שימוש בקול כששומע מוסיקה
7. כשנמצא לבדו משמיע מלמול ארוך כמו דבור
8.  נהנה ממשחק קוקו ומצפה למילה "קוקו" ולא רק להזזת הידיים
9.  מקשיב ברמות קשב שונות ומראה העדפה לשיחה בקרבתו

הדגש בשלישון הרביעי ובהמשך ההתפתחות השמיעתית- שפתית הוא על
עיבוד ופענוח שמיעתי THE DEVELOPMENT OF AUDITORY PROCESSING.

השנה הראשונה לחיי התינוק מכונה גם שנת הלמידה להקשיב -
THE LEARNING TO LISTEN YEAR והיא למעשה שנת הכנה וביסוס מיומנויות שמיעתיות המקדימה
את השימוש בתקשורת מילולית.

בהתפתחות השימוש בשמיעה במהלך שנת החיים הראשונה לצורך בניית כישורי קשב מוצאים אם כן
מספר כיוונים שיחד חוברים לחוויות הלמידה השמיעתית:
1.  ערנות שמיעתית
2.  תשומת לב שמיעתית ויכולת שינוי במידת הקשב
3.  שמיעה ממרחק
4.  כיווניות
5.  משוב שמיעתי ובקרה שמיעתית
6.  זיכרון שמיעתי
7. זיכרון שמיעתי לרצף
8. פענוח אודיטורי

מבוסס על כתביהם של:
KATZ 
SILVERMAN & DAVIS
HELEN RHOADES
WARREN ESTABROOKS


טלי גרינשטיין, קלינאית תקשורת- אודיולוגית M.A., צוות מיפוי
המכון לשתל קוכליארי

בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד